לדלג לתוכן

שומשום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןשומשום
מתוך האנציקלופדיה החקלאית Seikei Zusetsu‏, 1804
מתוך האנציקלופדיה החקלאית Seikei Zusetsu‏, 1804
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: צינוראים
משפחה: שומשומיים
סוג: שומשום (סוג)
מין: שומשום
שם מדעי
Sesamum indicum
‏לינאוס, 1753
כבישת שומשום לייצור שמן
שמן שומשום

שֻׁמְשֹׁם (בשין ימנית[1], בשפת הדיבור: סוּמְסוּם[2]; שם מדעי: Sesamum indicum) הוא צמח חד-שנתי ממשפחת השומשומיים. השומשום הוא גידול השמן הראשון בעולם, ותורבת לפני כ-5,500 שנה בתת-היבשת ההודית ממין הבר Sesamum indicum subsp. malabaricum. גרעיני השומשום משמשים כחומר גלם למגוון רחב של מוצרים בתעשיות המזון (כמו שמן, טחינה וציפוי מאפים), הקוסמטיקה והרפואה. השומשום הוא צמח בעל גידול לא מסיים, פרחיו בצבע לבן-ורוד. צמח השומשום עמיד לתנאי יובש וחום ויכול לשגשג בתנאים שלא מאפשרים גידולים אחרים, ומסיבה זו נפוץ גידולו במקומות חמים ויבשים. השומשום אינו עמיד לקור[3].

מקור והיסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זרעי השומשום נחשבים לגידול זרעי השמן העתיק ביותר הידוע לאנושות.[4] לסוג ישנים מינים רבים, ורובם הם מיני בר המצויים באופן טבעי באפריקה שמדרום לסהרה.[5] Sesamum indicum, המין התרבותי,[6][7] מקורו בהודו.[8][5] שרידים ארכאולוגיים של שומשום חרוך המתוארכים לכ-3500-3050 לפנה"ס מראים שהשומשום בוית בתת-היבשת ההודית לפני לפחות 5,500 שנה.[9][10] הארכאובוטנאי דוריאן ק. פולר קובע שסחר בשומשום בין מסופוטמיה לתת-היבשת ההודית התקיים כבר בשנת 2000 לפנה"ס.[11]

נראה כי תרבות עמק האינדוס ייצאה שמן שומשום למסופוטמיה, שם הוא היה ידוע בשם אִילוּ בשומרית ו-אֶלּוּ באכדית, בדומה למילים בשפות הדראווידיות (משפחת שפות דרום הודו): אֶלּוּ בקנאדה ובמליאלאם, ו-אֶל בטמילית.[12] השומשום גודל במצרים העתיקה.[13] המצרים קראו לו סֶסֶמְט, והוא נכלל ברשימת התרופות במגילות פפירוס אברס מ-1550 לפנה"ס לערך. בחפירות בקבר המלך תות ענח' אמון נמצאו סלים של שומשום בין חפצי הקבורה האחרים, מה שמרמז שהשומשום היה קיים במצרים כבר ב-1350 לפנה"ס.[14]

השומשום גודל ונכבש להפקת שמן לפחות מ-750 לפנה"ס באימפריה של אורארטו.[10] על אף הממצאים הללו, אחרים סבורים שמקורו אולי באתיופיה.[15] מבחינה היסטורית, השומשום זכה להעדפה הודות ליכולתו לשגשג באזורים שאינם מתאימים לגידול יבולים אחרים. זהו גידול עמיד הדורש תמיכה חקלאית מועטה - הוא גדל בתנאי בצורת, בחום גבוה, עם לחות שארית בקרקע לאחר עונת המונסונים או אפילו כאשר הגשמים מועטים או כאשר יש עודף גשמים. יכולתו לגדול בתנאים קשים אלה היא שהעניקה לו יתרון על פני גידולים אחרים. ניתן לגדלו אף בשולי המדבריות, מה שהקנה לו את הכינוי "היבול השורד" מפי דראלד ריי לנגהאם, חוקר ומפתח זני שומשום.[16]

זנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים מגוון גוונים טבעיים של גרעיני שומשום: לבן בהיר, חום, אדום ושחור. השומשום השחור נפוץ בעיקר במדינות המזרח הרחוק ומשמש בהכנת סושי וסלטים אסייתים. השומשום הלבן משמש בעיקר להכנת טחינה גולמית.

