רכבל

רכבל בהרי האלפים האוסטריים

רַכֶּבֶל (ברבים: רַכַּבְלִים) הוא אמצעי תחבורה שבו קרון, קרונית, קרונית מטען או כיסאות פתוחים מונָעים מעל גובה פני הקרקע באמצעות כבל עילי או מערכת כבלים, המתוחים בין שתי נקודות. הקרונית תלויה על מערכת הכבלים ועושה את רוב דרכה כשהיא תלויה באוויר. כדי לפזר את העומס המופעל על הכבלים מקובל להציב עמודי תמיכה במסלול הרכבל.

רכבלים משמשים לעיתים קרובות בשטח הררי שבו קיים קושי לסלול דרכים, ולמעבר מעל נהרות או גיאיות עמוקים. נעשה בהם גם שימוש נרחב בתעשיית הכרייה. בשל עלות הבנייה הנמוכה והגמישות של הרכבלים שילובם במערכות תחבורה ציבורית עירוניות התרחב בשנים האחרונות.

השם העברי

המילה "רַכֶּבֶל" היא הלחם של "רַכֶּבֶת" ושל "כֶּבֶל". לפיכך ההגייה "רַכְבָּל" משובשת. המילה אומצה באקדמיה ללשון העברית.

לפי הבלשן יצחק אבינרי, פרק זמן מסוים שימש החידוש רַחֶפֶת מבית מדרשו של ברל כצנלסון עם הקמת הרכבל בחיפה, אף שלא זה המשמע שביקש כצנלסון לייחד לחידושו:

חִדושו של ב. כצנלסון, במובן רכבת הרים, כפי ששמעתי מפי צירי הקונגרס הי"ט בש' (שנת) תרצ"ה, והובא במִלון קרופניק מש' תרצ"ו. אח"כ צלל בתהום הנשִיה ולא הובא במִלונים, אך בראשית כסלו תשכ"ט הודיעו ברדיו על הקמת רחפת בחיפה, וחבל שקוראים לה רכּבל, שאינו טוב מן סבורג...

— היכל המשקלים, יזרעאל, 1976, עמ' 215

החידוש רַחֶפֶת אומנם נקלט בעברית, אך משמעותו היא ספינת רחף (hovercraft). מילון אבן שושן (לכל המוקדם – מכרך המילואים שלו שראה אור ב-1968) הכיר במשמע "רכבל"; במהדורת 2003 הוא מונצח במילים: "יש קוראים כך לרכבת הרים, ראו ערך רכבל".

סוגי רכבל

ישנן כמה שיטות להתקנת מערכות רכבל:

רכבל "מסילה אווירית" (Aerial tramway)

הרכבל של סן מרינו

בשיטה זו כבל אחד או שניים משמשים לתמיכת הקרון, וכבל נוסף, הנקרא כבל משיכה, משמש להנעתו. כבלי התמיכה – המכונים כבלי מסילה – מקובעים בתחנות הקצה של מערכת הרכבל ואינם נעים. הקרון תלוי באמצעות מערכת גלגלים על כבלי התמיכה, וכבל המשיכה מקובע למערכת הגלגלים של הקרון ומניע אותו. הקרון נע על גבי כבלי התמיכה בעזרת מערכת הגלגלים. מערכת הגלגלים כוללת בדרך כלל מערכת בלימת חירום למניעת הידרדרות הקרון במקרה שכבל המשיכה ניתק. כבל המשיכה הוא בדרך כלל כבל בצורת לולאה הכרוך על גלגלים, ואלה מונעים במנוע חשמלי ונמצאים בתחנות הקצה. כאשר הגלגלים מסתובבים הכבל מושך את הקרון בכיוון תנועת הגלגלים.

הקרון או הקרונות ברכבל "מסילה אווירית" נעים הלוך ושוב על גבי אותו הכבל. עם הגעתם לתחנת הקצה תנועתם נעצרת והם ממתינים במקום לירידה ולעלייה של נוסעים. ההמתנה מאפשרת עליית נוסעים רבים יחסית, ועל כן משתמשים בקרונות גדולים יחסית. עם סיום עליית הנוסעים הקרונות נעים בכיוון ההפוך. מכוון שאין תנועה רציפה של קרונות והקרונות נעים הלוך ושוב, זמן ההמתנה להגעת הקרון יכול להיות ארוך.

