עיר החטאים (קומיקס)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיר החטאים
Sin City
עטיפת המהדורה "Big Damn Sin City" שאיגדה בתוכה את כל הסיפורים שנכתבו במסגרת הסדרה
עטיפת המהדורה "Big Damn Sin City" שאיגדה בתוכה את כל הסיפורים שנכתבו במסגרת הסדרה
מידע קומיקס
יוצר פרנק מילר
סוגה פילם נואר
פשע
מותחן
בלשים ופשע
תקופת פרסום מקורית אפריל 1991 – אפריל 2000 (כ־9 שנים)
ארץ מקור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
שפת המקור אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוציא לאור דארק הורס קומיקס
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עיר החטאים (באנגלית: Sin City) היא סדרת קומיקס נאו-נואר מאת כותב הקומיקס האמריקאי פרנק מילר. הסיפור הראשון בסדרה הופיע במקור בחוברת "Dark Horse Presents Fifth Anniversary Special" (אפריל 1991), ועלילתו המשיכה ב-"Dark Horse Presents #51–62" ממאי 1991 עד יוני 1992, תחת השם "עיר החטאים", לסדרה שלושה עשר סיפורים, שעלילותיהם מתרחשות בעיירה הבדיונית באסן סיטי ושזורות אחד בשני, ובהן מופיע אנסמבל דמויות קבועות, שלכל אחד מהם השפעה מינורית או גדולה על המתרחש.

עיבוד קולנועי לסדרת הקומיקס, בבימויהם המשותף של רוברט רודריגז ומילר, עלה לאקרנים ב-1 באפריל 2005. בעקבות הצלחתו של הסרט, הופק לו סרט המשך, "עיר החטאים: עלמה להרוג", שעלה לאקרנים ב-22 באוגוסט 2014 וספג ביקורות שליליות בהשוואה לקודמו.

פיתוח והוצאה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות ה-80, זכה הסופר פרנק מילר לתהילה בתעשיית הקומיקס האמריקאית בעקבות עבודתו בשנים 1981–1983 על דמותו של דרדוויל מבית מארוול קומיקס, והמיני-סדרה "האביר האפל חוזר" מבית DC קומיקס משנת 1986, ושבשניהם ניתן היה להבחין אלמנטים עדינים המזוהים עם סוגת הפילם נואר.[1] משיכתו של מילר לסוגת הפילם נואר העמיקה בעת עבודתו על סדרת הקומיקס, שהחלה להתפרסם בצורה סדרתית בסדרת האנתולוגיה "Dark Horse Comics Dark Horse Presents #51–62". הסיפור הראשון יצא לאור בכריכה רכה, ולאחר מכן, יצא לאור מחדש בשנת 1995 תחת השם "Sin City: The Hard Goodbye".

בריאיון שהתקיים בשנת 2016, הסביר מילר את השראתו לכתיבת הסדרה:

כבר זמן רב אני פנאטי לסרטי פשע ורומני פשע ישנים. אבל זה התחיל מהסרטים. והסרטים הישנים של קאגני. בוגרט וכל זה. אהבתי את הדרך שבה המוסריות של הסיפורים נאמדת. כולם עוסקים בדברים שנכון ושגוי לעשות. אבל רציתי במיוחד שבעיר החטאים כולם יחיו בעולם שבו התנהגות טובה היא נדירה, שדמה מאוד לעולם בו חייתי. בערך כמו השיר הישן של הרולינג סטונס, שבו כל שוטר הוא פושע, וכל החוטאים הם קדושים, שבהם בני המעמד הנמוך היו לרוב הירואיים, והנשים היפות והמתוקות ביותר יהיו זונות. רציתי שזה יהיה עולם חסר-איזון, שבו אומץ יוגדר על ידי יחידים הנמצאים במצבים קשים, לא על ידי תחושת טוב-לב גדולה שנשלטת איכשהו על ידי קוד קומיקס שמימי.[2]