מחקר שנערך בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בירושלים הביא לפיתוח של זני שומשום חדשים בעלי יבול ואיכות משופרים, המותאמים לקציר ממוכן. זנים אלו פתרו את הבעיה העיקרית של גידול השומשום, שהיא התבקעות הלקט השומשום בעת הבשלתו[17][18].

חקלאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גידול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זני השומשום הסתגלו לסוגי קרקע רבים. היבולים בעלי התנובה הגבוהה משגשגים בקרקעות פוריות, מנוקזות היטב, בעלות pH נייטרלי. ואולם, לזנים אלה יש סבילות נמוכה לקרקעות עם מליחות גבוהה ולתנאי הצפה. גידולי שומשום מסחריים דורשים 90 עד 120 ימים ללא כפור. תנאים חמים מעל מיטיבים עם הצמיחה והיבול. על אף ששומשום יכול לגדול בקרקעות דלות, התנובות הטובות ביותר מתקבלות משדות מדושנים היטב.[10][19]

הפריחה תלויה במשטר האור (פוטופריודה) ובזן. משטר האור משפיע גם על תכולת השמן בזרע: הארכת משך החשיפה לאור מגדילה את תכולת השמן. תכולת השמן בזרע עומדת ביחס הפוך לתכולת החלבון שבו.[10] השומשום עמיד לבצורת, בין היתר הודות למערכת השורשים הענפה שלו, אך הוא זקוק ללחות מספקת לנביטה ולצמיחה מוקדמת. בעוד שהגידול שורד בתנאי בצורת או בנוכחות עודף מים, היבולים נמוכים משמעותית בשני המצבים הללו. רמות הלחות לפני הזריעה והפריחה משפיעות ביותר על היבול.[10] מרבית הזנים המסחריים של שומשום אינם סובלניים להצפה. גשמים בסוף העונה מאריכים את הצמיחה ועלולים לגרום לאובדן זרעים כתוצאה מהתבקעות - פתיחת תרמיל הזרעים ופיזורם. רוח יכולה גם היא לפזר את הזרעים בזמן הקציר.[10]

בארץ ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גידול השומשום היה נהוג בארץ ישראל בימי המשנה והתלמוד[3]. בימי המנדט הבריטי גודל שומשום על שטח של כ-260,000 דונם והיבול הגיע לבין 30–50 קילוגרם לדונם[20]. בשנים האחרונות בעקבות פיתוח זנים מתקדמים בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית, השומשום חוזר לשדות בישראל[21] ומשולב במחזור גידולי הקיץ, וממנו מופקת טחינה ישראלית בגידול מקומי[22][23][24].

עיבוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זרעי השומשום מוגנים בתרמיל שנבקע בעת ההבשלה. מועד ההתבקעות משתנה, ולכן חקלאים קוצרים את הצמחים ביד ומניחים אותם יחד במצב זקוף כדי להמשיך להבשיל עד שכל התרמילים נפתחו. גילוי מוטציה של זן שאינו נפתח (בדומה לזנים שאינם נושרים בדגנים) בשנת 1943 הוביל אגרונומים לנסות ליצור זן רב-תנובה שאינו משיר את זרעיו. למרות התקדמות מסוימת, ההתבקעות ממשיכה להגביל את הייצור.[10] אגרונומים בישראל פועלים לפיתוח זני שומשום מודרניים שניתן לקצור באמצעים מכניים.[25] מאחר שזרע השומשום קטן ושטוח, קשה לייבשו לאחר הקציר משום שהזרעים נדחסים זה על זה, מה שמעכב את זרימת האוויר במתקן הייבוש. לפיכך, הזרעים הנקצרים צריכים להיות יבשים ככל האפשר, ולאחר מכן יש לאחסנם בלחות של 6% או פחות. זרעים לחים המאוחסנים יחד עלולים להתחמם במהירות ולהרקב.[26]

