עיר אוניברסיטאית
עיר אוניברסיטאית היא עיירה או עיר שהאופי שלה נשלט במידה רבה על ידי מוסד אקדמי – אוניברסיטה או מכללה – והתרבות הקשורה אליו. לרוב, מאפיין מרכזי של עיר אוניברסיטאית הוא שאוכלוסיית הסטודנטים מהווה כ-20% מאוכלוסיית הקהילה, אך זה לא כולל קהילות שהן חלק מאזורים מטרופוליניים גדולים (שבהם לרוב מדובר בשכונות סטודנטים בלבד).[1]
האוניברסיטה יכולה להיות מוסד גדול, או לחלופין – ייתכן שקיימות כמה מכללות קטנות יותר המרוכזות באותו אזור. במקרים אחרים, ייתכן שהאוכלוסייה הקבועה של המקום קטנה. בכל אחד מהמקרים, עיר נחשבת "עיר אוניברסיטאית" כאשר הנוכחות של מוסדות ההשכלה הגבוהה משפיעה באופן נרחב על החיים הכלכליים והחברתיים במקום.
תושבים רבים בעיר כזו עשויים להיות מועסקים על ידי המוסד האקדמי – אשר לעיתים מהווה את המעסיק הגדול ביותר בקהילה. עסקים רבים פועלים בעיקר למען הסטודנטים והאוניברסיטה, ולעיתים מספר הסטודנטים אף עולה על מספר התושבים המקומיים.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]
באירופה, עיר אוניברסיטאית מאופיינת לרוב באוניברסיטה ותיקה. הכלכלה של העיר קשורה קשר הדוק לפעילות האוניברסיטאית ומקבלת תמיכה נרחבת ממבנה האוניברסיטה כולו, אשר עשוי לכלול בתי חולים קליניים ואוניברסיטאיים, בתי דפוס, ספריות, מעבדות, חממות עסקיות, מגורי סטודנטים, חדרי אוכל, אגודות סטודנטים, ארגוני סטודנטים וחגיגות אקדמיות. יתרה מכך, ההיסטוריה של העיר לרוב שזורה בזו של האוניברסיטה. ערים אוניברסיטאיות רבות באירופה לא היו רק מוקדי מדע והשכלה, אלא גם מרכזים של השפעה פוליטית, תרבותית וחברתית לאורך מאות שנים.
בערים אוניברסיטאיות כמו אוקספורד, קיימברידג', סנט אנדרוז ודרהאם, מרכז העיר נשלט הן פיזית והן תפקודית על ידי האוניברסיטה, עד כדי כך שזהות העיר עצמה הפכה למזוהה עם זו של האוניברסיטה. בעוד שבערים אוניברסיטאיות היסטוריות רבות העיר התפתחה סביב האוניברסיטה, דרהאם היא דוגמה לעיר שבה האוניברסיטה "התיישבה" במרכז העיר ושלטה בו.
מלבד אוכלוסייה משכילה מאוד וברובה זמנית, עיר אוניברסיטאית מאופיינת לעיתים קרובות גם בריבוי אנשים החיים באורח חיים לא שגרתי, תוך סובלנות גבוהה כלפי חריגוּת באופן כללי. רבות מהערים האוניברסיטאיות הפכו למרכזים של מחקר טכנולוגי וחדשנות עסקית. מרכזי סטארט-אפים אוניברסיטאיים עשויים להימצא לא רק בערים גדולות כמו מינכן, אלא גם בערים קטנות כמו טריאסטה.
התפתחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברוב אירופה, אוניברסיטאות בימי הביניים צמחו או נוסדו בערים מרכזיות גדולות יותר מאשר בעיירות אוניברסיטאיות, אם כי היו יוצאים מן הכלל כמו סיינה באיטליה, טובינגן בגרמניה וקיימברידג' באנגליה. לעומת זאת, בארצות הברית התפתחות האוניברסיטאות קדמה לצמיחה העירונית, והמייסדים של המכללות בחרו לעיתים (בהשראת אוקספורד וקיימברידג') למקם את המוסדות שלהם מחוץ לערים. עם זאת, כמו במקרה של קיימברידג', מסצ'וסטס, מקום מושבה של אוניברסיטת הרווארד, אזורי המטרופולין לעיתים התרחבו וכללו גם את עיירת האוניברסיטה. הסיבה השנייה לצמיחת עיירות אוניברסיטאיות בארצות הברית הייתה שהערים שרצו להתפתח כלכלית התחרו על משיכת מכללות באמצעות תרומות במזומן וקרקעות.[2]
כתוצאה מהיסטוריה זו, מבני האוניברסיטה בערים אוניברסיטאיות קלאסיות באירופה ממוקמים במספר אתרים שונים במרכז העיר, בעוד שמבני האוניברסיטה בעיירות אוניברסיטאיות בארצות הברית מרוכזים בקמפוס נפרד מהעיר עצמה.[3] לפיכך, אזור מגורי הסטודנטים בערים אוניברסיטאיות היסטוריות באירופה, כמו אוקספורד, קיימברידג' ודרהאם, ממוקם סביב מרכז העיר, בעוד שבעיירות אוניברסיטאיות בארה״ב, כמו אית'קה שבניו יורק, הוא נמצא מחוץ למרכז העיר ובקרבת הקמפוס.[4]
שני מקרים לדוגמה של ערים אוניברסיטאיות בארצות הברית ובבריטניה שהיו נושא למחקרים אקדמיים הם אית'קה (Ithaca), ניו יורק, ודרהאם (Durham), אנגליה. מדובר בערים בגודל דומה – גם האזור הבנוי של דרהאם וגם המטרופולין העירוני של אית'קה מנו בין 50,000 ל-60,000 תושבים בשנת 2021.[5][6]
בשתי הערים פועלות אוניברסיטאות מרכזיות שנוסדו במאה ה-19, עם אוכלוסיית סטודנטים העולה על 20,000.
אית'קה היא יישוב יחסית חדש, כאשר ההתיישבות של העיר החלה ב"שטח צבאי" שיועד בשנת 1790 לוותיקי מלחמת העצמאות האמריקאית.[7] לעומתה, דרהאם היא עיר קתדרלה עתיקה שהוקמה במאה ה-10. האוניברסיטה בעיר נוסדה על ידי הקתדרלה בשנת 1832 והיא האוניברסיטה השלישית בוותק באנגליה. בניגוד לאוניברסיטת קורנל שבאית'קה, שהתפתחה בקמפוס ממזרח למרכז העיר, אוניברסיטת דרהאם הייתה מבוססת בעיקר במרכז העיר, סביב האזורים Palace Green ו־The Bailey, עד אמצע המאה ה-20. אז החלה האוניברסיטה להתרחב לאזור Elvet ולשטחים ההרריים שמדרום לו.
באית'קה, שני האזורים המרכזיים למגורי סטודנטים הם Collegetown, שממוקם דרום-מערבית לקמפוס של אוניברסיטת קורנל, ואזור מגורי האחוות (Greek housing district), שממערב לקמפוס. כאשר האוניברסיטה נפתחה בשנת 1868, אזורים אלו היו עדיין לא מפותחים. אזור Collegetown התפתח, בדומה לאזורי מגורי סטודנטים אחרים בארה״ב, כתוצאה מביקוש מצד הסטודנטים. בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 נבנו שם בתי מגורים זולים ופנימיות פרטיות. בהמשך, Collegetown פיתח רובע מסחרי משלו, שענה על צורכי הסטודנטים. לאחר מלחמת העולם השנייה, בדומה לאוניברסיטאות אמריקאיות אחרות, אוכלוסיית הסטודנטים בקורנל גדלה באופן חד והוכפלה בין 1940 ל-1965. גידול