עמוס נבון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמוס נבון
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 30 ביולי 1937 (בן 86)
תל אביב
ענף מדעי אנטומולוגיה וחקלאות
מקום מגורים תל אביב
מקום לימודים

אוניברסיטת תל אביב באבו כביר

האוניברסיטה העברית בירושלים
תרומות עיקריות
  • תזונת חרקים
  • הדברה ביולוגית של מזיקי חקלאות
  • שירה ופרוזה
  • פיסול בברזל
  • נגינה בחליל צד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עמוס נבון (נולד ב-30 ביולי 1937) הוא אנטומולוג, חוקר בכיר בתחום ההדברה הביולוגית, משורר, סופר, נגן חליל צד ומפסל בברזל. מחקריו בתחום תזונת חרקים והשפעת רעלנים ופתוגנים על מזיקים שונים, הביאו לפיתוחים משמעותיים בתחום ההדברה הביולוגית. נבון הוציא לאור חמישה ספרי שירה וספר על מוצארט באמזון.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בתל אביב. אביו, שמואל נבון לבית קליגמן, נולד באוקראינה. בארץ, הוא עבד כמחנך בבית החינוך לילדי העובדים בתל אביב והיה פזמונאי. חיבר ספרי ילדים, וביניהם, "מה אספר לילד". אמו, רות לבית קובנר, נולדה בגרמניה ולמדה רפואה בווינה. בארץ הייתה רופאת ילדים, בבית החולים הדסה בתל אביב ובבתי ספר של עירית תל אביב. היא התמחתה בשיתוק מוחי מלידה ובפסיכיאטריה של הילד. אחיו, ד"ר שאול נבון, הוא פסיכולוג שיקומי, מומחה וחוקר בתחום ההיפנוזה.

נבון נולד, גדל והתחנך בתל אביב, למד בתיכון חדש בתל אביב בניהולה של טוני האלה. ב-1955 התגייס לנח"ל ובהיותו בקורס מ"כים לחם במבצע קדש. לאחר מכן היה קצין קרבי בגולני והשתחרר בדרגת סרן.

נשוי ואב לשתי בנות, אירית ורונית.

לימודים אקדמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבון החל את לימודיו הגבוהים בשנת 1962 במכון האוניברסיטאי למדעי הטבע באבו כביר, שהיה אחד המוסדות ממנו צמח אוניברסיטת תל אביב. הוא רכש תואר בוגר בביולוגיה בשנת 1964 ועבר ללמוד לתואר שני בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית. ב-1968, סיים בהצטיינות תואר מוסמך בפיזיולוגיה של חרקים. עבודת התזה שלו נכתבה על "התצרוכת התזונתית של חומצה אסקורבית בזחל הצמחוני" בהנחייתו של פרופ' צבי לוינסון.

ב-1974, השלים נבון את עבודת הדוקטורט בנושא "ההשפעה הפיזיולוגית והביוכימית של חומצה אסקורבית בזחל הצמחוני" בהדרכת פרופ' צבי לוינסון ופרופ' אליהו סבירסקי.

לאחר השלמת הדוקטורט, ביצע נבון פוסט-דוקטורט. במרכז לחקר חרקים של משרד המושבות הבריטיות (COPR) בלונדון, בנושא: "השפעת האכלה של חומצות אמינו לא חלבוניות על בוגרי הארבה המדברי". במהלך ההשתלמות, פיתח שיטת מבחן של החומרים האלו המבוססת על דסקיות סיליקון. במהלך שהותו בלונדון, הירצה על הנושא בכנס השנתי להגנת הצומח בגֶנט, בלגיה. כמו כן. בשנת 1960 השתתף בסדנה בינלאומית בנושא "השימוש ברדיואיזוטופים וקרינה רדיואקטיבית נגד מזיקי חקלאות" בגיינסוויל, פלורידה. המימון של הסדנה היה מטעם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בווינה (SABA).[2]

פועלו בתחום האנטומולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים אנטמולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1979, שימש נבון כחוקר ראשי בתוכנית BARD – קרן משותפת ישראלית-אמריקאית למחקר ופיתוח חקלאי. את עבודתו המחקרית ערך בשותפות עם פרופ' הרברט ליפקה באוניברסיטת מסצ'וסטס, בוסטון,

החל משנת 1965, עסק במחקר אנטומולוגי במכון וולקני במשך 36 שנה במעמד קבוע. במהלך עיסוקו המחקרי, יצא ד"ר נבון לשנת שבתון בשלוש הזדמנויות שונות וביצע מחקרים בשיתוף אנטמולוגים ברחבי העולם.