השפעת הפילם נואר על האמנות של הסדרה[1][3][4][5] ניכרת בשימוש שלה בצללים ורקעים עזים. צבעי השחור ולבן הם הצבעים הבלעדיים בהם נעשה שימוש רוב הזמן, למעט צבעי האדום, צהוב, כחול וורוד, שבהם נעשה שימוש מוגבל בחלק מהסיפורים על מנת למשוך את תשומת לבו של הקורא לדמויות מסוימות.[1][6]

בנוסף, נשען סגנון כתיבת הקומיקס רבות גם על סגנון כתיבתן של ספרות בלשית ופשע.[3][7][8]

עבודתו של מילר ב"עיר החטאים" אתגרה את מוסכמויותיהם הקובנציונליות של סדרות הקומיקס באותה התקופה. אותיותיהן של מילים אונומטופיות, כמו "blam", שולבו לרוב בסצנות באמצעות אפקטי תאורה, נכתבו ברווח שבין הפאנלים או נוצרו על ידי קווי המתאר של הפאנלים עצמם. שבירת מוסכמות זו הייתה בולטת במיוחד בסיפורי "עיר החטאים" הראשונים, דוגמת "The Hard Goodbye", שהיו ניסיוניים יותר.[9]

ב-28 באפריל 2022, הוכרז רשמית שמילר ישיק את חברת הוצאת הקומיקס "פרנק מילר פרזנטס" (FMP), וכי הקומיקס הראשון שהחברה תוציא לאור יהיה סיפור-מערבון המתרחש בעברה של "עיר החטאים", "Sin City 1858".[10]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הסדרה מתרחשת בעיר הבדיונית באסין סיטי, המכונה בפי כל "עיר החטאים", הממוקמת במערב ארצות הברית, שם האקלים חם וצחיח, אם כי פרברי סייקרד אוקס, הממוקמים בקצה העיירה, מאופיינים בעיקר כאזור מיוער. בעיר עובר נהר מרכזי הנשפך אל החוף הסמוך. בנוסף, בעונת החורף יורד בעיירה גשם זלעפות (אם כי לרוב גשם זה מגיע רק פעמיים בשנה) ואף שלג כבד. בין המראות הנפוצים שניתן לראות בעיר נמנים לטאות מדבריות ועצי דקל, בעוד שבורות זפת, אזורים מדבריים, רכסי הרים ואדמות חקלאיות שטוחות נמנים עם הנופים המקיפים את העיר.

במשטרת באסין סיטי בעיקר שוטרים המהווים כוח צבאי או SWAT, זאת מכיוון שעל המשטרה המקומית להתמודד עם שיעורי פשיעה גבוהים להפליא בקרב פושעים ואזרחים כאחד, אם כי רובם מאופיינים או מתוארים לרוב במהלך סדרת הקומיקס כעצלנים, פחדנים ו/או מושחתים. רק לקומץ מהשוטרים מצפון ישר, אם כי לעיתים קרובות עשירי העיר משחדים את השוטרים המושחתים למלא את תפקידם (בדרך כלל כתוצאה מפשע כלשהו הקשור לבן משפחתם).

במהלך שנות הבהלה לזהב בקליפורניה, "ייבאה" משפחת רורק מספר רב של נשים מושכות במטרה לשמר את אושרם של הכורים, להרוויח הון ולהפוך את באסין סיטי ממחנה כורים קשה-יום לעיר משגשגת ושוקקת חיים. במהלך השנים, כאשר משפחת רורק פנתה לתחום העסקים והכוח, נשים אלו בסופו של דבר ייסדו את האולד-טאון, רובע החלונות האדומים של העיר שעליו יש להן שליטה מוחלטת. בנוסף, האנשים שהופקדו על ניהול העיר, רובם ממשפחת רורק, נשארו בשלטון העיר במשך דורות, וניהלו אותה כראות עיניהם.