ייצור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2022, הייצור העולמי של זרעי שומשום עמד על 6.7 מיליון טונות - סודאן, הודו ומיאנמר הובילו וייצרו יחד 41% מהסך הכולל. זרעי השומשום הלבנים ובעלי הגוונים הבהירים נפוצים באירופה, ביבשת אמריקה, במערב אסיה ובתת-היבשת ההודית. זרעי השומשום השחורים והכהים מיוצרים בעיקר בסין ובדרום-מזרח אסיה.[27] בארצות הברית, מרבית השומשום מגודל על ידי חקלאים בחוזה עם חברת Sesaco, המספקת גם זרעים קנייניים.[28][29]

סחר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יפן היא יבואנית השומשום הגדולה בעולם. שמן שומשום, במיוחד מזרעים קלויים, הוא מרכיב חשוב במטבח היפני ומהווה מסורתית את השימוש העיקרי בזרע. סין היא היבואנית השנייה בגודלה של שומשום, בעיקר לדרגת שמן. סין מייצאת זרעי שומשום ברמת מזון במחירים נמוכים יותר, במיוחד לדרום-מזרח אסיה. יבואניות גדולות נוספות הן ארצות הברית, קנדה, הולנד, טורקיה וצרפת.[30] זרע השומשום הוא גידול מזומנים בעל ערך גבוה. המחירים נעו בין 800 ל-1,700 דולר לטונה בין השנים 2008 ל-2010.[31][32] המחירים תלויים באיכות המוערכת, והיא מבוססת על משתנים כמו מראה הזרע, היעדר זיהומים, תכולת שמן של 40% לפחות, ומיון לפי גודל וצבע.[26]

תזונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכב

[עריכת קוד מקור | עריכה]
זרעי שומשום שלמים, מיובשים
ערך תזונתי ל-100 גרם
מים 4.7 ג'
קלוריות 573 קק"ל
חלבונים 17.7 ג'
פחמימות 23.4 ג'
שומן 49.7 ג'
שומן רווי 7.0%
שומן חד בלתי רווי 18.8%
שומן רב בלתי רווי 21.8%
ויטמינים ‏
 ‑ ויטמין A 9 מק"ג
 ‑ ויטמין B1 0.79 מ"ג
 ‑ ויטמין B2 0.25 מ"ג
 ‑ ויטמין B3 4.52 מ"ג
 ‑ ויטמין B6 0.79 מ"ג
 ‑ ויטמין B9 97 מק"ג
 ‑ ויטמין C 0 מ"ג
 ‑ ויטמין E 0.25 מ"ג
ברזל 14.6 מ"ג
סידן 975 מ"ג
מגנזיום 351 מ"ג
זרחן 629 מ"ג
אשלגן 468 מ"ג
נתרן 11 מ"ג
אבץ 7.8 מ"ג
סיבים תזונתיים 11.8 ג'
מקור: קישור למאגר הנתונים התזונתיים של משרד החקלאות האמריקני

זרעי שומשום מיובשים שלמים מכילים 5% מים, 23% פחמימות, 50% שומן ו-18% חלבון (טבלה). בכמות ייחוס של 100 גרם, זרעי שומשום מיובשים מספקים 570 קלוריות של אנרגיית מזון, והם מקור עשיר (20% או יותר מהערך היומי המומלץ) של כמה ויטמינים מקבוצת B ומינרלים תזונתיים, כגון סידן, ברזל ומגנזיום (כולם 75% או יותר מהערך היומי המומלץ, ראו טבלה).

תוצר הלוואי שנותר לאחר מיצוי השמן מזרעי השומשום, הנקרא גם כוספת שומשום. היא עשירה בחלבון (35–50%) ומשמשת מזון לעופות ולבהמות.[10][26][27] כמו זרעים רבים אחרים, זרעי שומשום שלמים מכילים כמות משמעותית של חומצה פיטית, הנחשבת לאנטי-נוטריינט (חומר מעכב ספיגה) בכך שהיא נקשרת לרכיבים תזונתיים מסוימים הנצרכים באותו זמן, במיוחד מינרלים, ומונעת את ספיגתם על ידי סחיפתם במעבר דרך המעי הדק. חימום ובישול מפחיתים את כמות החומצה בזרעים.[33] הזרעים מכילים את הליגננים ססמולין, ססמין, פינורסינול ולריצירסינול.[34][35]

