ויטמין C

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
חומצה אסקורבית
L-Ascorbic acid.svg
L-Ascorbic acid.svg
שם סיסטמטי 2-oxo-L-threo-hexono-1,4- lactone-2,3-enediol
שמות נוספים ויטמין C
נוסחה כימית C6H8O6
מסה מולקולרית 176.14 גרם למול גרם/מול
מראה מוצק לבן או צהוב בהיר
מספר CAS 50-81-7
צפיפות 1.65 גרם/סמ"ק
מצב צבירה מוצק
מסיסות מסיס במים
טמפרטורת היתוך 190 °C
463.15 K
טמפרטורת רתיחה 553 °C
826.15 K
חומציות pKa2= 11.6, pKa1= 4.17 ‏pKa

ויטמין C (ידוע גם בשם חומצה אסקורבית) הוא ויטמין מסיס במים, החיוני לחיים.

ככל הידוע, כל בעלי החיים והצמחים מסנתזים ויטמין C בעצמם, למעט האדם, קופים, הקביה, הבולבול האדמוני, עטלפים אוכלי פירות, וזנים מסוימים של דג הטרוטה. הדבר הוביל מספר מדענים להשערה כי חוסר היכולת של מין מסוים לייצר את הכימיקל מהווה פגם גנטי.

ויטמין C נחוץ ליצירת החלבון קולגן, המאפשר יצירת רקמות ועצמות יציבות, ושומר על נימי הדם והשיניים. במקרה של חוסר קיצוני בוויטמין C עלולים לחלות במחלת הצפדינה, אך כיום מקרים כאלה מועטים. מחלה זו הייתה נפוצה בזמנה אצל מלחים שלא אכלו פירות וירקות טריים במשך שהותם הארוכה בים.

ויטמין C נפוץ מאוד, והוא מצוי במידה הרבה ביותר בפלפל אדום, בפרי הדר ובפירות שונים אחרים, בעגבניות, בירקות ירוקים ובכבד. גם חלב מכיל ויטמין C, אך הוא נהרס בתהליך הפסטור.

שימושים רפואיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקירה של קוקרהן מ-2012 לא מצאה השפעה על צריכת ויטמין C על התמותה הכוללת.

מניעת סרטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר של קוקרהן מ-2013 מצא שאין ראיות לכך שתוספת ויטמין C מפחיתה את הסיכון ללקות בסרטן הריאה, גם אצל אנשים בריאים וגם אצל אנשים בעלי סיכון לפתח סרטן זה. לעומת מחקר זה, מטא-אנליזה משנת 2014 מצאה כי צריכת ויטמין C עשויה להגן מפני סרטן הריאות. מטא-אנליזה אחרת שבדקה את השפעה אפשרית של צריכת ויטמין סי על סרטן הערמונית לא מצאה קשר בין צריכתו להפחתת סיכון ללקות במחלה.

שתי מטא-אנליזות בדקו את ההשפעה של צריכת ויטמין C על הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס. אחת מצאה קשר נמוך בין צריכת ויטמין סי להפחתת סיכון, והאחרת לא מצאה קשר כלל.

מטא אנליזה משנת 2011 לא מצאה ראיות כי יש קשר בין צריכת ויטמין C להפחתת סיכון ללקות בסרטן השד, אולם מחקר אחר מצא כי ייתכן שיש קשר בין צריכת ויטמין C לשיעורי השרידות של אלה שכבר אובחנו.

מחלות קרדיווסקולריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטא-אנליזה משנת 2013 לא מצאה ראיות לכך שתוסף ויטמין C מפחית את הסיכון לאוטם שריר הלב, שבץ מוחי, תמותה קרדיווסקולרית או כל גורם תמותה אחר. עם זאת, אנליזה אחרת מצאה קשר הפוך בין רמות ויטמין C או צריכת ויטמין C לסיכון לשבץ.

מטא-אנליזה של 44 ניסויים קליניים הראתה השפעה חיובית משמעותית של ויטמין C על תפקוד האנדותל כשנלקח במינונים מעל 500 מ"ג ליום. החוקרים ציינו כי נראה שההשפעה של התוספים תלויה במצב הבריאותי, עם השפעה חזקה יותר במקרה של אלה שסבלו מסיכון גבוה יותר למחלות קרדיווסקולריות.

מחלות כרוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקירה מ-2010 לא מצאה שויטמין C מסייע בטיפול בדלקת מפרקים שיגרונית.

מחקרים שבדקו השפעה אפשרית של ויטמין C על הסיכון לחלות באלצהיימר הגיעו למסקנות סותרות.

מחקר שבדק קשר אפשרי בין צריכת ויטמין C מעבר להמלצות השגרתיות לבין האטת תהליכים של קטרקט הקשור לגיל לא מצאה קשר משמעותי.

מערכת החיסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויטמין C נמצא בריכוזים גבוהים בתאים של מערכת החיסון, והוא נצרך במהירות במהלך זיהום. האינטרקציה של ויטמין C עם מערכת החיסון אינה ברורה. הועלתה השערה כי הוא מווסת את פעילותם של הפאגוציטים, את היצירה של ציטוקינים וכן את פעילותם של מולקולות ספיחה ותאים מוניציטים.