  • שנת השבתון הראשונה הייתה ב-1979 ובה ביצע מחקר כחלק מתוכנית BARD עם הרברט ליפקה בנושא "מחסור בחומצה אסקורבית בחרק הצמחוני - ההשפעה הביוכימית והתפקיד שלה ביחסי חרק-צמח". במסגרת המחקר, הוא חבר לחוקרים ב-MIT בבוסטון במחקר אודות חוזק הקוטיקולה בזחלי עש הכרוב שגדלו על קרקע מזון ללא חומצה אסקורבית.
  • שבתון שני, נערך באוניברסיטת קליפורנייה-ריברסייד אצל בריאן פדריצ'י בנושא "ההשפעה התזונתית של רעלן החיידק בצילוס תורינגיינזיס ובנוכחות טנין מצמח הכותנה, כנגד זחלי הליותיס.
  • השבתון השלישי נערך בתחנה החקלאית רוטהמסטד בהארפנדן, אנגליה בנושא "ההשפעה של רעלן החיידק בצילוס תורינגיינזיס על זחלי עש הכרוב". במסגרת המחקר, פיתח נבון קרקע מזון לגידול זחלי המזיק.[2]

שיתופי פעולה עם חוקרים ממינהל המחקר החקלאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עם יצחק מור, אנטומולוגיה - שותפות רבת שנים בפיתוח קרקעי מזון מלאכותי לחרקים.
  • עם אבי גרינשטיין, הנדסה חקלאית - בנושא פורמולציות של תכשירי בצילוס תורינגיינזיס ונמטודות נגד חרקים.
  • עם איתמר גלזר - על הפעולה של נמטודות נגד זחלי חרקים בתוך ג'ל של אלגינט
  • עם ויקטור אלחנתיס, הנדסה חקלאית - בנושא הלימוד של התנהגות האכילה של זחלי פרודניה, מבחן עלה במתקן ממוחשב במשך יממה.
  • עם מנחם צור, גידולי שדה.
  • ונציה מלמד, אנטומולוגיה על השפעת זני כותנה שונים במופע העלים על האכילה של זחלי הפרודניה ועל ההטלה של בוגרי כנימת עש הטבק.
  • עם רות מרקוס, המחלקה לסטטיסטיקה - בנושא ניתוח פוטנציאל ההתרבות של בוגרי הפרודניה בהשפעת אנלוגים של חומצה אסקורבית.
  • עם מנס ויסוקי, המחלקה לאנטומולוגיה - בנושא בצילוס תורינגיינזיס נגד מזיקי חקלאות.
  • עם משה קהת, המחלקה לאנטומולוגיה - בנושא הדברה ביולוגית בכותנה
  • עם אורי פייפר, הנדסה חקלאית - בנושא לימוד כוח הנגיסה של זחלי הליותיס במתקן מעבדתי.
  • תרומות והישגים
פיתוח הדברה ביולוגית למגוון מזיקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הדברה בחיידק בצילוס תורינגיינזיס - מחקריו של ד"ר נבון אודות בצילוס תורינגיינזיס הובילו לפיתוח תכשיר איבוק להדברה של זחלים לאחר ייצור מסחרי של התכשיר על ידי חברת "יבנין יפה", פתח תקווה", נבדקה יעילותו על גידולי תירס, כותנה, עגבניות ותמר אורגני.
  • מלכודות פרומון - ד"ר נבון פיתח מלכודות פרומון ללכידת זכרי פרודניה בשדות כותנה המלכודות פותחו עבורו במפעל "פוליגל" בקיבוץ רמות מנשה. לכידת זכרים של סס הנמר נערכה בגליל במטעי תפוח ואגס בגליל העליון.
פיתוח אמצעי גידול והאכלת חרקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר נבון פיתח מספר קרקעי מזון מלאכותי לגידול חרקים.

  • פיתוח שיטת גידול המוני של זחלי ההליותיס על קרקע מזון מלאכותי
  • פיתוח קרקע מזון מלאכותי לגידול זחלי פרודניה על בסיס ג'ל של אלגינט, כתחליף למצע האגר-אגר. הפיתוח המקורי צוין בספר מקצועי.
  • פיתוח קרקעי מזון לעש התמרים הקטן.
  • חקר את גידול זחלי סס הנמר ועש התפוח במימון הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.