השפעות בריאותיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטא-אנליזה הראתה שצריכת שומשום הביאה להפחתות קלות בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי;[36] מחקר אחר הדגים שיפור ברמות הגלוקוז בצום ובהמוגלובין A1c.[37] מחקרים על שמן שומשום דיווחו על הפחתה בסמני עקה חמצונית ובחמצון שומנים.[38]

נזקים אפשריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלרגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שומשום עלול לגרום לתגובות אלרגיות, כולל אנפילקסיס, בדומה לאלרגנים אחרים במזון.[39] קיימת תגובה צולבת (היכולת של נוגדנים כנגד אלרגן אחד להגיב גם לאלרגן דומה) בין שומשום לבוטנים, אגוזי לוז ושקדים. מומלץ לאנשים הרגישים לשומשום להיזהר לא רק ממוצרים ברורים כמו טחינה ושמן שומשום, אלא גם ממזונות שעשויים להכיל שומשום, כגון מאפים.[39][40] נוסף על כך, יש להיזהר גם ממוצרים שאינם מזון, כגון תכשירי קוסמטיקה וטיפוח עור, שעלולים להכיל שומשום.[40]

אלרגיה לשומשום מופיעה בכ-0.1–0.2% מהאוכלוסייה, אך השיעור גבוה יותר במדינות המזרח התיכון ואסיה, שבהן צריכת שומשום נפוצה יותר במסגרת התזונה המסורתית.[39] בארצות הברית, ייתכן שכ-1.5 מיליון אנשים סובלים מאלרגיה לשומשום.[41][42] בקנדה חובה לסמן שומשום כאלרגן על גבי מוצרי מזון.[40] באיחוד האירופי חובה לציין נוכחות של שומשום, יחד עם 13 אלרגנים נוספים, בין אם כרכיב ובין אם כזיהום לא מכוון במזון ארוז.[43] בארצות הברית, חוק FASTER חייב סימון[44] החל משנת 2023.[45][46]

זיהום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהום בחיידקי סלמונלה, אי קולי, חומרי הדברה או גורמי מחלה אחרים עלול להתרחש במשלוחים גדולים של זרעי שומשום. דוגמה לכך התרחשה בספטמבר 2020, כאשר נמצאו רמות גבוהות של תחמוצת האתילן, תרכובת תעשייתית נפוצה, במשלוח של 250 טון זרעי שומשום מהודו.[47][48] לאחר גילוי הזיהום בבלגיה, הוצאו צווי החזרה עבור עשרות מוצרים וחנויות ברחבי האיחוד האירופי, בסך הכול כ-50 מדינות.[47][48] גם מוצרים בעלי תו אורגני נפגעו מהזיהום.[49] בדיקות ממשלתיות שגרתיות לזיהום בשומשום, כמו לסלמונלה ואי קולי בטחינה, חומוס או זרעים, מצאו שנוהלי היגיינה לקויים במהלך העיבוד הם מקורות ודרכי זיהום נפוצים.[50]

שומשום במטבח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שומשום הוא מרכיב נפוץ במטבח המזרח תיכוני. מהזרעים מכינים את ממרח הטחינה ואת החלווה המתוקה. זהו מרכיב נפוץ בתערובת התבלינים הלבנטינית זעתר, הפופולרית ברחבי המזרח התיכון.[51][52] במטבח דרום איטליה, ממתקי שומשום מסורתיים הם אחד משרידי הקולינריה הרבים מהתקופה הערבית. אלה כוללים טורונה דמוי בריטל המוגש בחג המולד הידוע כג'ורג'ולנה (מערבית ג'ולג'ולאן) ועוגיה מתוקה קלות מכוסה זרעים הנקראת רג'ינלה או ססמיני. ממתקים דומים נמצאים בתרבויות שכנות ברחבי הים התיכון.[53] שמן שומשום משמש לעיתים לבישול, אם כי לא כל הזנים מתאימים לטיגון בטמפרטורות גבוהות. לצורה ה"קלויה" של השמן (להבדיל מהצורה ה"כבושה בקור") יש ארומה וטעם נעימים ומיוחדים, והיא משמשת לעיתים כתיבול על השולחן.[54]