זה דחף את ההתפתחות הנוספת של Collegetown, כאשר בתי מגורים הוסבו לדירות, ובתי משפחות פרטיים המרוחקים מהקמפוס הפכו אף הם למגורי סטודנטים. האזור החל להידרדר מבחינה פיזית, והועלו מספר הצעות להתחדשות, כולל הצעה מ-1969 להריסה כוללת של האזור. עם זאת, רק כאשר אוניברסיטת קורנל החלה להשקיע בפרויקטים באזור בשנות ה-80, התרחשו שינויים משמעותיים. אז נבנו בלוקים גדולים של דיור לסטודנטים שתוארו כ"שילוב בין פנימיות לדירות" במקום הבתים הישנים שקרובים לקמפוס. האזורים המרוחקים יותר מהקמפוס נותרו מורכבים מבתים גדולים שחולקו לדירות, והעלייה המתמשכת באוכלוסיית הסטודנטים דחפה את גבולות אזור השכירות מערבה לעבר מרכז אית'קה ומזרחה לתוך שכונת Bryant Park.[4]
עד שנות ה-80, כמעט כל הסטודנטים באוניברסיטת דרהאם התגוררו בקולג'ים ולא בדירות בעיר. עם זאת, ההתרחבות של האוניברסיטה באותה תקופה עלתה על קצב הגידול של מגורי הקולג'ים, מה שהוביל לכך שסטודנטים רבים החלו לשכור דירות פרטיות באזורים סמוכים — במיוחד באלבט (Elvet) ובאזור ה-Viaduct הסמוך לגשר הרכבת.[8]
בניגוד לאית'קה, שם נבנה אזור Collegetown במיוחד כדי לאכלס את אוכלוסיית הסטודנטים, באזורים בדרהאם כבר היו אזורי מגורים ותיקים. אלבט הייתה בורו (borough) עתיק שהוכרז בצו מלכותי כבר בסוף המאה ה-12 או תחילת המאה ה-13[9], ורבים מהבתים שהוסבו למגורי סטודנטים היו בעבר דירות דיור ציבורי. אזור ה-Viaduct התפתח במאה ה-19 עם בניית בתי שורה בסגנון ויקטוריאני.
משנות ה-90 ואילך, החלו בתים רבים באלבט ובאזור ה-Viaduct לעבור בהדרגה לאכלוס על ידי סטודנטים. בין השנים 1992 ל-2022, יותר מ-1,800 בתים הוסבו למגורי סטודנטים, ובחלק מהרחובות שיעור האכלוס של סטודנטים הגיע ל-100%. מועצת מחוז דרהאם הנהיגה מדיניות דיור לסטודנטים בשנת 2014, ובשנת 2016 החלה לדרוש אישור תכנוני לשם הסבת בתים פרטיים לדיור מרובה דיירים (HMOs – Houses in Multiple Occupation),[10] אך צעד זה נתפס על ידי רבים כ"מאוחר מדי ובאופן לא מספק". המועצה גם עודדה את הקמתם של מבני מגורים ייעודיים לסטודנטים (PBSA – Purpose Built Student Accommodation) בעיר, כדי להקל על הלחץ בשוק הדיור. המבנה הפרטי הראשון מסוג זה, שנבנה על ידי חברת Unite Students, נפתח באלבט בשנת 2012. גם נכסים מסחריים במרכז העיר הוסבו לאולמות מגורים פרטיים לסטודנטים. עם זאת, הביקוש לדיור מסוג HMO המשיך לעלות, מה שהוביל להתפשטות לאזורים נוספים בעיר — במיוחד בשכונת Gilesgate, שבה נרשמה עלייה חדה בשכר הדירה לסטודנטים בין השנים 2014 ל-2022.[11][12]
תהליך זה, שבו אוכלוסיות גדולות של סטודנטים עוברות לאזורים שבעבר לא היו מזוהים עם מגורי סטודנטים ודוחקות את האוכלוסייה המקומית, מכונה סטודנטיפיקציה (Studentification). תופעה זו מאפיינת גם ערים אוניברסיטאיות קטנות וגם שכונות אוניברסיטאיות בערים גדולות, בעיקר בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21, כאשר שיעור ההרשמה לאוניברסיטאות גדל מהר יותר מהיכולת של המוסדות להרחיב את מגורי הסטודנטים בקמפוסים עצמם.
