גאוגרפיה עירונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גאוגרפיה עירונית היא ענף בגאוגרפיה אנושית, העוסק במכלול ההיבטים הנוגעים להתיישבות בערים, היווצרות ערים והתפתחותן. נושאי המחקר שלו הן תפרוסת הערים במרחב והגורמים הגאוגרפיים המשפיעים על דרך צמיחתן של ערים על רקע נתוניהן הסביבתיים. התחום כולל גם התייחסות לבעיות עירוניות ולהתפתחותן העתידית של ערים ושל דפוסי התיישבות דומים להן - רחבים או מצומצמים יותר. ההתמקדות בערים נעה בין התייחסות לאפיוניה הייחודיים של עיר מסוימת לבין ניסיון לאפיין סוגי ערים שונים, בהקשרים שונים, שביניהם מבנה, גודל ותפקוד.

הנושאים העיקריים שבהם עוסקת הגאוגרפיה העירונית הם: גבולות העיר, מבנה הפיזי של העיר, שימושי קרקע עירוניים, דינמיקה עירונית, תפקודי עיר, תחבורה עירונית, אוכלוסייה עירונית מע"ר, תחומי השפעה של העיר, יחסי גומלין בין ערים, מדרג עירוני, ערים חדשות, הגירה בין עירונית, תכנון עירוני וטיפוסי ערים.

מבחינת מחקר, הגאוגרפיה העירונית חוקרת בעיקר את השפעתם של תהליכים עירוניים על המבנים החברתיים והפיזיים של פני האדמה. מחקר גאוגרפי עירוני יכול להיות חלק גם מגאוגרפיה אנושית וגם מגאוגרפיה פיזית.

הבחנה בין סוגי ערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים שונות נבדלות במערך הכלכלי שלהן, במאפיין החברתי והדמוגרפי שלהן ובתפקידים שהן ממלאות במערכת העירונית. ההבדלים נובעים מהמשאבים המקומיים שעליהם התבססה הצמיחה במהלך ההתפתחות המוקדמת של הדפוס העירוני, וביתרון התחרותי של המשאבים המקומיים. ההכרה בסוגי ערים שונות היא קריטית לסיווג הערים בגאוגרפיה עירונית. לסיווג כזה, דגש הניתן במיוחד על סיווג ערים פונקציונלי והממדים הבסיסיים של מערכת העיר.

לצורך ההשוואה, הגאוגרפיה האורבנית של העיר תל אביב-יפו, הנובעת מהיותה מרכז תרבותי במדינת ישראל, עיר תיירות מרכזית על חוף הים התיכון, ומקום מושבה של אוכלוסייה חילונית ולהט"בית בכמויות גדולות יחסית, שונה מהגאוגרפיה האורבנית של העיר ירושלים. יחודה של ירושלים הוא בהרכב האוכלוסייה המובחן (חרדים, ערביי ישראל, דתיים וחילונים - במידה שווה), באופייה הדתי והשמרני יחסית, ובעיר העתיקה שבה, שהיא מרכז תיירותי ודתי בפני עצמו. בהתאמה, ניתן לראות הבדלים במשאבי הייצור, בשירותים שהן מספקות, ואף במבני הציבור שבהן, השונים באופן מהותי. לדוגמה, העיר תל אביב פיתחה את המרכז הגאה, וכן ארבעה תיאטרונים מסחריים (הבימה, התיאטרון הקאמרי, בית ליסין, תיאטרון גשר), ובתי ספר למשחק. לעומתה, בעיר ירושלים, שכמות אוכלוסייתה כפולה, יש רק תיאטרון מסחרי אחד, (תיאטרון החאן). לעומת זאת, נמצאים בה סמלי דת וסמלי שלטון רבים. השוואה נוספת היא בין שתי ערים אלה, שהן ערי מטרופולין, לערים אחרות, קטנות יותר. ואף בהן קיימת הבחנה בין ערים קטנות יותר במרכז הארץ, לערים כגון קריית שמונה או שדרות. שתי האחרונות מובחנות לא רק במרחקן ממרכז הארץ התרבותי, אלא גם גם בקרבתן לגבול, כגורם משמעותי בעיצובן.[1]

אחת הדרכים לסווג ערים היא בזיהוי התפקיד שהן ממלאות במערכת העירונית. ישנם שלושה תפקידים נפרדים:

  1. מקומות מרכזיים, המתפקדים בעיקר כמרכזי שירות לאזור העורף המקומי
  2. ערי תחבורה שמבצעות פונקציות של פריצות בתפזורת ובני ברית לאזורים גדולים יותר
  3. ערים בעלות פונקציות מיוחדות, הנשלטות על ידי פעילות אחת כגון כרייה, ייצור או בילוי ומשרתות שווקים לאומיים ובינלאומיים

כוח העבודה בעיר נחשב כגורם מאפיין נוסף.

ערכים קשורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גאוגרפיה עירונית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Smith, Robert H. T. (1965-01-01). "Method and Purpose in Functional Town Classification". Annals of the Association of American Geographers. 55 (3): 539–548. https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1111/j.1467-8306.1965.tb00534.x.
    המאמר נותן דוגמאות אחרות. הדוגמאות כאן ניתנו לטובת הקורא דובר העברית, מתחומי הגאוגרפיה האורבנית המוכרים לו.


Terrestrial globe.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.