עמונית
| מדינות | בני עמון |
|---|---|
| אזורים | עמון, במיוחד רבת עמון, דרום הגלעד |
| דוברים | נכחדה |
| כתב | אלפבית פיניקי |
| משפחה | עמונית |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
עמונית היא ניב כנעני נכחד אשר דובר על ידי בני עמון. יש הרואים בעמונית ניב עברי.[1] קשה לזהות את מאפיינה הייחודיים של הניב העמוני בקרב הניבים הכנעניים האחרים (מואבית, יהודית, ישראלית, פיניקית וכו') מיעוט העדויות, אך ניתן למצוא את אוצר המלים העמוני כמעט במלואו בלשון המקרא.[2]
האזור בו דיברו את השפה הוא ארץ בני עמון, בין נחל ארנון לנחל יבוק, ובמיוחד אזור רבת עמון, בירת העמונים.
השרידים הארכאולוגיים העיקרים לשפה הם הכתובות העמוניות, ובמיוחד כתובת מצודת רבת עמון מאמצע המאה ה-9 לפנה"ס,[3] בקבוק ארד עם כתובת מלכותית מסוף המאה ה-7 לפנה"ס,[4] אוסטרקונים שונים, מנהליים בעיקרם (כגון מחשבון, תל אל־מזאר וכלח),[5] וחותמים.[6]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Gary A. Rendsburg, The Ammonite Phoneme /Ṯ/, Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 1988, עמ' 73–79 doi: 10.2307/1356953
- Matthieu Richelle, Revisiting the Ammonite Ostraca, Maarav 22, 2018, עמ' 45–77 doi: 10.1086/MAR201822106
- M. O'Connor, The Ammonite Onomasticon: Semantic Problems, Andrews University Seminary Studies (AUSS) 25, 1987, עמ' 51–64
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שפה עמונית, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות, מוסד ביאליק, 1992, עמ' ו'
- ^ Kent P. Jackson, The Ammonite Language of the Iron Age, Brill, 1983, עמ' 108–109
- ^ שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 349–350
- ^ שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 354
- ^ שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 360–372
- ^ Kent P. Jackson, The Ammonite Language of the Iron Age, Brill, 1983, עמ' 69