רכבל "מעלית גונדולה" (Gondola lift)ː

הרכבלית

ערך מורחב – מעלית גונדולה

בשיטה זו הרכבל מורכב מקרוניות, המכונות גונדולות, התלויות באופן מקובע על כבל פלדה, כבל זה משמש גם לתמיכת הקרוניות וגם להנעתן. כבל הפלדה הוא בצורת לולאה, הנמתחת בין שתי תחנות. בנקודות הקצה הלולאה כרוכה סביב גלגל המונע באמצעות מנוע, בדרך כלל מנוע חשמלי. סיבוב הגלגל מניע את הכבל, הקרוניות נאחזות בכבל הפלדה ונעות עם תנועתו. הקרוניות בצד אחד של הלולאה נעות בכיוון אחד, והקרוניות בצד השני של הלולאה נעות בכיוון ההפוך. הכבל והקרוניות נמצאים כל הזמן בתנועה, עם הגעת הקרוניות לתחנה הן יכולות להרפות את אחיזתן בכבל כדי להאט את מהירות תנועתן. הנוסעים עולים ויורדים מן הקרוניות תוך כדי תנועתן. מכוון שהירידה והעלייה נעשית תוך כדי תנועה, מספר הנוסעים היכולים לעלות ולרדת בתחנות הקצה קטן יחסית, לכן בדרך כלל הקרוניות מכילות מספר קטן של נוסעים. התנועה המתמדת של הקרוניות והאפשרות לפזר קרוניות לאורך כל הלולאה, מאפשרים זמן המתנה קצר יחסית להגעת קרונית לתחנה.

רכבל חיפה ורכבל צוק מנרה שונים ממערכות מעלית גונדולה אחרות בכך שאין תנועה רציפה של קרונות: הקרונות שיוצאים כדבוקה אחת נעצרים לגמרי בתחנות הקצה.

רכבל בישראל

קרונות הרכבל בחיפה

הרכבלית בחיפה

קרוניות רכבל המטען של בית חרושת למלט נשר 1983

קרון רכבל במצדה

רכבל צוק מנרה

רכבל בראש הנקרה

בישראל מופעלים קווי רכבל למטרת תיירות ורכבלית חיפה כקו תחבורה ציבורית עירוני.

קווי רכבל ידועים הם:

• רכבל חיפה – רכבל מסוג "מעלית גונדולה" המקשר את חוף הים בבת גלים עם סטלה מאריס שעל הר הכרמל.
• הרכבלית – רכבל מסוג "מעלית גונדולה" המקשר בין מרכזית המפרץ לאוניברסיטת חיפה שעל הר הכרמל, עם תחנת ביניים בטכניון. בסך הכול יש בקו שש תחנות. תוכנית זו נועדה לפתור את המצוקה התחבורתית שבה נמצאים יוממים וסטודנטים מן החלק ההררי של מטרופולין חיפה ומחלקו המישורי, שמתקשים לנוע בין שני החלקים בשל תנאי התחבורה המסובכים ועומסי התנועה הגדולים. הנסיעה ברַכֶּבֶל נותנת למצוקה זו פתרון. מסלול הקו כ-4.4 ק"מ.
• אתר החרמון – רכבל מסוג "מעלית גונדולה" וכן רכבלי מושבים פתוחים.
• רכבל מצדה – רכבל מסוג "מסילה אווירית" המקשר בין מרכז המבקרים בתחתית הר מצדה לאתר הארכאולוגי בראש ההר.
• רכבל ראש הנקרה – רכבל מסוג "מסילה אווירית" (Aerial tramway) המאפשר גישה למערות של שמורת הטבע ראש הנקרה.
• רכבל צוק מנרה – רכבל מסוג "מעלית גונדולה" המחבר בין קריית שמונה לקיבוץ מנרה. לא פעיל מאז 2019

בישראל פעלו גם רכבלים צבאיים, ששימשו בעיקר להובלת אספקה למקומות שהגישה אליהם הייתה קשה או חשופה לאש:

• רכבל הר ציון – בזמן מלחמת העצמאות הופעל רכבל צבאי בין הר ציון לשכונת שמאעה בירושלים (מעל גיא בן הינום). הוא שימש להובלת אספקה ולפינוי פצועים, והופעל רק בשעות הלילה. הרכבל נשמר במצב כשיר בכל תקופת הקו העירוני.
• עד למלחמת ששת הימים הופעל רכבל מעין גב למוצב בסוסיתא.
• רכבל צבאי קישר בין מוצבי החרמון.

