מרטין נות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרטין נות
Martin Noth
אין תמונה חופשית
לידה 3 באוגוסט 1902
דרזדן, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 במאי 1968 (בגיל 65)
הנגב, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית לחם עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
פרסים והוקרה מדליית בורקיט (1967) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מרטין נותגרמנית: Martin Noth;‏ 3 באוגוסט 190230 במאי 1968) היה חוקר מקרא גרמני, שהתמחה בהיסטוריה היהודית שלפני גלות בבל. יחד עם גרהרד פון ראד היה חלוץ הגישה המסורתית-היסטורית ללימודי המקרא, והדגיש את תפקידן של מסורות בעל-פה בהתהוות הטקסטים המקראיים.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נות נולד בדרזדן, ממלכת סקסוניה. הוא למד באוניברסיטאות ארלנגן, רוסטוק,[1] ולייפציג ולימד בגרייפסוואלד וקניגסברג.

בשנים 41–1939 ובשנים 45–1943 שירת נות כחייל גרמני במלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה הוא לימד בבון, גטינגן, טיבינגן, המבורג ובאוניברסיטת בזל. ב-1964 הוא מונה למנהל המכון האוונגליסטי הגרמני בירושלים[2] עד למותו הפתאומי ב-1968 במהלך משלחת לנגב.

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נות משך לראשונה תשומת לב רחבה עם חיבורו "Das System der zwölf Stämme Israels" ("התוכנית של שנים-עשר שבטי ישראל", 1930), וטען כי שנים עשר השבטים לא היו קיימים לפני הברית בשכם שתוארה בספר יהושע.

חיבורו "Überlieferungsgeschichte des Pentateuch" ("מסורת החומש" 1948) הציב מודל חדש למבנה החומש והתורה כולה. נות השלים את המודל הדומיננטי של התקופה, השערת התעודות, וראה את החומש כמורכב מגושים סיפוריים מסורתיים המצטברים סביב מספר חוויות היסטוריות מרכזיות, ובהם: סיפורי יציאת מצרים, סיפורי הכניסה לכנען, סיפורי ההבטחה לאבות וכן הלאה. מאוחר יותר הראה רוברט פולזין (אנ') שכמה ממסקנותיו העיקריות מראות שימוש שרירותי או לא עקבי בכללים שהציע.[3]

עבודה מהפכנית ומשפיעה עוד יותר, הייתה "ההיסטוריה הדויטרונומיסטית". בעבודה זו טען נות כי תאוריות דויטרונומיסטיות קודמות לא מסבירות עובדות רבות, ובמקום זאת הציע להרכיב "היסטוריה ספרותית" שהיא יצירה של מחבר בודד שחי בתקופת הגלות ולא יאוחר משנת 562 לפנה"ס. מרתין נות הניח כי 'ההיסטוריה הדויטרונומיסטית' כוללת את הפרקים מספר דברים, פרק א' ועד ספר מלכים ב', פרק כ"ה, החיבור המספר את תולדות ישראל מהר חורב עד גלות בבל. חוקרים רבים קיבלו את השערתו ופיתחו אותה.

נות פרסם גם פירושים לכל חמשת ספרי החומש: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר וספר דברים. נות חיבר את ספר דברים לספרי נביאים ראשונים - יהושע, שופטים, שמואל ומלכים וכרך את כולם יחד כ"היסטוריה של ספר דברים". כן העדיף את המונח "טטרטוך" להתייחס לארבעת הספרים הראשונים של הברית הישנה.[4]

עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Noth, Martin (1957). Überlieferungsgeschichtliche Studien: Die sammelnden und bearbeitenden Geschichtswerke im Alten Testament. Tübingen: M. Niemeyer. OCLC 6106170. 
  • ——— (1958). History of Israel: Biblical History. London: Adam & Charles Black. OCLC 750923003.  - translation of Geschichte Israels
  • ——— (1959). Exodus: a commentary. Old Testament Library. London: SCM Press. OCLC 913482441.  - translation of Das Zzweite Buch Mose : Exodus
  • ——— (1962). Leviticus: a commentary. Old Testament Library. London: SCM Press. OCLC 923331089.  - translation of Das Dritte Buch Mose: Leviticus
  • ——— (1968). Numbers: a commentary. Old Testament Library. London: SCM Press. ISBN 9780334011569. OCLC 925325336.  - translation of Das Vierte Buch Mose : Numeri
  • ——— (1972). A History of Pentateuchal Traditions. Englewood Cliffs, NJ: Prentice-Hall. ISBN 9780133912357. OCLC 215462. 
  • ——— (1981). The Deuteronomistic History. Journal for the study of the Old Testament, Supplement series 15. Sheffield, UK: University of Sheffield, Dept. of Biblical Studies. ISBN 9780905774251. OCLC 7642739.  - translation of Überlieferungsgeschichtliche Studien

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ——— (1938). "Die Wege der Pharaonenheere in Palästina und Syrien. Untersuchungen zu den hieroglyphischen Listen palästinischer und syrischer Städte. III. Der Aufbau der Palästinaliste Thutmoses III". ZDPV 61: 26–65. 
  • ——— (1962). "The Background of Judges 17-18". in Anderson, Bernhard W.; Harrelson, Walter J.. Israel's Prophetic Heritage: essays in honor of James Muilenburg. New York: Harper. עמ' 68–85. OCLC 5717754. 

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו את הרשומה על מרטין נות ברשימות אוניברסיטת רוסטוק
  2. ^ היסטורית המכון, השלב השלישי בין 1964 ל-2005
  3. ^ רוברט פולזין, Martin Noth's A history of Pentateuchal Traditions
  4. ^ Dennis Bratcher Hexateuch, Tetrateuch, and the Deuteronomic History