זרעי שומשום הם מרכיב נפוץ במטבחים רבים. עוגיות שומשום הנקראות Benne wafers, מתוקות ומלוחות כאחד, פופולריות במקומות כמו צ'ארלסטון, דרום קרוליינה.[55] זרעי שומשום, שנקראו גם בֶּנֶה, הובאו לאמריקה הקולוניאלית במאה ה-17 על ידי עבדים ממערב אפריקה.[56] במטבח המערב אפריקני נעשה שימוש בכל חלקי הצמח. הזרעים סיייעו בהסמכת מרקים ופודינגים, או נקלו ונחלטו להכנת משקה דמוי קפה.[14] שמן מהזרעים שימש תחליף לחמאה וכשומן לעוגות.[14] העלים של צמחים בוגרים, העשירים בחומר רירי, יכולים לשמש כמשלשל וגם כטיפול בדיזנטריה וכולרה.[57] לאחר הגעתם לצפון אמריקה, העבדים גידלו את הצמח כמזון בסיסי להשלמת מנות המזון השבועיות שלהם.[58] במטבח הקריבי משלבים סוכר וזרעי שומשום לבנים לחטיף הדומה לבוטנים מסוכרים, הנמכר בחנויות ובפינות רחוב, כמו עוגות הבֶּני הבהאמיות.[59] באסיה מפזרים זרעי שומשום על מאכלים בסגנון סושי.[60] ביפן, זרעים שלמים נמצאים בסלטים רבים וחטיפים אפויים, וזני שומשום חומים ושחורים נקלים ומשמשים להכנת התיבול גומאשיו.[61] שומשום שחור טחון ואורז יוצרים את הז'ימאהו, קינוח ומאכל ארוחת בוקר סיני.[62] הזרעים והשמן נמצאים בשימוש נרחב בהודו, שם מערבבים זרעי שומשום עם ג'אגרי (סוכר מקנה סוכר) חם, סוכר או סוכר דקל ליצירת כדורים וחטיפים הדומים לבוטנים מסוכרים או אשכולות אגוזים, כמו הצ'יקי.[63]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: שמשם
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שומשום
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Sesamum indicum

