מינים בסכנת הכחדה

טיגריס סיבירי - תת-מין של טיגריס שמצוי בסכנה גדולה עקב כריתת יערות, ציד ונדירות הטרף שלו עקב ציד אנושי

מינים בסכנת הכחדה הם מינים בעולם הטבע שעתידם נמצא באיום קיומי ממשי. מין מוגדר כמין בסכנת הכחדה רק אם הכוונה היא למין כולו, ולא לאוכלוסיות שונות שלו. לדוגמה, אם הנשר המקראי ייעלם מנופה של ישראל הוא לא ייכחד משום שיש רבבות כמותו בעולם ולכן אי אפשר לומר שהנשר נמצא בסכנת הכחדה.

המינוח הנכון לצמצום אוכלוסיות הוא סכנת התמעטות, אך כאשר כל אוכלוסיות המין מצויות בסכנת התמעטות, הרי שהמין כולו נמצא בסכנת הכחדה. המינוח סכנת הכחדה מתאים רק ליצורים שאוכלוסייתם מידלדלת מיום ליום או שהידלדלה מאוד ועתה היא בכמות קבועה שאינה גדלה ויש סכנה כי כשיתחיל שלב דלדול נוסף כמו התפשטות מגפה, המין לא ישרוד. ישנם מינים שככל הנראה תמיד קיימו אוכלוסיות זעירות, דוגמת הפרס, שלעיתים מופיע בישראל ולעיתים נעלם ולא רק בישראל.

ישנם מקרים מתועדים בהם מאמצי השימור גרמו ליציאתם של מינים מסכנת הכחדה^[1]^[2].

גורמי סיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכחדות מינים מתקיימות בעקבות שינויים בסביבת המחיה של המין - שינויים שאוכלוסיית המין לא מצליחה להסתגל אליהם^[1]. בין המקרים הנפוצים שמאיימים על מינים בסכנת הכחדה:

בעלי חיים יחידאים נמצאים בסיכון מוגבר (גם כשהם לא בסכנת הכחדה) כי הם עלולים לסרב להזדווג
ציד - ככל שיותר אנשים צדים הסיכון עולה
הקמת יישוב או תעשייה באזור המחיה
מגפה - מחלה מידבקת וקטלנית מאוד שגורמת לסיכון
זיהום אזור המחיה
מינים פולשים המתחרים או הורגים מינים נדירים
גם סדרני הכחדה יכולים לגרום לסיכון
העלמות של המזון

מצבי סיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינות רבות, מינים בסיכון המופיעים ברשימה רשמית לאומית נקראים "מינים אדומים"^[3].

- פגיע (Vulnerable; VU) - הקטגוריה שמקורה ברשימה האדומה של IUCN מוגדרת על-פי חמישה קריטריונים, המצביעים על סיכון משמעותי להכחדת המין מהטבע: הידלדלות האוכלוסיות בעבר או בהווה ושיעורה, תחום התפוצה של המין ומאפייניו של תחום זה (תנודות בגודלו, האם הוא מקוטע וכדומה), מספר הפרטים הבוגרים, אוכלוסייה קטנה או מוגבלת, ועוד. בנוסף, מין עשוי להיות מוגדר כ"פגיע" אם ניתוח כמותי מראה כי הסיכוי להכחדה מהטבע במאה הקרובה גבוה מעשרה אחוזים.

לדוגמה: דרקון קומודו, ברדלס, נמר, היפופוטם, דב הקוטב, אילנד ענק, מפרשן לבן, פוסה, מנדריל, קרנף הודי, קואלה, זברת הרים, גאור, עמלץ לבן, אריה, ראם לבן, אייל הביצות, לוטרה מלאית, ארבע קרן, מנעלן, דב מלאי, תנין הביצות, פנדה ענקית, קוברה מלכותית, יאק הבר ותור מצוי.

בסכנת הכחדה (Endangered; EN) - הקטגוריה מוגדרת על-פי חמישה קריטריונים, בדומה למצב הקודם, בתנאים חמורים יותר; עמידה בתנאים אלה מצביעה על סיכון גבוה להכחדת המין בטבע. למשל, אחד התנאים במצב VU הוא שמספר הפרטים הבוגרים יהיה קטן מ-1000. התנאי המקביל במצב EN הוא שמספר הפרטים לא יעלה על 250.

לדוגמה: זאב טלוא, פינגווין שחור-רגל, פיל אסייתי, טיגריס, לוטרת ענק, זאב אתיופי, לווייתן כחול, עמלץ כחול, כריש לווייתני, צב ים ירוק, טפיר בירדי, שונר איברי, טאקאהה, אפרור אפריקני, אנואה השפלה, פיל סוואנה אפריקני, שימפנזה מצוי, טווס ירוק, דריל, כלב ים נזירי הוואי, למור קטה.

בסכנת הכחדה חמורה (Critically Endangered; CR) - הקטגוריה מוגדרת על-פי חמשת הקריטריונים של המצבים VU ו-EN, בתנאים חמורים עוד יותר, המצביעים על סיכון גבוה מאוד להכחדת המין בטבע. לדוגמה, מספר הפרטים בקטגוריה זו אינו עולה על 50 (לעומת 1,000 או 250 במצבים הקודמים). לעיתים החיות כ"כ נדירות בטבע שייתכן שהם נכחדו.

לדוגמה: קרנף צר-שפה, קרנף ג'אווה, דישון מקראי, מקוק שחור, צב ים קרני, גורילה מערבית, עיט פיליפיני, טחן עיטי, אליגטור סיני, גמל דו-דבשתי, סאיגה, קונדור קליפורני, קאקאפו, עגולשון שחור-גחון, זאב אדמוני, קיפודן חרטומני מערבי, תאו הפיליפינים, ערוד, קופראי ודולפין נהרות סיני.