עם התקדמות הסדרה, מתמצא הקורא בהדרגה עם מיקומים מרכזיים בבאסין סיטי וסביבותיה:

  • השיכונים – שכונה הממקומת בצדו המוזנח ומוכה-העוני של עיר החטאים, השיכונים מורכבת מסבך של בנייני דירות גבוהים, מוזנחים ושוממים שבהן הפשע משתולל ללא הבחנה או איכוף החוק. תושבי השיכונים ככל הנראה פיתחו חברה עצמאית משלהם כמעט ללא מגע חוקי עם העולם החיצון, וצוותי ה-SWAT כמעט ואינם נכנסים לשכונה זו. מארב נולד ומתגורר בשיכונים. לעומתו, דווייט מתחמק מהשיכונים ושונא שכונה זו.
  • הרציפים – אזור בו ממוקמים רציפים ומחסנים השייכים לתושבי השיכונים, שכן הרציפים משקיפים על שכונה זו הסמוכה לה. הארטיגן ורורק ג'וניור מתעמתים לראשונה ברציפים בסיפור "That Yellow Bastard", ומארב מסיע ניידת משטרה גנובה מאחד הרציפים בתחילת הסיפור "The Hard Goodbye".
  • הבר של קיידי – בר ומועדון חשפנות הממוקם באולד-טאון, בו עובדות ננסי קלהאן ושלי, ושם דווייט מקארתי ומארב מבלים את זמנם הפנוי. למרות היותו מלא בגברים שיכורים ואלימים, הבר של קאדי נחשב לאחד האזורים הבטוחים ביותר בעיר החטאים מכיוון שהוא נשמר בכבדות על ידי זונות ומגיניהן. מארב, שלו חוש אבירות גבוה במיוחד, מגן על העובדות של "קיידי" מכל גבר אלים שעושה את דרכו פנימה.
  • חוות משפחת רורק (המכונה גם "החווה") – החווה המשפחתית של משפחת רורק, הנמצאת ברשותה מזה דורות רבים וממוקמת על הגבעות מחוץ לבאסין סיטי ומופיעה במספר סיפורים, כולל "The Hard Goodbye",‏ "That Yellow Bastard",‏ "The Babe Wore Red" ו-"Hell and Back". החווה שימשה גם כביתו של קווין, רוצח סדרתי שחונך על ידי משפחת רורק. החווה היא המקום היחיד בסדרת הקומיקס שממוקם מחוץ לבאסין סיטי.
  • אולד-טאון – רובע החלונות האדומים, בו מתגוררת אוכלוסיית הזונות של העיר. אולד-טאון מנוהלת על ידי ונדי וגולדי. תחומי אולד-טאון אסורים וסגורים בפני המשטרה, אם כי לשוטרים רשות להיכנס עבור כל אקט מיני במחיר הנכון, נשות אולד-טאון אינן מרחמות על מי ש"שובר את הכללים", ומגבות את עצמאותן בכוח קטלני. משפחות הפשע והסרסורים ששלטו בעבר באולד-טאון נזרקו מהשכונה.
  • סייקרד אוקס – ביתם של העשירים והחזקים בעיר החטאים. פרברים אלו ממוקמים בפאתי באסין סיטי כהגנה על תושביהם. בנוסף, בפרברים אלו נמצאת אוניברסיטה, והאזור כולו מפוקח על ידי עובדים חמושים של תושביה העשירים, ובעיקר צוותי SWAT.
  • תחנת הרכבת המרכזית – תחנת הרכבת היחידה של באסין סיטי, אשר מגיעה ישירות לפיניקס. התחנה ממוקמת בפאתי הרציפים, ונחשבת לאחד המקומות הבטוחים ביותר בעיר.
  • מימי'ס – מוטל קטן ומוזנח בפאתי באסין סיטי, המכיל חדרים בודדים בלבד המשמשים זוגות צעירים. ב"מימי'ס", ננסי והארטיגן התחבאו מפני רורק ג'וניור, שם היא התוודתה על אהבתה בפניו. בנוסף, במקום זה תקף רורק ג'וניור את הארטיגן אנושות.
  • בורות הזפת של סנטה יולנדה – פארק שעשועים נטוש, שבו ממוקמים מספר בורות זפת ואף התגלו עצמות דינוזאורים בשלב כלשהו. לאחר שבמקום התעתדו להתחיל צילומיו של "סרט דינוזאורים בתקציב גדול", המחוז הציב שם פסלי בטון של דינוזאורים במטרה למשוך את הקהל, אולם לאחר שאישה זקנה נפלה מבעד למעקה אל תוך אחד הבורות וקיבלה התקף לב, הפארק נסגר ללא הגבלת זמן. הפארק משמש לעיתים קרובות כמקום לזרוק דברים שאנשים לא רוצים שיימצאו; גם תיכוניסטים נוטים להתגנב לשם הרבה. פרנק מילר הודה שהסיבה העיקרית לקיומו של הפארק הוא כתירוץ לצייר את פסלי הדינוזאורים.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמויות קבועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמויות The Hard Goodbye A Dame to Kill For The Big Fat Kill That Yellow Bastard Family Values Just Another Saturday Night Silent Night And Behind Door Number Three? Blue Eyes Wrong Turn Wrong Track The Babe Wore Red
מארב
דווייט מקארתי
ננסי קלהאן
מיהו
שלי
דאגלס קלמפ וברט שלוב
איש המכירות
דליה "עיניים כחולות"
מאנוט
גייל
ונדי וגולדי
הבלש ג'ון הארטיגן
סגן מורט
הבלש בוב