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שֻׁמְשֹׁם במילון בוטניקה: צמחים (תר"ץ), באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ ההגייה כיום בהשפעת הערבית
  3. ^ 1 2 דרכים להעלאת פוריותו של השומשום והחדרתו למשק, הארץ, 8 בספטמבר 1959
  4. ^ Ram, Raghav; Catlin, David; Romero, Juan; Cowley, Craig (1990). "Sesame: New Approaches for Crop Improvement". In Janick, J.; Simon, J.E. (eds.). Advances in new crops. Oregon: Timber Press. pp. 225–228.
  5. ^ 1 2 Bedigian, Dorothea (2015-01-02). "Systematics and evolution in Sesamum L. (Pedaliaceae), part 1: Evidence regarding the origin of sesame and its closest relatives". Webbia. University of Florence. 70 (1): 1–42. Bibcode:2015Webbi..70....1B. doi:10.1080/00837792.2014.968457. S2CID 85002894.
  6. ^ Ogasawara, T.; Chiba, K.; Tada, M. (1988). "Sesamum indicum L. (Sesame): In Vitro Culture, and the Production of Naphthoquinone and Other Secondary Metabolites". In Y. P. S. Bajaj (ed.). Medicinal and Aromatic Plants X. Springer. ISBN 978-3-540-62727-2.
  7. ^ Proceedings of the Harlan Symposium 1997 - The Origins of Agriculture and Crop Domestication (אורכב 27.05.2012 בארכיון Wayback Machine) Retrieved 2012-06-17
  8. ^ Zohary, Daniel; Hopf, Maria (2000). Domestication of Plants in the Old World: The Origin and Spread of Cultivated Plants in West Asia, Europe, and the Nile Valley. Oxford University Press. p. 140. ISBN 978-0-19-850357-6.
  9. ^ Bedigian, Dorothea; Harlan, Jack R. (1986). "Evidence for Cultivation of Sesame in the Ancient World". Economic Botany. 40 (2): 137–154. Bibcode:1986EcBot..40..137B. doi:10.1007/BF02859136. JSTOR 4254846. S2CID 24408335.
  10. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Oplinger, E.S.; Putnam, D.H.; Kaminski, A.R.; et al. (במאי 1990). "Sesame". Alternative Field Crops Manual. Purdue University. {{cite book}}: (עזרה)
  11. ^ Fuller, Dorian Q. (2003). "Further Evidence on the Prehistory of Sesame" (PDF). Asian Agri-History. 7 (2): 127–137.
  12. ^ Martha, T. Roth (1958). The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago (CAD) Volume 4, E. Chicago. p. 106. ISBN 978-0-91-898610-8.
  13. ^ David, Ann Rosalie (1999). Handbook to Life in Ancient Egypt. Oxford University Press. p. 168. ISBN 978-0-19-513215-1.
  14. ^ 1 2 3 Voeks, Robert; Rashford, John (2013). African Ethnobotany in the Americas. Springer, New York. pp. 67–123.
  15. ^ Peter, K.V. (2012). Handbook of herbs and spices Volume 2. p. 449.
  16. ^ Langham, Derald Ray. "Phenology of Sesame" (PDF). American Sesame Growers Association. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2011-06-28.
  17. ^ Teboul 2022 (https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/tpj.15655)
  18. ^ אתר למנויים בלבד רונית ורד, העולם ניצב בפני מחסור בשומשום. מה יעלה בגורל הטחינה?, באתר הארץ, 23 ביוני 2022
  19. ^ "Sesame: high value oilseed" (PDF). Thomas Jefferson Agriculture Institute. 2002. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2023-03-12. נבדק ב-2015-01-24.
  20. ^ השומשום חוזר לישראל, דבר, 25 באפריל 1956
  21. ^ אתר למנויים בלבד רונית ורד, אחרי עשרות שנים, חקלאי ישראל חוזרים אל השומשום, באתר הארץ, 11 באפריל 2024
  22. ^ חיליק גורפינקל, "לא נכבוש את שוק הטחינה המקומי, אבל יהיו יצרנים שבזכותנו לא יצטרכו לדאוג מהחות׳ים", באתר כלכליסט, 15 בספטמבר 2024
  23. ^ הילה אלפרט, תוצרת הארץ: מה עומד מאחורי הקאמבק הגדול של גידול השומשום בישראל, באתר ישראל היום, 25 בספטמבר 2024
  24. ^ מקורב לצלחת | טחינה עם סיפור: כששאול פגש את "מחיה השומשום הישראלי", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 9 בינואר 2025
  25. ^ Vered, Ronit (22 ביולי 2022). "A Global Sesame Shortage Puts Tahini in Peril. Can Israel Save It?". Haaretz. נבדק ב-2023-02-08. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ 1 2 3 Hansen, Ray; Huntrods, Diane (באוגוסט 2011). "Sesame profile". Agricultural Marketing Resource Center. אורכב מ-המקור ב-2016-01-21. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ 1 2 "Sesame (Sesamum indicum) seeds and oil meal". www.feedipedia.org. נבדק ב-2023-02-08.
  28. ^ Latzke, Jennifer M. "Tiny sesame seed offers big returns for Southern Plains growers". High Plains Journal. אורכב מ-המקור ב-10 בספטמבר 2018. נבדק ב-15 במרץ 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ "Sesame Profile". Agriculture Marketing Research Center. נבדק ב-15 במרץ 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ "Japan Sesame Oil Market". IndustryARC. נבדק ב-2024-05-08.
  31. ^ "Oil seed prices and futures". Commodity Prices. ביולי 2010. אורכב מ-המקור ב-2020-08-07. נבדק ב-2012-03-19. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ Bennett, Mal. "Sesame" (PDF). Ag Market Research Center.
  33. ^ Bohn, L.; Meyer, A. S.; Rasmussen, S. K. (2008). "Phytate: Impact on environment and human nutrition. A challenge for molecular breeding". Journal of Zhejiang University. Science. B. 9 (3): 165–191. doi:10.1631/jzus.B0710640. PMC 2266880. PMID 18357620.
  34. ^ Milder, Ivon E. J.; Arts, Ilja C. W.; Betty; Venema, Dini P.; Hollman, Peter C. H. (2005). "Lignan contents of Dutch plant foods: a database including lariciresinol, pinoresinol, secoisolariciresinol and matairesinol". British Journal of Nutrition. 93 (3): 393–402. doi:10.1079/BJN20051371. PMID 15877880.
