לדלג לתוכן

ג'יימס קאגני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'יימס קאגני
James Francis Cagney, Jr.
ג'יימס קאגני, 1942
ג'יימס קאגני, 1942
לידה 17 ביולי 1899
מנהטן, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 במרץ 1986 (בגיל 86)
Stanford, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות גייט אוף הייבן עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה James Francis Cagney עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת מערבון, סרט מאפיה, סרט פשע עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
תקופת פעילות 1919–1984 (כ־65 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הרפובליקנית, המפלגה הדמוקרטית עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג Frances Cagney (28 בספטמבר 1922 – 30 במרץ 1986 (63 שנים)) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'יימס פרנסיס קאגני ג'וניוראנגלית: James Cagney; 17 ביולי 1899 - 30 במרץ 1986) היה שחקן קולנוע אמריקני, הזכור בעיקר בזכות תפקידי הגנגסטרים שגילם בסרטי פשע. זכה בפרס האוסקר על "יאנקי דודל דנדי". בשנת 1999 דירג מכון הסרטים האמריקאי את קאגני במקום השמיני ברשימת "כוכבי הקולנוע הגדולים של כל הזמנים".

ראשית דרכו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאגני נולד בלואר איסט סייד, מנהטן, ניו יורק, לג'יימס קאגני האב, אירי-אמריקני שהיה בַּרְמֵן ומתאגרף חובב, ולקרולין נלסון. קאגני היה השני מבין שבעה ילדים, שניים מהם מתו בתוך חודשים ממועד לידתם. הוא היה חלש וחולני כתינוק—עד כדי כך שאמו חששה שימות לפני שיוטבל. הוא הוטבל בכנסייה הרומית־קתולית סנט פרנסיס דה סיילס במנהטן; בטקס באותה כנסייה נערכה לבסוף גם הלוויה שלו. בתום לימודיו התיכוניים התקבל ללמוד באוניברסיטת קולומביה. שניים מאחיו פנו אף הם לתחום המשחק.

בשנת 1919, בעוד קאגני עבד בחנות הכלבו וונאמייקר'ס, ראה אותו אחד מעמיתיו רוקד וסיפר לו על תפקיד במחזמר הקרוב "כל מלח". זה היה מחזה מתקופת המלחמה, שבו אנסמבל הרקדנים הורכב מחיילים מחופשים לנשים, ונקרא במקור "אי פעם מלח". קאגני ניגש לאודישן לאנסמבל, אף שחשב שזה בזבוז זמן, מאחר שהכיר צעד ריקוד אחד בלבד, אך הכיר אותו באופן מושלם. זה הספיק כדי לשכנע את המפיקים שהוא יודע לרקוד, והוא חיקה את צעדיהם של הרקדנים האחרים והוסיף אותם לארסנל שלו בזמן שחיכה לעלות לבמה. לאחר חודשיים, עזב את המחזה.

עם זאת, דבר זה לא מנע ממנו להמשיך לחפש עבודה נוספת על הבמה, והוא אף הצליח לעבור אודישן לתפקיד באנסמבל במחזמר "פיטר פאטר" מאת ויליאם ב' פרידלנדר. הרגלו החזק לעבוד ביותר מעבודה אחת בו־זמנית הוביל לכך שגם עבד כמלביש לאחד מכוכבי ההפקה, נשא את מזוודות צוות השחקנים, ושימש כמחליף לתפקיד הראשי. בין הרקדניות באנסמבל הייתה פרנסס וילארד "בילי" ורנון, בת 20; השניים נישאו בשנת 1922 ונישואיהם נמשכו קרוב ל-64 שנים (עד למותו של קאגני).

כשהאחים וורנר קנו את הזכויות על ההצגה "Penny Arcade", בו הופיע קאגני, הם לקחו איתם את קאגני לגרסה הקולנועית להצגה, שנקרא "חטאי החג" (1930), בו קאגני החל את הקריירה הקולנועית שלו. מכאן החל להופיע בשורה ארוכה של סרטים, כשהוא קונה לו שם של בחור קשוח בסדרה של סרטי פשע, החל מהלהיט הקלאסי "אויב הציבור", בו כיכב לצד ג'ין הארלו ושהפך אותו לכוכב בן לילה. הקריירה שלו המשיכה עם "כסף חכם", עם אדוארד ג'י רובינסון, "בלונד משוגע" ו"קשה לאחוז". מאוחר יותר גילם קאגני את דמותו הבדוייה של הגנגסטר רוקי סאליבן ב"מלאכים עם פנים מלוכלכות" (1938), בו הופיע לצד המפרי בוגרט, עליו קיבל מועמדות לפרס האוסקר. שנה אחר כך המשיך לככב לצד בוגרט, במותחן הפשע "שנות העשרים הסוערות".

שלוש שנים אחר כך זכה בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר על משחקו בדרמה הביוגרפית-מוזיקלית של מייקל קורטיז, "יאנקי דודל דנדי", שהיה רחוק מסרטי הפשע שנהג לככב בהם. הוא שב לדמות הגנגסטר ביצירת המופת של ראול וולש, "חום לבן" (1949), באהביני או עזביני (1955) וכמו כן גילם קפטיין ספינה מטורף, לצד ג'ק למון והנרי פונדה ב"מיסטר רוברטס".

הוא היה ממקימי איגוד השחקנים האמריקני (1933) ושימש כנשיא האיגוד בין השנים 1944-1942.

חייו המאוחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1955 שיחק בסרט "מר רוברטס" בתור מפקד קשוח של אניית מטען בצי ארצות הברית במלחמת העולם השנייה. הופעתו הקולנועית האחרונה של קאגני הייתה בסרטו של מילוש פורמן, "רגטיים", ב-1981. הייתה זו הופעתו הראשונה בסרט קולנוע מִזה 20 שנה. סרטו הקודם ל"רגטיים" היה "אחת, שתיים, שלוש" (1961) שביים בילי ויילדר. בשני העשורים הללו קאגני סירב לכל ההצעות שקיבל להופעות בקולנוע, כולל את "גבירתי הנאווה" ו"הסנדק". הוא הקדיש זמן ללמוד איך לצייר, והתגלה ככשרוני בהחלט לכך, וכמו כן טיפל בחווה האהובה שלו שבסטנפורד, ניו יורק.
ב-1974 קיבל פרס הוקרה על מפעל חיים מטעם מכון הקולנוע האמריקני וב-1984 קיבל את מדליית החירות הנשיאותית מידי חברו הטוב, רונלד רייגן, שכיהן כנשיא ארצות הברית באותה תקופה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יימס קאגני בוויקישיתוף