שולה חן

**שולה חן**
	שולה חן, 2012
לידה	29 ביולי 1947 (בת 76); י"ב באב ה'תש"ז; נהלל, פלשתינה (א"י)
שם לידה	שלומית חבינסקי
מוקד פעילות	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1965
עיסוק	זמרת, שחקנית
שפה מועדפת	עברית
	פרופיל ב-IMDb

שולה חן (נולדה ב-29 ביולי 1947) היא זמרת ושחקנית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-60 וה-70[עריכת קוד מקור | עריכה]

חן, נולדה וגדלה בנהלל בשם שלומית חבינסקי. בין בני כיתתה היה איש התקשורת שלום קיטל והמשורר והסופר יהונתן גפן. היא קיבלה זימון לבחינות ללהקת הנח"ל לאחר שכבר התחילה ללמוד בסמינר לגננות, בהמלצתו של גדליה גל, לימים חבר כנסת. היא התקבלה ללהקת הנח"ל בשנת 1966 שם שינתה את שמה לשולה חן ושירתה עם טוביה צפיר, חנן יובל, שלום חנוך, ששי קשת, מנחם זילברמן ואבי קורן (קליינמן)^[1], מפקד הלהקה - שאיתו התחתנה מאוחר יותר. חן הייתה סולנית הלהקה ועד מהרה התבלטה בשירים "ישנן בנות", "הוא לא כל כך חכם", "אחד חולמני", "ולס להגנת הצומח" ועוד.

מיד לאחר השחרור החלה חן בקריירת סולו, השתתפה בתקליטון הבכורה של מאיר אריאל "ירושלים של ברזל" בקטע בשם "בבל"ת" והקליטה את השיר "החייל שלי חזר". את תקליט הבכורה שלה, "שלכם, שולה חן" הוציאה ביוני 1969. התקליט, בהפקה תזמורתית של אלכס וייס, הציג את חן כזמרות בנוסח מריאן פיית'פול המוקדמת, פטולה קלארק, לולו ואחרות. האלבום הוליד להיטים רבים, בהם שלושה מלחניו של שלום חנוך - "אוריה החיתי" (מילים: יהונתן גפן), "תחת כובד התפוח" (מילים: יורם טהרלב) ו"איזידור" (מילים: שמרית אור), ושלושה משל דני ליטני: "אל תשיר לאף אחרת" (מילים: יעקב רוטבליט), "אל תספר היום בציר" (מילים: אנדה עמיר) ו"למה דווקא אני" (מילים: דרורה חבקין). באלבום נכללו גם גרסאות כיסוי לשירים לועזיים, כמו: "פתאום היה לי טוב כל כך" (מילים עבריות אופטימיות שכתב אריק איינשטיין לשיר הנוגה "כשהדמעות זולגות" שכתבו מיק ג'אגר וקית' ריצ'רדס למריאן פיית'פול) ו"כמו אמש" (במקור "Il gioco del amore" של ג'וני דורלי וקטרינה קאזלי מתוך פסטיבל סן רמו 69' שהתקיים בינואר 1969). מבין שירי התקליט השיר שזכה להצלחה הגדולה ביותר היה דווקא ביצוע עברי ללהיט Sunday Morning של מרגו גוריאן (אנ'), שהפך בתרגום העברי של אבי קורן ל"בוא הביתה". שלום חנוך וחנן יובל, ששירתו עם שולה חן בלהקת הנח"ל, תרמו את קולות הרקע לשיר זה.

במוצאי יום העצמאות תשל"א (1971) השתתפה חן בפסטיבל הזמר עם השיר "כשאהיה זקן" (מילים: יורם טהרלב, לחן: אלי עדשי (אנ')), אותו ביצעה יחד עם בני אמדורסקי, לעיבוד של דוד קריבושי.

בשנת 1972 הוציאה חן תקליטון ובו שני שירים שעיבד עבורה מתי כספי. אחד מהם, "אנחנו לא מכאן", למילים של מאירה מאיר ולחן של כספי והשני, "בת אצילים" תורגם על ידי אהוד מנור ללחן של המוזיקאי היווני מאנוס חג'ידאקיס. היא שרה בערב שירי משוררים, הקליטה שירי ילדים (כמו באלבום "ח.נ. ביאליק - שירים ופזמונות", 1967) לאלבום שני בשם "כפתור ופרח" שכולו שירי ילדים וכולל ביצוע מחודש לשיר "הודי חמודי"^[2]. עוד באותן שנים כיכבה חן בהצגות ובמחזות זמר, בהם "איי לייק מייק", "קרחת" עוד.

חן עזבה את ישראל ויצאה לארצות הברית עקב שליחות של בעלה אבי קורן מטעם קרן קיימת לישראל. בעקבות נסיעה זו היא נאלצה לעזוב את עסקי הבידור המקומיים.

שנות השמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1980 חזרה חן להתגורר בארץ, ובאותה השנה השתתפה בסרט "חמש חמש".

ב-1981 השתתפה במופע "ברנשים וחלומות", שהתבסס על שירי מחזות זמר מברודוויי. את המחזמר ביים צדי צרפתי וניהל מוזיקלית אלדד שרים. לצידה השתתפו גם אילי גורליצקי, ירדנה ארזי, ששי קשת וחנה לסלאו בתפקידים הראשיים. בהמשך אותה השנה, זכתה בפסטיבל שירי הילדים עם השיר "אמא" שכתב והלחין שייקה פייקוב, שהפך ללהיט גדול, ולאחד השירים המזוהים עימה. באותן שנים השתתפה בקביעות בפינת החידה הבלשית בתוכנית הטלוויזיה "זהו זה!", כמזכירתו פזורת הדעת של נח רב מוח (אותו גילם ספי ריבלין).

