רכבל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רכבל בהרי האלפים האוסטריים

רַכֶּבֶלרבים: רַכַּבְלִים) הוא קרון המונע באמצעות כבל עילי המחובר למספר מערכות גלגלים הנמצאים בדרך כלל בין שתי נקודות גבוהות. הקרון נמשך על ידי משקולות ועושה את רוב דרכו כשהוא תלוי באוויר.

על מנת לפזר את כוח העומס למספר נקודות שונות, מקובל להציב עמודים במסלול הרכבל. הקרון הקטן מכיל מספר מועט של מקומות ישיבה ומקומות עמידה ומשמש בעיקר להעברת אנשים למרחקים קצרים בגובה רב, כגון הרכבלים במצדה ובראש הנקרה.

 השם העברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המילה "רַכֶּבֶל" אימצה האקדמיה ללשון העברית כהלחם המילה "רכבת" והמילה "כֶּבֶל". לפיכך ההגייה "רַכְבָּל" משובשת.

לפי הבלשן יצחק אבינרי, החידוש רַחֶפֶת מבית מדרשו של ברל כצנלסון שימש פרק זמן מסוים, עם הקמת הרכבל בחיפה, אף שלא זה המשמע שביקש כצנלסון לייחד לחידושו:

חִדושו של ב. כצנלסון, במובן רכבת-הרים, כפי ששמעתי מפי צירי הקונגרס הי"ט בש' (שנת) תרצ"ה, והובא במִלון קרופניק מש' תרצ"ו. אח"כ צלל בתהום הנשִיה ולא הובא במִלונים, אך בראשית כסלו תשכ"ט הודיעו ברדיו על הקמת רחפת בחיפה, וחבל שקוראים לה רכּבל, שאינו טוב מן סבורג...

היכל המשקלים, יזרעאל, 1976, עמ' 215

החידוש רַחֶפֶת אמנם נקלט בשפה העברית, אך משמעותו היא ספינת רחף (hovercraft). מילון אבן שושן (לכל המוקדם – מכרך המילואים שלו שראה אור ב-1968) הכיר במשמע "רכבל"; במהדורת 2003 הוא מונצח במילים: "יש קוראים כך לרכבת הרים, ראו ערך רכבל".

רכבל בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרונות הרכבל בחיפה
קרון רכבל במצדה

בעוד שבמדינות הרריות מאוד, כגון אוסטריה ונורווגיה משמשים רכבלים לעתים ככלי תחבורה לכל דבר, בישראל מופעלים קווי רכבל רק למטרת תיירות והנאה.

קווי רכבל ידועים הם:

בישראל פעלו גם רכבלים צבאיים, ששימשו בעיקר להובלת אספקה למקומות שהגישה אליהם הייתה קשה או חשופה לאש:

בשנת 62' עם חנוכת גני התערוכה החדשים בתל אביב, נבנה במקום לראשונה בארץ מתקן מרשים של קרוניות הנוסעות על כֶּבֶל מעל המתחם. הציבור הוזמן להמציא מילה עברית חדשה, שם לאותו מתקן. המילה שזכתה במקום הראשון הייתה "רחף". במקום השני זכה חבר קיבוץ דגניה ב', עמנואל עמיבר, שהמציא את המילה "רַכֶּבֶל", שילוב של "רכבת" ו"כֶּבֶל". שלמרות הזכייה במקום השני, העם והאקדמיה ללשון העברית, אמרו את דברם, ו"רכבל" היא המילה שאומצה ונכנסה למילון.

רכבל משא הוקם בשנות ה-60 של המאה ה-20 מעל כביש 7212 במטרה להעביר אבן שנחצבה בהר הכרמל לבית חרושת נשר למלט. הרכבל והמחצבה אינם פועלים יותר.

החל מהעשור השני של המאה ה-21 מתוכננים לפעול רכבלי-נוסעים בישראל:

  • רכבל מפרץ-טכניון-אוניברסיטה יקשר בין צומת הצ'ק פוסט לאוניברסיטת חיפה שעל הר הכרמל, כשתחנת-ביניים תהיה בטכניון. בסך הכל יכיל הקו 6 תחנות. תוכנית זו נועדה לפתור את המצוקה התחבורתית שבה נמצאים יוממים וסטודנטים מהחלק ההררי של מטרופולין חיפה וחלקו המישורי, שמתקשים לנוע בין שני החלקים בשל תנאי התחבורה המסובכים ועומסי התנועה הגדולים, אותם יכולה נסיעה ברַכֶּבֶל לפתור בקלות. הרכבל אמור לאפשר תחילה הסעת 1,200 נוסעים בשעה ב-76 קרוניות כשאת מספרם יהיה ניתן להכפיל ולאפשר עד 2,400 נוסעים בשעה. מסלול הקו המתוכנן כ-4.5 ק"מ.
  • הרכבל לכותל יקשר את גבעת התנ"ך (מתחם החאן וסביבתו), עיר דוד (מתחם קדם), הכותל המערבי (תחנה ליד שער האשפות) והר הזיתים שבירושלים. הרכבל היה אמור להתחיל לפעול לפי התוכנית הישנה כבר בשנת 2015 ולהוביל כ-6,000 נוסעים בשעה,[1] אך למעשה הקמתו טרם החלה. בהמשך הוצגו לו מספר תוכניות דומות עם קיבולת נוסעים נמוכה יותר (4,000-3,000) וכן אומדני עלויות שונים. כמו כן אין הסכמה מוחלטת לגבי התוואי שלו (כמו האם יכלול תחנה באבו תור מלבד מתחם התחנה, האם יכלול תחנה נוספת בעיר דוד במתחם קדם או נקודה אחרת, וכן לגבי הארכתו להר הזיתים ולמתחם הכנסיות בגת שמנים). כך גם אורך המסלול המיועד משתנה בתוכניות בין קו קצר של 1.4 ק"מ, 1.6, ל-2.3 ק"מ ואף יותר ואף מספר התחנות הכולל שבהם יעצור הרכבל שמתחיל ב3-2 ומגיע עד 6 בתוכניות הישנות. חלק מתחנות הרכבל אמורות אף להיות סמוכות לתחנות של קווי רכבות קלות שבתכנון בירושלים ובעתיד אף קיימת תוכנית למקם תחנת רכבת תת קרקעית ליד הכותל לא הרחק מתחנת שער האשפות של הרכבל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמרי מניב, בעוד שנתיים: רכבל יוביל מבקרים לכותל המערבי, באתר nana10‏, 30 באפריל 2013‏