ארגונים וקבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיוון שרובם הגדול של תושבי באסין סיטי הם עבריינים, ישנם מספר ארגונים, משפחות וקרטלים מרכזיים בסיפורים שמתחרים על על המונופול והשליטה בפעילויות הפשיעה השונים בעיר.

  • משטרת באסין סיטי – משטרת העיר, המוצגת כנגועה כה עמוקות בשחיתות ובפשיעה של באסין סיטי, עד כדי כך שאף שוטריה מתוארים ככנופיית בריונים בתשלום המעלימים עין מאלו העניים מכדי לשלם להם. מעטים מביניהם נחשבים לבלתי-מושחתים; אפילו השוטרים הישרים אינם מסוגלים (או אינם מעוניינים) להביא למיגור אחוזי הפשיעה הגבוהים בעיר. דמויות בולטות בסדרה המשתייכות למשטרה כוללות את הבלש ג'ון הארטיגן; שותפו, בוב, הסגנים ג'ק רפרטי ומורט, הנציב ליבוביץ' והשוטרים מנסון ובנדי.
  • משפחת רורק – שושלת של בעלי אדמות ופוליטיקאים מושחתים שהשפעתם על באסין סיטי נמשכת עוד מימי המערב הפרוע. למועד התרחשות הסדרה, העיר נשלטת בידי שלושה בני משפחת רורק, המשמשים בתפקידי מפתח – סנטור, קרדינל, ותובע כללי – ומאוימת מידי רורק ג'וניור, בנו של הסנטור ורוצח סדרתי המכונה "הממזר הצהוב".
  • בנות אולד-טאון – קבוצת זונות המאכלסת את רובע האולד-טאון, שחתמה על שביתת נשק עם השוטרים במסגרתה התאפשר להן למשול ולמשטר את עצמן; המונהגות על ידי התאומות, ונדי וגולדי.
  • ארגון ולנקוויסט – ארגון פשע רב-עוצמה בראשותו עומד הר ולנקוויסט, אדון פשע מסתורי שעל שמו נזקפים מגוון רחב של מקרי פשע. למרות שהם אחד משני ארגוני הפשיעה ה"נורמליים" של העיר, נראה כי ארגון ולנקוויסט היא השלווה והסלחנית מביניהם.
  • משפחת מגליוצי – משפחת פשע המשתייכת למאפיה הסיציליאנית ומשמשת כדוגמה הטובה ביותר לייצוג "אמיתי" של המאפיה בבאסין סיטי. על אף שמשפחת מגליוצי מופיעה רק בסיפור אחד, נרמז כי השפעת המאפיה בעולם התחתון של באסין סיטי גדולה בהרבה וכי קיימות משפחות פשע נוספות.

סיפורי עיר החטאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכרכים והמהדורות השונות שנאספו לרוב מכונים "סיפורים" בשל היותם מאגדים בנפרד את סיפוריהם האישיים של גיבורי סדרת הקומיקס.

מהדורות שנאספו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפורים נאספו למספר כריכות מסחריות ומהדורות בכריכה קשה. יש גם אוסף של אמנות, אמנות עיר החטאים.