בשנת 1982 השתתפה חן בפסטיגל עם השיר "כל יודעת" (מילים: יואל ריפל לחן :איתן מסורי עיבוד: אלדד שרים) שזכה במקום השני.

בשנת 1983 השתתפה חן בשנית בפסטיגל עם השיר "אם" (מילים: אבי קורן, לחן ועיבוד: בני נגרי) שזכה במקום הראשון.

בשנת 1984 הופיעה בפרקים הראשונים של סדרת הטלוויזיה "בלי סודות" ששודרה בטלוויזיה החינוכית.

בשנת 1985 השתתפה בשיר "עם אחד שיר אחד" של זמרי ישראל.

בשנת 1986 השתתפה בתחרות הקדם-אירוויזיון עם השיר "גיטרה" והגיעה למקום הלפני אחרון. בסוף השנה הנחתה את הפסטיגל (יחד עם גידי גוב, שרי צוריאל ואברי גלעד) וביצעה בו את השיר "אם רוצים לרצות כשרוצים" (מילים: אבי קורן ויוסי בנאי, לחן: חנן יובל). בנוסף, באותה שנה שיחקה בסרט "הקרב על הוועד" לצד הגשש החיוור.

בשנת 1989 השתתפה בתפקיד קטן בסרט "אחד באפריל".

משנות ה-90 והלאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות התשעים גילמה את אחד התפקידים בסדרה "פלורנטין". כמו כן השתתפה בתפקיד אורח בסדרות הקומיות "שמש" ו"איצ'ה". בהמשך שיחקה את האם בסדרה "משפחת קמיצ'לי".

בשנות התשעים שיחקה במספר מחזות זמר, בהם "זורבה היווני", "סינדרלה", ו"שלגיה". בשנת 1993 הוציאה חברת התקליטים אן אם סי אוסף מקיף משיריה של חן בשם "זה טוב, זה אוסף". האוסף המכיל 24 משיריה השיב את המודעות לשירים הרבים שהקליטה חן במהלך הקריירה שלה, והשירים החלו להופיע בתוכניות רדיו בפסי קול של תוכניות טלוויזיה וסרטי קולנוע ובפרסומות, אך האוסף נחל כישלון מסחרי. חן אף קנתה בעצמה את האוסף וחילקה אותו לחבריה לאחר הכישלון. רק ב-1995 הוא נחל הצלחה, כאשר השינויים היחידים בו הם העטיפה והשם החדש "בוא הביתה". השיר "בוא הביתה" כיכב בפרסומת לקוטג' תנובה ובעקבות זאת הוזמנה להופעות סגורות רבות. ב-1995 הקליטה עם חברתה הטובה דאז ירדנה ארזי את הדואט "חברות הכי טובות". באותה תקופה נפרדה מבעלה אבי קורן שנשאר חברה הקרוב.

בשנת 2004 התארחה בתפקיד עצמה בפרק של "השיר שלנו", ובשנת 2006 שיחקה את דמותה של מיקה אביב, אמו של רני אביב (רן דנקר) בעונה השלישית של הסדרה, וכן שיחקה במספר הצגות תיאטרון.

בדצמבר 2016 החלה להשתתף בהצגת הילדים "אופס, הילדים התכווצו".

חן שיחקה בסרטי הקולנוע "לאן נעלם משה איבגי" (2012) ו"סנולנד" (2021).

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חן נישאה לאבי קורן ב-1967, וב-1997 השניים התגרשו. לשניים בן ובת, ושבעה נכדים.

חן מתגוררת ברמת גן.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת להקת הנח"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מהנח"ל באהבה" (תוכנית מס' 19), 1966
"הנח"לאים באים - הנח"לאים באים" (תוכנית מס' 20), 1967
"כל הכבוד לנח"ל" (פרויקט לכבוד 20 שנה למדינה, כלל את מיטב להיטי הנח"ל), 1968

לאחר להקת הנח"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שולה חן - תקליטון ראשון (הד ארצי)
שלכם, שולה חן, 1969 (סי בי אס)
"שולה חן מספרת: "ביאליק מבקר בכיתה" ושרה משיריו: "הפרח לפרפר", "בגינת הירק", "נדנדה"
"כפתור ופרח", שירי ילדים, 1971
זה טוב-זה אוסף, 1993

תקליטונים ותקליטי שדרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנחנו לא מכאן / בת אצילים, 1972
בא לי, 1972
הבית של סבא, 1972

הקלטות נוספות בהן השתתפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"איי לייק מייק" - מחזמר בהפקת גיורא גודיק. במסגרתו גילמה שולה חן את "ציפי", 1968^[3].

שירים מתוך פסטיבלים ותחרויות זמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסטיבל הזמר והפזמון תשל"א 1971: "כשאהיה זקן" עם בני אמדורסקי (אלי עדשי/דוד קריבושי)
הפסטיבל הישראלי לשירי ילדים מס' 1: "איך הרתיחה רמית חלב" (לאה לופנפלד/ נורית הירש)
הפסטיבל הישראלי לשירי ילדים מס' 2: "איזה יום שמח"
ערב שירי משוררים מס' 1, גלי צה"ל: "אל תחשוב לי זאת לעוון" (נתן זך/שוש רייזמן)
הפסטיבל הישראלי לשירי ילדים מס' 12 (1981), מקום ראשון: "אמא" (שייקה פייקוב)
פסטיגל 1983, מקום ראשון: "אם" (אבי קורן/בני נגרי)
קדם אירוויזיון 1986: "גיטרה" (אבי קורן/רוני וייס)