עיר המלח
עִיר הַמֶּלַח היא עיר שנזכרת במקרא כאחת משש ערי המדבר של שבט יהודה.
במקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר מוזכרת בספר יהושע: ”בַּמִּדְבָּר בֵּית הָעֲרָבָה מִדִּין וּסְכָכָה וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר הַמֶּלַח וְעֵין גֶּדִי עָרִים שֵׁשׁ וְחַצְרֵיהֶן”[1].
בתרגום השבעים עיר המלח מתורגמת לערי סדום Πόλεις Σαδωμ או ערי הכיכר Πόλεις αλων (שהפכו למלח)[2].
זיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
זכריה קלאי כותב שעל פי שמה יש לזהות אותה בקרבת ים המלח[2]. מרטין נות זיהה את העיר בחירבת קומראן, שבסביבותיה נמצאו מגילות קומראן[3]. אולם, בגלל שעל פי מגילת הנחושת יש מקום לזהות את סככה בפסוק עם קומראן, היו חוקרים שהציעו זיהויים אחרים[2].
בהתבסס על הסמיכות של עיר המלח לעין גדי, בפסוק, היו שזיהו את עיר המלח במיצד גוזל הנמצא למרגלות הר סדום הצפוני, והיה כנראה חלק מדרך אדום שעברה בנחל זהר. אחרים זיהו את עיר המלח בעינות סמר, צפונית לעין גדי. אולם אחרים דחו זיהויים אלו בגלל שמקומות אלו קטנים מכדי להקרא עיר.
פסח בר אדון הציע לזהות את עיר המלח עם עינות סמר, על סמך מצד תורבה הישראלית הנמצא לצידן[4].
זיהוי אחר מציב את עיר המלח בבאב א-דרה ונומיירה בירדן, מזרחית לעין גדי. זיהוי זה מתבסס בעיקר על זיהויה של צוער (עיר מקראית) בכפר הבדואי א-סאפי בשפך ואדי חסה. חנזיר ופייפה נחשבות לשתי ערי הכיכר הנוספות. אולם, ערים אלה חרבו בסוף תקופת הברונזה הקדומה ואינן מתאימות לתיארוך המקובל לתקופת אברהם אבינו בברונזה התיכונה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים ס"א–ס"ב.
- ^ 1 2 3 זכריה קלאי, עיר המלח, אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ו', 2011, עמ' 216-217
- ^ זאב ויסמן, מבוא למקרא, האוניברסיטה הפתוחה
- ^ צבי אילן, אנציקלופדיה מקראית, דבר, 18 במאי 1972