חברויות בארגונים מדעיים (בין 1980–1990)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חבר מערכת במגזין הבינלאומי באנגלית "פיטופרזיטיקה" העוסק בתחום הגנת הצומח
  • השתתף במשך שנים בכנסי "החברה לפתולוגיה של חרקים וחסרי חוליות" בחו"ל.
  • חבר ויקיר החברה האנטומולוגית הישראלית.
  • חבר בוועדת השיפוט בתוכניות מחקר מטעם BARD
  • חבר בחברה האנטומולוגית האמריקאית, פילדלפיה.
  • חבר בוועדה לאישור תכשירי הדברה מטעם משרד החקלאות, בית דגן.

פרסומים מדעיים באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. A. Navon (1985) Spodoptera littoralis in Sing, P. and Moore, R.F.(Eds) Handbook of Insect Rearing vol. II
  2. Navon, A. (2000) Bacillus thuringiensis application in Agriculture.
  3. Charles, J.F., Delecluse A. and Nielson-LeRoux C. (Eds) Entomopathogenic bacteria: from Laboratory to Fiels Applization Cluwer Academic Publishers. Dordrecht, The Netherlands
  4. Navon, A. (2000). Bioassays of Bacillus thuringiensis products used against agricultural pests. In: A. Navon and K.R.S Ascher (eds.) Bioassays of Entomopathogenic Microbes and Nemathodes.CABI Publishing, UK.

פרסומים מדעיים בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נבון, ע ו - ויסוקי מ. (1989) בחיידק בצילוס תורינגיינזיס כמדביר ביולוגי של מזיקי חקלאות. מחקר חקלאי בישראל. מפרסומי מינהל המחקר החקלאי סדרה 4 מס' 4.[3]
  • מחקרים בתחום ההדברה הביולוגית של מזיקי חקלאות בכתבי העת "עלון הנוטע" ו"השדה".[4]
  • מה יכולים ללמד אותנו חרקים צמחוניים אודות חשיבותו של ויטמין C בהתפתחות שלהם?", מגזין האינטרנטי "הידען", 11.8.2020.[5]
  • "הגילוי המקרי הסרנדיפי במדע", מגזין האינטרנטי "הידען", 26.12.2020.

פועלו בתחום השירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף למחקריו ופיתוחיו המדעיים בתחום האנטמולוגיה, הוציא ד"ר נבון לאור חמישה ספרי שירה וזכה לפרסם רבים משיריו במגוון פלטפורמות. נבון הוא בוגר סדנת ההמשך של בית הספר לשירה במשכנות שאננים בירושלים בניהולו של אמיר אור. חבר באגודת הסופרים העברים החל מ-25.3.1991.

ספריו שיצאו לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "באמצע הלילה בבוקר", (עקד, 1986)
  • "רחפת אור", (ספרית פועלים, 1989)
  • "לוין חצות",] (ספרית פועלים, 1992)
  • "לאן נעלמו הגחליליות", (עמדה, 2014)
  • "במחשבה שנייה", (עמדה 2020)[6]

פרסומי שירים במגזינים ספרותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "גיבור משפחתי" - מתוך "במחשבה שנייה". שנתון "שירת המדע" לספרות, אמנות ומדע: 2020
  • "גלגול נשמות" ו"על פרפרים וציידים" - שני שירים מתוך "אורות", גיליון על קפקא, אביב 2012
  • "נקודות על ציר זמן ספרדי" - שיר מתוך "אורות", גיליון על ג'ורג' אורוול, חורף 2020.
  • "איש ואשתו-שעדיין" - "פועם" 126, כתב עת אינטרנטי לשירה, 2014

פועלו בתחום הפיסול בברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר נבון השלים סדנת פיסול אצל רמי רודיך בגבעתיים[7] ומפסל בברזל במשך שנים רבות בבית המלאכה שלו. הציג מעבודותיו בגלריית המגדל בקיבוץ שפיים את עבודותיו ( 19.9.2014-16.10.2014) בתערוכה בשם "על חבל דק". צילומי יצירותיו מופיעים בספר השירה שלו "במחשבה שנייה" ומעצימים את השירים.[8]

פועלו בתחום המוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נגינה בחליל צד[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבון נגן חליל צד ומשתתף ותיק במועדון הישראלי לכל נשיפה. ונגן ותיק בהרכבים של מוזיקה קאמרית: ברביעיית חלילים בהדרכת דפנה יצחקי. כתרומה לקהילה, הופיעה הרביעייה בבתי אבות באזור המרכז. נבון מנגן בהרכבים שונים, בעיקר בליווי פסנתר.

כמו כן, חיבר נבון ספר מחקר אודות וולפגנג אמדאוס מוצארט "Mozart Seven Notes" בהוצאת אמזון (2016). הספר זכה לשבחים בקרב קוראיו.

קריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]