בשנת 2016, הוציאה "דארק הורס קומיקס" מהדורה שאפתנית וגדולה לסיפור הראשון, בשם "Frank Miller's Sin City The Hard Goodbye Curator's Collection".[11] ספר זה נמכר בגודל 15x21 אינץ' והכיל את הסיפור הראשון בפורמט סרוק ומשוחזר לפרטי פרטים מהאמנות המקורית, שהייתה בגודל 1:1. כאשר דיבר על תהליך הוצאת הספר לאור בריאיון עם מייקל דולי למגזין "פרינט", סיפר העורך והמעצב ג'ון לינד כאנקדוטה: ”כאשר פרנק ואני סקרנו לראשונה מספר מהעמודים הסרוקים של "עיר החטאים", הוא משך עמוד אחד הצידה ואמר, "אתה יכול לראות פרטי-פרטים בחלק מהסריקות שבהם אתה יכול לדעת מה הייתה הלחות כשכתבתי כי אתה יכול לראות את הכתמים מהיד שלי." סוג תגובה זה מייצג את רמת הפירוט שאני עובד קשה להשיגה בתהליך ההוצאה.”[12]

כריכה רכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

# שם האוגדן החוברות שנאגדו בו מסת"ב
1 The Hard Goodbye Episodes #1–13 of 13 from Dark Horse 5th Anniversary Special and Dark Horse Presents issues #51–62 ‏ISBN 1-59307-293-7
2 A Dame to Kill For Issues #1–6 ‏ISBN 1-59307-294-5
3 The Big Fat Kill Issues #1–5 ‏ISBN 1-59307-295-3
4 That Yellow Bastard Issues #1–6 ‏ISBN 1-59307-296-1
5 Family Values רומן גרפי בן 128 עמודים ‏ISBN 1-59307-297-X
6 Booze, Broads, & Bullets מקבץ של חוברות ואן-שוט מעולמה של "עיר החטאים" ‏ISBN 1-59307-298-8
7 Hell and Back Issues #1–9 ‏ISBN 1-59307-299-6

כריכה קשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

# שם האוגדן החוברות שנאגדו בו תאריך הפצה מסת"ב
1 Frank Miller's Sin City Library Set Vol. 1 The Hard Goodbye, A Dame to Kill For, The Big Fat Kill, and That Yellow Bastard ‏דצמבר 2005 ISBN 978-1-59307-421-0
2 Frank Miller's Sin City Library Set Vol. 2 Family Values, Booze, Broads and Bullets, Hell and Back, and The Art of Sin City ‏יוני 2006 ISBN 978-1-59307-422-7
3 Big Damn Sin City The Hard Goodbye, A Dame to Kill For, The Big Fat Kill, That Yellow Bastard, Family Values, Booze, Broads and Bullets, Hell and Back, and The Art of Sin City ‏יוני 2014 ISBN 978-1-61655-237-4
4 Frank Miller's Sin City Vol.1: The Hard Goodbye Curator's Edition הקדמה מאת רוברט רודריגז ותודות מאת מייק ריצ'רדסון, ריאיון עם פרנק מילר, עלילת "The Hard Goodbye" סרוקה במצבו המקורי ובגודל מלא ‏אוגוסט 2016 ISBN 978-1-50670-070-0
5 Frank Miller's Sin City Vol.1: The Hard Goodbye Deluxe Edition Episodes #1–13 of 13 from Dark Horse 5th Anniversary Special and Dark Horse Presents issues #51–62 ‏נובמבר 2021 ISBN 978-1-50672-837-7
6 Frank Miller's Sin City Vol.2: A Dame to Kill For Deluxe Edition Issues #1–6 ‏דצמבר 2021 ISBN 978-1-50672-838-4
7 Frank Miller's Sin City Vol.3: The Big Fat Kill Deluxe Edition Issues #1–5 ‏פברואר 2022 ISBN 978-1-50672-839-1
8 Frank Miller's Sin City Vol.4: That Yellow Bastard Deluxe Edition Issues #1–6 ‏מאי 2022 ISBN 978-1-50672-840-7
9 Frank Miller's Sin City Vol.5: Family Values Deluxe Edition רומן גרפי בן 128 עמודים ‏יוני 2022 ISBN 978-1-50672-841-4
10 Frank Miller's Sin City Vol.6: Booze, Broads, & Bullets Deluxe Edition מקבץ של חוברות ואן-שוט מעולמה של "עיר החטאים" ‏אוגוסט 2022 ISBN 978-1-50672-842-1
11 Frank Miller's Sin City Vol.7: Hell and Back Deluxe Edition Issues #1–9 ‏נובמבר 2022 ISBN 978-1-50672-843-8

