עיצורים ענבליים
עיצורים ענבליים (באנגלית: Uvular) נהגים באמצעות הענבל, הלשונית הנמצאת בקצה הווילון (החך הרך), בפתח הלוע. בעת הגיית עיצור ענבלי, הענבל מתקרב או נצמד לחך הרך. ישנם ענבליים שבהגייתם הענבל רוטט על־גבי החך הרך. בפונולוגיה מקובל לשייך את העיצורים הענבליים לקבוצת העיצורים האחוריים (דורסאליים, dorsal).
הענבליים נדירים יחסית. הנפוצים ביותר מביניהם הם הענבליים החוככים /χ ʁ/ והרוטט /ʀ/. שלושת העיצורים הללו קיימים בעברית ישראלית, אם כי הבחנה פונמית קיימת רק בין האטומים לקוליים, כלומר בין [χ] המיוצג באותיות ח ו-כ רפה, ל־[ʁ] ו־[ʀ], כשהשניים האחרונים הם אלופונים המיוצגים באות ר.
רוב דוברי עברית ישראלית, גרמנית וצרפתית אינם מבחינים בין [ʁ] ל־[ʀ], לבין העיצורים המכתשיים [r] (רוטט) ו־[ɾ] (מקיש), כולם מיוצגים בעברית באות ר, בגרמנית ובצרפתית באות r. זהו חילוף חפשי.
בצרפתית אין הבחנה בין [ʁ] ל־[χ], ושניהם שייכים לפונמה המיוצגת באות /r/ - כלומר אין הבחנה בקוליות בענבליים (כאמור, חלק מהדוברים הוגים את הפונמה הזאת כעיצור מכתשי). בפורטוגזית [r] ו-[ʁ] משמשים לעיתים כאלופונים בתפוצה משלימה של הפונמה המיוצגת באות r, אם כי יש מקרים שבהם ההחלפה ביניהם יוצרת הבחנה במשמעות.
בחלק מניבי הערבית (למשל בערבית של עיראק ובערבית ספרותית) ישנם ענבליים סותמים - /q ɢ/ (בערבית ספרותית הם מיוצגים באות ق, המקבילה ל-ק בעברית ובארמית). עיצור כזה היה קיים גם בעברית עתיקה ובארמית, כפי שמעידה ההבחנה בכתב בין ק (סותם ענבלי אטום) ל־כּ דגושה (סותם וילוני אטום). עדות שונות מבחינות גם הן בין ק לכ בעיקר הבבלים (מעיראק) והתימנים, ואף מבדילים בין קּ דגושה לרפה, אך ייתכן שאלה הן בהשפעת השפה הערבית כפי שנהגתה באותן ארצות. העובדה שבניקוד הטברני ישנה הבחנה בין כ רפה לדגושה, אך אין הבחנה דומה עבור האות ק, רומזת לכך שגם בעברית הטברנית (המאה ה-8 לספה"נ) ההבחנה בין ק ל־כּ נשמרה. בכל ניבי הערבית (ובניגוד לעברית המודרנית ולגרמנית) יש הבחנה ברורה בין [ʁ] ל־[r]. גם בפרסית ובשפות הקרובות אליה קיימת הבחנה ביניהם, ובחלק מניבי הפרסית קיים העיצור [q]. בניביה האחרים הוא התלכד עם העיצור [ʁ] ונהגה כמותו.
ברוב השפות אין הבחנה בין עיצורים ענבליים לווילוניים, כך שצמדי העיצורים [χ] ו־[x] או [ʁ] ו־[ɣ] מהווים אלופונים של אותן פונמות. ישנם כמה ניבי הולנדית בהם קיימת הבחנה בין [χ] ל־[x]. ניבי הערבית שהוזכרו לעיל, וגם חלק מניבי הפרסית, מבחינים בין [k] (מיוצג באות ك) ל־[q] (מיוצג באות ق).
כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, הימני קולי והשמאלי אטום.
| אחוריים | ||
|---|---|---|
| ענבלי | ||
| אפי | ɴ | ɴ̊ |
| סותם | ɢ | q |
| חוכך | ʁ | χ |
| מקורב | ʁ̞̊ | |
| מקיש | ɢ̆ | ɢ̥̆ |
| רוטט | ʀ | ʀ̊ |
| מחוכך | ɢʁ | qχ |
| מפונם | ʛ | ʛ̥ |
| מסודק | | qʼ |
| חוכך מסודק | | χʼ |
| מחוכך מסודק | | qχʼ |
- עיצור ענבלי, אפי [ɴ]
- עיצור ענבלי, סותם, קולי [ɢ]
- עיצור ענבלי, סותם, אטום [q]
- עיצור ענבלי, חוכך, קולי [ʁ]
- עיצור ענבלי, חוכך, אטום [χ]
- עיצור ענבלי, מקורב [ʁ̞]
- עיצור ענבלי, מקורב, אטום [ʁ̞̊]
- עיצור ענבלי, מקיש [ɢ̥]
- עיצור ענבלי, מקיש, אטום [ɢ̥̆]
- עיצור ענבלי, רוטט [ʀ]
- עיצור ענבלי, רוטט, אטום [ʀ̊]
- עיצור ענבלי, מסודק [qʼ]
- עיצור ענבלי, מפונם [ʛ]
- עיצור ענבלי, מפונם, אטום [ʛ̥]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
| צלילי שפות העולם | |
|---|---|
| עיצורים | |
| בסיסי החיתוך | אופני החיתוך |
| דו־שפתיים - שפתיים־שיניים - שיניים־שפתיים - לשוניים־שפתיים שיניים - מכתשיים - בתר־מכתשיים - מכתשיים־חיכיים - כפופים חיכיים - וילוניים - ענבליים - סדקיים - כיסוי־גרוניים - לועיים בסיס חיתוך משני: מלועלעים - מוולנים - מחונככים - משופתתים |
ריאתיים: אפיים - סותמים - חוככים - מקורבים מקישים - רוטטים - צידיים - מחוככים לא ריאתיים: מסודקים - מפונמים - מצוצים |
| תנועות | |
| מיקום התנועות | גובה התנועות |
| אחוריות - כמעט־אחוריות - מרכזיות - כמעט־קדמיות - קדמיות | סגורות - כמעט־סגורות - חצי־סגורות - אמצעיות חצי־פתוחות - כמעט־פתוחות - פתוחות |
| ראו גם: אלפבית פונטי בין־לאומי - פורמנט | |