רכבל לונה פארק תל אביב - בשנת 1962, עם חנוכת גני התערוכה החדשים בתל אביב, נבנה במקום לראשונה בארץ מתקן מרשים של קרוניות הנוסעות על כֶּבֶל מעל המתחם. הציבור הוזמן להמציא מילה עברית חדשה, שם לאותו מתקן. המילה שזכתה במקום הראשון הייתה "רחף". במקום השני זכה חבר קיבוץ דגניה ב', עמנואל עמיבר, שהמציא את המילה "רַכֶּבֶל", שילוב של "רכבת" ו"כֶּבֶל". למרות הזכייה במקום השני, העם והאקדמיה ללשון העברית, אמרו את דברם, ו"רכבל" היא המילה שאומצה ונכנסה למילון.

רכבל סופרלנד - מסלול הרכבל מתחיל מקצה הפארק עד קצהו השני. הקרוניות צבועות ומצוירות באופן שונה. ברכבל 24 קרוניות. בכל קרון 4 מקומות ישיבה. בטיחות מרבית: בדלת הקרונית שתי נעילות ואי אפשר לפתוח אותה מבפנים. מתאים לגילאי 2–10 בליווי מבוגר; מגיל 10 - ללא ליווי. בשנת 2021 הרכבל נסגר לשימוש ולא פעיל יותר.

רכבל משא הוקם בשנות ה-60 של המאה ה-20 מעל כביש 7212 במטרה להעביר אבן שנחצבה בהר הכרמל לבית חרושת נשר למלט. הרכבל והמחצבה אינם פועלים יותר.

פרויקטים עתידיים:

• הרכבל לכותל – יקשר את תחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים עם אזור הכותל המערבי. התחנה באזור הכותל מתוכננת לקום במתחם קדם (חניון גבעתי) הסמוך לשער האשפות. מסלולו יהיה באורך של כ-1.4 ק"מ ויהיו בו שלוש תחנות וכן תחנה תפעולית עם דיפו לקרוניות. הרכבל יוכל להוביל כ-3,000 נוסעים בשעה ב-73 קרוניות.

יש כמה מיזמים חדשים מטעם משרד התחבורה וגורמים נוספים לקדם רכבלים כפתרון תחבורתי ותיירותי מלבד התוכניות המוכנות לרכבלים בחיפה ובירושלים, אך רובם בשלבים מוקדמים למדי.

תאונות מפורסמות

• 29 באוגוסט 1961: מטוס סילון פגע בכבל של רכבל בשאמוני, ובעקבות זאת נפלו שלושה קרונות לתהום ותשעה אנשים נהרגו.
• 25 בדצמבר 1965: שישה אנשים נהרגו כשנפלו מקרונית רכבל שעצר בפתאומיות במונט דורה, צרפת.
• 9 במרץ 1976: בדולומיטים האיטלקיים בקוואלזה נפלה קרונית בשל כשל בכבל ונהרגו 43 איש.
• 3 בפברואר 1998: כלי טיס צבאי אמריקני ניתק את הכבל של רכבל באיטליה, ו-20 בני אדם נהרגו.
• 1 ביולי 1999: סן אטיין-אן-דבולוי, צרפת. קרונית התנתקה מן הכבל ונפלה 80 מטר לקרקעית העמק וכל 20 הנוסעים שהיו בה נהרגו
• 23 במאי 2021: אסון סטרזה–מוטרונה, איטליה. נהרגו 14 בני אדם בעקבות כשל בכבל המשיכה ובמערכת בלימת החרום של הקרונית, בהם חמישה ישראלים בני משפחה אחת.
• 17 באפריל 2025: אסון הרכבל במונטה פייטו (2025) – נהרגו כמה אנשים כולל אזרחי ישראל

ראו גם

• מעלית סקי
• SkyTran
• גשר מעבורת

קישורים חיצוניים

• פאדי עיאדאת, כרמלית, מטרונית, ועכשיו קבלו את הרכבל, באתר הארץ, 11 בינואר 2008
• מיכל בן ארי, רק רכבל, באתר ynet, 30 בינואר 2008
• רכבלים עליך ישראל, בבלוג "הרוכב לאוטובוסים", 15 בנובמבר 2017
• גבוה מעל הנוף: 10 הרכבלים המדהימים ביותר באירופה, באתר וואלה, 12 ביולי 2019