עיבודים למדיות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיבוד קולנועי לסדרת הקומיקס, בבימויהם המשותף של רוברט רודריגז ופרנק מילר, עלה לאקרנים ב-1 באפריל 2005. בעקבות הצלחתו של הסרט, הופק לו סרט המשך, "עיר החטאים: עלמה להרוג", שעלה לאקרנים ב-22 באוגוסט 2014.

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמסר כי "Dimension Films" שוקדת על פיתוח אתחול רך של סדרת הקומיקס כעיבוד טלוויזיוני; על פיתוח הסדרה הופקד סטיבן ל'הורו, מפיק הסרט השני, לצד פרנק מילר.[13] עוד נמסר כי סדרת הטלוויזיה העתידית תציג דמויות וקווי זמן חדשים, ותהיה דומה יותר לסדרת הקומיקס מאשר לסרטים.[14] ב-15 בנובמבר 2019, נמסר כי זכויות הפקת העיבוד הטלוויזיוני נרכשו על ידי "Legendary Pictures".[15]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1993[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "The Hard Goodbye" – פרס אייזנר בקטגוריית "האלבום הגרפי הטוב ביותר – הדפסה מחודשת (חומר מודרני)".[16]
  • פרנק מילר – פרס אייזנר בקטגוריית "הפנסילר / אינקר הטוב ביותר בשחור ולבן", על עבודתו ב-"The Hard Goodbye".[16]
  • פרנק מילר – פרס אייזנר בקטגוריית "הסופר / אמן הטוב ביותר", על עבודתו ב-"The Hard Goodbye".[16]
  • "עיר החטאים" – פרס הקומיקס הבריטי בקטגוריית "אסופת הרומנים הגרפיים הטובה ביותר".[17]

1994[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרנק מילר – פרס הקומיקס הבריטי בקטגוריית "הסופר / האמן הטוב ביותר" על עבודתו בכתיבת "עיר החטאים".[18]

1995[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Dame to Kill For" – פרס אייזנר בקטגוריית "המיני-סדרה הטובה ביותר".[19]
  • "The Babe Wore Red" – פרס אייזנר בקטגוריית "הסיפור הקצר הטוב ביותר".[19]

1996[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "The Big Fat Kill" – פרס אייזנר בקטגוריית "המיני-סדרה הטובה ביותר".[20]
  • "The Big Fat Kill" – פרס אוהדי המעריצים בקטגוריית "מיני-סדרת קומיקס אהובה".[21]
  • "עיר החטאים" – פרס הארווי בקטגוריית "הסדרה המתמשכת או המוגבלת הטובה ביותר".[22]

1998[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "That Yellow Bastard" – פרס אייזנר בקטגוריית "האלבום הגרפי הטוב ביותר – ההדפסה המחודשת".[23]
  • "Family Values" – פרס הארווי בקטגוריית "האלבום הגרפי הטוב ביותר של יצירה מקורית".[24]

