עיר הנוער
עיר הנוער הייתה אחד מאירועי הנוער הגדולים בישראל בשנות ה-60 וה-70. האירוע, שנערך מדי קיץ בגני התערוכה בתל אביב, משך אליו אלפי צעירים לפעילויות מגוונות, הופעות ותחרויות ספורט. עיר הנוער הפכה למסורת תרבותית והותירה חותם משמעותי על התרבות וההיסטוריה של העיר תל אביב.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1959 נפתח מתחם "גני התערוכה" החדש בשדרות רוקח בתל אביב. המתחם שהוקם על ידי חברת "יריד המזרח - חברה לתערוכות בע"מ", כלל שטח של כ-300 דונם עם ביתני קבע ומבני שירותים שנועדו לאירוח תערוכות, כינוסים ומתקני שעשועים. במאי 1959 נערכה במקום "תערוכת 50 שנה לעיר תל אביב", ולאחר מכן התקיימו במתחם תערוכות וירידים נוספים. עם זאת, הפעילות במתחם הייתה מצומצמת בתחילת שנות ה-60.
בשנת 1963, חברת "יריד המזרח" הציעה לעיריית תל אביב לקיים אירוע המוני לנוער במתחם גני התערוכה מתוך רצון לשפר את מצבה הכלכלי. עיריית תל אביב קיבלה את ההצעה והוחלט כי את "עיר הנוער" ינהלו בני נוער - חברי ונציגי מועצת הנוער העירונית בשיתוף האגף לתרבות נוער וספורט בעיריית תל אביב והנהלת חברת "יריד המזרח".[1]
עיר הנוער הראשונה של תל אביב נפתחה ב-7 ביולי 1963 והפכה למסורת שנתית שנמשכה כמעט ברציפות עד תחילת שנות ה-80. האירוע הפך לאחד מאירועי הקיץ הגדולים בארץ, ומאות אלפי בני נוער ביקרו בעיר הנוער במהלך השנים. את ראש עיר הנוער בחרו מדי שנה חברי ונציגי מועצת הנוער העירונית, ונבחרו גם סגניו, כאשר כל סגן מופקד על תחום אחר כמו תרבות וספורט.[1]
הפעילויות בעיר הנוער כללו תערוכות ותצוגות בנושאים מגוונים, הקרנת סרטים, תחרויות ספורט, מופעי זמר ובידור, תחרויות כישרונות צעירים, דיסקוטק נוער, ו"ימים מיוחדים" כמו יום "ילדי השכונות" ו"יום תלמידי בתי הספר היסודיים". באמפיתיאטרון בגני התערוכה הופיעו אמנים ולהקות ידועות כמו צביקה פיק, טוביה צפיר ושולה חן. בשנות השבעים הופיעה במה מרכזית עם אמנים מפורסמים, ובמות קטנות להרכבים פחות ידועים.[1]
ברוב השנים הכניסה לעיר הנוער הייתה חופשית, אך השימוש במתקני השעשועים היה בתשלום. המתקנים כללו גלגל ענק, קארטינג, רכבת שדים, "קיר המוות" ועוד. אחת האטרקציות הייתה נסיעה ברכבל עם קרוניות חצי שקופות מעל מתחם גני התערוכה.[1]
ב-1980 הודיעה עיריית תל אביב כי אילוצים כלכליים מחייבים אותה לגבות תשלום דמי כניסה לעיר הנוער. ארגון האירוע נמסר לחברה פרטית שלא תכננה להפסיד ומלבד הכספים שנאספו בכניסה, דאגה החברה להציב חסויות של בנקים וחברות מסחריות בכל שטחי המתחם. כתוצאה מהשינויים, מספר המבקרים צנח דרמטית והגיע לכ-200 אלף איש בלבד, ירידה משמעותית לעומת השנים הקודמות.[1][2]
ב-1983 הצליחו מארגני עיר הנוער לקבל חסות מבנק לאומי וגורמים מסחריים נוספים אשר השקיעו מאות אלפי דולרים באירוע. החסות אפשרה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כמו קרני לייזר והבאת להקות קצב פופולריות וכן פתיחת ביתנים עם דיילות שהציעו לפתוח חשבונות בנק צעירים. הכניסה לאירוע הייתה שוב חופשית, ומספר המבקרים עלה והתייצב על כ-600 אלף.
האירוע הגיע לשיאו בערב הנעילה, אליו הגיעו כ-150 אלף איש. במופע המרכזי של ערב הנעילה השתתפו 12 אמנים ולהקות, והוא נרשם בהיסטוריה התרבותית של ישראל כאירוע היסטורי. בערב הזה, להקת תיסלם הודיעה על פירוקה מעל הבמה, מה שגרם להיסטריה בקרב מעריציה וחולל סערה שנשכחה שנים רבות לאחר מכן.[2]
בשנת 2009 לכבוד חגיגות המאה לתל אביב חזרה עיר הנוער ליומיים רצופים של פעילויות מוזיקה, ספורט ואופנה.[1]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 אלי אלון, סיפורה של "עיר הנוער" תל אביב
- ^ 1 2 עיר הנוער - השנים האחרונות, באתר Shlomirosenfeld