  35. ^ Kuo, Ping-Chung; Lin, Mei-Chi; Chen, Guo-Feng; Yiu, Tien-Joung; Tzen, Jason T. C. (2011). "Identification of methanol-soluble compounds in sesame and evaluation of antioxidant potential of its lignans". Journal of Agricultural and Food Chemistry. 59 (7): 3214–3219. Bibcode:2011JAFC...59.3214K. doi:10.1021/jf104311g. PMID 21391595.
  36. ^ Khosravi-Boroujeni, Hossein; Nikbakht, Elham; Natanelov, Ernesta; Khalesi, Saman (2017). "Can sesame consumption improve blood pressure? A systematic review and meta-analysis of controlled trials". Journal of the Science of Food and Agriculture. 97 (10): 3087–94. Bibcode:2017JSFA...97.3087K. doi:10.1002/jsfa.8361. PMID 28387047.
  37. ^ Sohouli, Mohammad Hassan; Haghshenas, Niloufar; Hernández-Ruiz, Ángela; Shidfar, Farzad (בינואר 2022). "Consumption of sesame seeds and sesame products has favorable effects on blood glucose levels but not on insulin resistance: A systematic review and meta-analysis of controlled clinical trials". Phytother Res. 36 (3): 1126–1134. doi:10.1002/ptr.7379. PMID 35043479. S2CID 246034854. {{cite journal}}: (עזרה)
  38. ^ Vittori Gouveia, Luciana de Almeida; Cardoso, Carolina Alves; de Oliveira, Glaucia Maria Moraes; Rosa, Glorimar; Moreira, Annie Seixas Bello (2016). "Effects of the Intake of Sesame Seeds (Sesamum indicum L.) and Derivatives on Oxidative Stress: A Systematic Review". Journal of Medicinal Food. 19 (4): 337–345. doi:10.1089/jmf.2015.0075. PMID 27074618.
  39. ^ 1 2 3 Adatia, A; Clarke, AE; Yanishevsky, Y; Ben-Shoshan, M (2017). "Sesame allergy: current perspectives (Review)". Journal of Asthma and Allergy. 10: 141–151. doi:10.2147/JAA.S113612. PMC 5414576. PMID 28490893.
  40. ^ 1 2 3 "Sesame - A priority food allergen". Health Canada, Government of Canada. 2017. נבדק ב-7 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ Nigam, Minali (5 באוגוסט 2019). "1.5 million people in the US might have sesame allergies". CNN. נבדק ב-7 באוקטובר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  42. ^ Sicherer, Scott H.; Muñoz-Furlong, Anne; Godbold, James H.; Sampson, Hugh A. (ביוני 2010). "US prevalence of peanut and sesame allergy". Journal of Allergy and Clinical Immunology. 125 (6): 1322–1326. doi:10.1016/j.jaci.2010.03.029. PMID 20462634. {{cite journal}}: (עזרה)
  43. ^ "Regulation (EG) 1169/2011 (Annex II)". Eur-Lex - European Union Law, European Union. 25 באוקטובר 2011. נבדק ב-7 באוקטובר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ "Food Allergy Safety, Treatment, Education, and Research Act of 2021 or the FASTER Act of 2021". Congress.gov. 4 באפריל 2021. נבדק ב-5 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ "Sesame Allergy". FARE. נבדק ב-5 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ "Sesame Allergy and Food Labels". Allergy & Asthma Network. נבדק ב-5 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ 1 2 Whitworth, Joe (30 באוקטובר 2020). "EU toughens rules for sesame seeds from India". Food Safety News. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ 1 2 Thompson, Hannah (4 בנובמבר 2020). "France recalls sesame seed products due to toxic pesticide". The Connexion. נבדק ב-28 בנובמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  49. ^ "Recall of Organic Sesame Seeds and Organic Omega Seed Mix From The Source Bulk Foods, Rathmines, Due to the Presence of the Unauthorised Pesticide Ethylene Oxide". www.fsai.ie.
  50. ^ "2011-2012 Salmonella and generic E. coli in tahini and sesame seeds". Canadian Food Inspection Agency. 4 בספטמבר 2018. נבדק ב-28 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ^ "Inside the Spice Cabinet: Za'atar Seasoning Blend". Kitchn.
  52. ^ "Make Your Own Za'atar Spice Mix and Kick the Flavor Up a Notch". The Spruce Eats.
  53. ^ "The Story of Biscotti Regina". Mani Manuzzi-Italian cakes, cookies, and more (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2025-05-17.
  54. ^ Andriani, Lynn (29 במרץ 2019). "Sesame Oil, Explained: What's the Difference Between Toasted and Untoasted?". Martha Stewart. {{cite web}}: (עזרה)
  55. ^ "Olde Colony Bakery". Olde Colony Bakery. נבדק ב-2021-07-26.
  56. ^ "Benne Wafers". www.kingarthurbaking.com. נבדק ב-2021-07-26.
  57. ^ Bedigian, Dorothea (2013). African Origins of Sesame Cultivation in the Americas. Springer, New York, NY.
  58. ^ Carney, Judith; Rosomoff, Richard (2009). In the Shadow of Slavery: Africa's Botanical Legacy in the Atlantic World. pp. 123–138.
  59. ^ BodineVictoria (2020-08-10). "Bahamian Benny Cake". BodineVictoria. נבדק ב-2021-07-26.
  60. ^ "Third-culture breakfast: Asia-inspired morning feasts from Hetty McKinnon". The Guardian. 2020-10-05. נבדק ב-2020-12-15.
  61. ^ Barnaby, Karen (21 באפריל 2019). "Cultivating the savoury sprinkle". Vancouver Sun. נבדק ב-20 בדצמבר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  62. ^ 牛奶 (2011). 新媳妇私房菜. Hu nan ke xue ji shu chu ban she. ISBN 978-7-5357-6124-8. OCLC 952301549.
  63. ^ Chitrodia, Rucha Biju (28 בדצמבר 2008). "A low-cal twist to sweet sensations". The Times of India. ארכיון מ-23 באוקטובר 2012. נבדק ב-19 באוגוסט 2012. {{cite web}}: (עזרה)