2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Hell and Back (A Sin City Love Story)" – פרס איגל בקטגוריית "הקומיקס האהוב ביותר בשחור ולבן".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עיר החטאים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Sims, Chris (May 26, 2011). "8 of the Best Noir Comics: Crime Does Pay". ComicsAlliance. Archived from the original on March 4, 2016. Retrieved January 12, 2024.
  2. ^ "]https://www.youtube.com/watch?v=Xo7frKC0N2E&t=2431s Frank Miller Full Video]" Archived 2019-11-16 at the Wayback Machine. Kubert School Media. YouTube. June 29, 2016. 36:36 mark.
  3. ^ 1 2 Robinson, Tasha (December 5, 2001). "Frank Miller" Archived 2017-08-19 at the Wayback Machine. The A.V. Club.
  4. ^ Fortune, Drew (August 25, 014). "Robert Rodriguez and Frank Miller talk new and old Sin City" Archived 2016-12-24 at the Wayback Machine. The A.V. Club.
  5. ^ Clayton, James (August 22, 2014). "Sin City and the eternal, seductive allure of film noir" Archived 2019-12-21 at the Wayback Machine. Den of Geek!
  6. ^ "Booze, Broads and Bullets" Archived 2021-02-03 at the Wayback Machine. Google Books. Retrieved January 12, 2024.
  7. ^ Howe, Sean (August 20, 2014). "After His Public Downfall, Sin City's Frank Miller Is Back (And Not Sorry)". Wired. Archived 2015-01-22 at the Wayback Machine
  8. ^ Suderman, Peter (March 29, 2016). "Frank Miller gave us the best Batman — and the worst" Archived 2017-04-03 at the Wayback Machine. Vox.
  9. ^ Arnott, Luke (Fall 2008). "BLAM! The Literal Architecture of Sin City". The International Journal of Comic Art. 10 (2): 380–401. Archived from the original on 2012-08-17. Retrieved January 12, 2024.
  10. ^ Kit, Borys (April 28, 2022). "Frank Miller Launches Independent Publishing Company, New 'Sin City,' 'Ronin' Comics in the Works (Exclusive)". The Hollywood Reporter. Los Angeles, CA: MRC Media & Info & Penske Media Corporation. Archived from the original on April 29, 2022. Retrieved January 12, 2024.
  11. ^ "Frank Miller's Sin City: The Hard Goodbye Curator's Collection". Artist's Edition Index. 2016-08-29. Archived from the original on 2020-01-30. Retrieved January 12, 2024.
  12. ^ "How Frank Miller's Sin City Got the Deluxe Treatment". Print Magazine. 2017-12-04. Archived from the original on 2020-01-30. Retrieved January 12, 2024.
  13. ^ Fleming, Mike Jr. (2017-05-31). "Frank Miller's 'Sin City' TV Series Enlists Glen Mazzara, Len Wiseman & Stephen L'Heureux". Deadline Hollywood. Archived from the original on 2018-04-02. Retrieved January 12, 2024.
  14. ^ "'Sin City' TV Series in the Works with Glen Mazzara and Len Wiseman". Collider. 2017-05-31. Archived from the original on 2018-09-03. Retrieved January 12, 2024.
  15. ^ "Legendary Close to Deal with Frank Miller for 'Sin City' TV Series". 15 November 2019. Archived from the original on 2020-08-02. Retrieved January 12, 2024.
  16. ^ 1 2 3 "1993 Will Eisner Comic Industry Award Nominees and Winners". Hahnlibrary.net. Archived from the original on 2012-07-23. Retrieved January 12, 2024.
  17. ^ ER. "International Miscellanea: 1993 UK Comic Art Awards," The Comics Journal #161 (August 1993), p. 40.
  18. ^ MT. "Newswatch: 5th UK Comic Art Awards," The Comics Journal #168 (May 1994), p. 44.
  19. ^ 1 2 "1995 Will Eisner Comic Industry Award Nominees and Winners". Hahnlibrary.net. Archived from the original on 2014-10-10. Retrieved January 12, 2024.
  20. ^ "1996 Will Eisner Comic Industry Award Nominees and Winners". Hahnlibrary.net. Archived from the original on 2013-09-22. Retrieved January 12, 2024.
  21. ^ "1995 1996 Comics Buyers Guide Fan Awards". Hahnlibrary.net. Archived from the original on 2018-03-01. Retrieved January 12, 2024.
  22. ^ "1996 Harvey Award Nominees and Winners". Hahnlibrary.net. Archived from the original on 2012-02-20. Retrieved January 12, 2024.
  23. ^ "1998 Will Eisner Comic Industry Award Nominees". Hahnlibrary.net. Archived from the original on 2015-09-05. Retrieved January 12, 2024.
  24. ^ "1998 Harvey Award Nominees and Winners". Hahnlibrary.net. Archived from the original on 2014-04-28. Retrieved January 12, 2024.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=עיר_החטאים_(קומיקס)&oldid=37857925"