סטודנטיפיקציה עשויה להיתפס כסוג של ג'נטריפיקציה, אך היא גם עשויה להביא יתרונות לערים, שכן ההוצאה הכלכלית של הסטודנטים תורמת לתמרוץ הכלכלה המקומית במגוון תחומים, ואוכלוסיית הסטודנטים מאפשרת לעיר לשווק את עצמה כבעלת אופי קוסמופוליטי.[13]
המונח סטודנטיפיקציה מזוהה בעיקר עם שכונות סטודנטים בערים גדולות, והוא נטבע לראשונה בשנת 2002 בהתייחסות לעיר לידס באנגליה. עם זאת, דרהאם נחשבת לדוגמה מובהקת לסטודנטיפיקציה בעיר אוניברסיטאית קטנה.[14][15]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Gumprecht, Blake. "The American College Town", The Geographical Review 93:1, January 2003.
- Gumprecht, Blake. "Fraternity Row, the Student Ghetto, and the Faculty Enclave: Characteristic Residential Districts in the American College Town", Journal of Urban History, 32:2, January 2006.
- Gumprecht, Blake. "Stadium Culture: College Athletics and the Making of Place in the American College Town", Southeastern Geographer 43:1, May 2003.
- Kemp, Roger L. "Town & Gown Relations: A Handbook of Best Practices," McFarland and Company, Inc., Jefferson, North Carolina, USA, and London, England, UK (2013). (ISBN 978-0-7864-6399-2).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Blake Gumprecht, The American College Town, University of Massachusetts Press, 2008, עמ' 1,2, ISBN 978-1-55849-671-2. (באנגלית)
- ↑ Wayback Machine, www.unh.edu
- ↑ Edmund William Gilbert, The university town in England and West Germany; Marburg, Göttingen, Heidelberg, and Tübingen, viewed comparatively with Oxford and Cambridge, Chicago, 1961, עמ' 66-67
- 1 2 Gumprecht, Blake, "Fraternity Row, the Student Ghetto, and the Faculty Enclave", www.unh.edu, (January 2006)
- ↑ Towns and cities, characteristics of built-up areas, England and Wales – Office for National Statistics, www.ons.gov.uk
- ↑ Explore Census Data, data.census.gov
- ↑ Ithaca Facts & Trivia | Discoveries, Creations, Q&As, www.visitithaca.com
- ↑ Christopher Wilkinson, Paul Greenhalgh, Exploring Student Housing Demand, Supply Side and Planning Policy Responses in a Small University City: Studentification in Durham, UK, Housing Policy Debate 34, 2024-09-02, עמ' 746–768 doi: 10.1080/10511482.2022.2137379
- ↑ The city of Durham: Jurisdictions | British History Online, www.british-history.ac.uk
- ↑ Multiple occupancy homes, Durham County Council (באנגלית)
- ↑ Housing Matters: News and Trends, www.durhamsu.com (באנגלית)
- ↑ Rats, mould, and a crisis: The Tab investigates over 20 per cent rent hikes for Durham students, Durham University, 2022-11-02 (באנגלית בריטית)
- ↑ Oliver, Brian (2018-09-23). "Town v gown: is the student boom wrecking communities?". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077.
- ↑ "Durham 'hollowed-out' by rise in university students". BBC News (באנגלית בריטית). 2016-04-09.
- ↑ Gown town: Durham locals fear losing their city to, The Independent, 2014-03-17 (באנגלית)
| גאוגרפיה עירונית | ||
|---|---|---|
| תחומי מחקר | עירוניות | |
| מבנה אזורי | רחוב כפרי | |
| מבנה עירוני | רחובות שתי וערב • עיר ליניארית • דגם מעגלי • דגם מגזרי • דגם רב-קוטבי • דגם לא סדיר | |
| עיר מתמחה | ערי תעופה • ערי נמל • ערי רכבות • ערי מסחר • ערי תעשייה • עיר תיירות • עיר אוניברסיטה • ערי בירה • ערי עולם | |
| ראו גם פורטל גאוגרפיה | ||