עשבי תיבול ותבלינים עיקריים
עשבי תיבול ריחן מצוי (בזיליקום) • כוסברה • פטרוזיליה • קורנית (תימין) • רוזמרין • נענע (מנטה) • אורגנו • מרווה (סייג') • שמיר • לענה (טרגון) • עלי דפנה (אנ') • תמכה (צ'רוויל) • שום העירית (צ'ייבס) • עלי קארי • אזוביון (לבנדר) • עשב לימון (למון גראס) • לואיזה לימונית • לאושטיאן • אזוב תרבותי (מָיוֹרָם) • צתרה (סייבורי) • חומעה (סורל)
תבלינים פלפל שחור • קינמון • כמון • כורכום • הל (אנ') • ציפורן • מוסקט • פפריקה • פלפל חריף (אבקת צ'ילי (אנ') • פלפל קאיין • צ'יפוטלה • פלפל אדום כתוש (אנ') • חלפניו • טבסקו) • זנגביל (ג'ינג'ר) • אבקת שום (אנ') • אבקת בצל (אנ') • זעפרן • שומשום • אניס • ואסאבי • זרעי פרג • חזרת הגינה • שוש קירח (ליקוריץ) • פלפל אנגלי • פלפל ברזילאי • כרוויה (קימל) • שומר • גרגרנית יוונית • גלנגל • לימון פרסי • מסטיקא • מחלב • קצח תרבותי (ניג'לה) • פלפל פרואני • פלפל סצ'ואן • כוכב אניס • אוג (סומאק) • תמרהינדי • טונקה • יוזו • גרידת פרי הדר
תערובות גאראם מסאלה • אבקת קארי • צ'אט מסאלה • טנדורי מסאלה • ראס אל חנות • זעתר • תערובת חמשת התבלינים • ארב דה פרובאנס • פאמפקין ספייס • מלח שום (אנ') • בוקה גרני • חמלי סונלי • פלפל לימון • Mixed Spice • שארנה סול • טאביל • ברבר • בהרט • דקה • אריסה • חוויאג'
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שומשום&oldid=41837613"