הצטננות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעתו של ויטמין C על הצטננות נבדקה במחקרים רבים, אך לא הוכח כי היא עוזרת במניעה או בטיפול בה, להוציא מקרים ספציפיים (בייחוד, אנשים המתאמנים בסביבה קרה). עם זאת, ייתכן וצריכת ויטמין C יכולה להפחית את משך ההצטננות. על פי מחקרים קליניים, ויטמין C מקצרת את משך ההצטננות וחומרתה. עם זאת, צריכתו אינה מפחיתה את השכיחות של ההצטננות באוכלוסייה הכללית.

כימיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויטמין C הוא חומר מחזר. בתמיסה מימית הוא משחרר יוני מימן, ובנוכחות חומרים בעלי פוטנציאל חיזור חיובי הוא משחרר אטומי מימן. תכונה זו מהווה את הערך הוויטמיני שלו. ויטמין C משמש כתורם אלקטרונים (מחזר) לשמונה אנזימים שונים:

ויטמין C פעיל שרוי במצב מחוזר וקרוי חומצה אסקורבית. ויטמין C לא פעיל נמצא במצב מחומצן וקרוי חומצה דהידרואסקורבית. בנוכחות החמצן שבאוויר, יוני נחושת או האנזים אוקסידאזה (הנפוץ בצמחים), הופך ויטמין C ללא פעיל. האנזים אוקסידאזה של החומצה האסקורבית מחמצן ויטמין C על ידי קשירתו לחמצן אטומרי ויצירת מולקולת מים.

בשנים 1928-1932 החומצה האסקורבית, שנקראה בהתחלה הקסורונית, בודדה על ידי סנט-גיירגי בקליניקת מאיו ולאחר מכן הוכיח בסגד יחד עם ויוז'ף שבירביי את האפקט הנוגד צפדינה. במקביל הוכיח תכונה זו גם הצוות של צ'ארלס גלן קינג בארצות הברית. וולטר הוורת' ואדמונד הירסט, כימאים בריטיים, היו הראשונים שייצרו ויטמין C באופן מלאכותי, בשנת 1934.

ויטמין C משמש גם כחומר נוגד חמצון במוצרי מזון, למשל בצורת המלח שלו קלציום אסקורבט שתפקידו לשמור על טריות תפוחים לבל ישחירו בחשיפה לאוויר.

Ascorbic acid structure.png
ויטמין C - למעלה צורה מחוזרת, למטה צורה מחומצנת

זיהוי ויטמין C[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לזהות את כמותו של ויטמין C באמצעות תגובה עם החומר 2-6-דיכלורופנול-אינדופנול. בעקבות התגובה עם ויטמין C, החומר הזה עובר תהליך חיזור. מגיב זה הוא כחול במצב מחומצן וחסר צבע במצב מחוזר. על כל מולקולת ויטמין C שמתחמצנת, מתחזרת מולקולה אחת של איננדופנול. את התוצאה הזאת ניתן לבדוק באמצעים חזותיים או לחלופין באמצעי מדידה כגון ספקטרופוטומטר.

צריכת ויטמין C[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוסר בוויטמין C[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוסר בוויטמין C לאורך זמן יכול להוביל לסימפטומים הבאים:

חוסר קיצוני בוויטמין C, לאורך זמן, עלול להיות קטלני. מחלת הצפדינה הנגרמת מהחוסר הייתה נפוצה אצל מלחים ובעונות החורף, אם כי היום היא נדירה במדינות המתועשות.

עודף בוויטמין C[עריכת קוד מקור | עריכה]

עודף בוויטמין C נדיר במיוחד, וזאת מאחר שרוב החומצה מופרשת בשתן. תופעות הלוואי של עודף ויטמין C בצריכה אורלית, שנויות במחלוקת. חלק מהרופאים טוענים שתופעת הלוואי האפשרית בצריכה גבוהה של ויטמין C היא התרככות היציאות, ומצב זה אינו מזיק. ה-USDA טוען שהצריכה המקסימלית ללא תופעות לוואי היא 2,000 מג'[דרוש מקור], לטענת הארגון מעל כמות זו עלולות להופיע הפרעות במערכת העיכול כגון שילשול, בחילה, כאב ראש, עוויתות בטן ואף דלדול מאגרי הנחושת בגוף. סימנים אפשריים לעודף עלולים להיות שתן צהוב וחומצי במיוחד.

תצרוכת יומית מומלצת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצרוכת היומית המומלצת לוויטמין C שנויה במחלוקת. מצד אחד יש חוקרים ורופאים הממליצים על צריכה של 5 גרם (5000 מ"ג) ומעלה ליום למבוגר. ד"ר לינוס פאולינג המליץ על נטילת 5 גרם ויטמין C ליום למניעת מחלות לב, ועל נטילת כמות גדולה יותר לטיפול במחלות לב.

מצד שני ביקורת רבה נמתחה על המלצות אלו, והממסד הרפואי כיום נוטה לא לקבלם (להרחבה ניתן לעיין למשל בערך על לינוס פאולינג). ה-USDA האמריקאי ממליצים על כמות יומית נמוכה בהרבה. להלן המלצות ה-USDA האמריקאי, כפי שאלה מפורטות במפרט ה-Daily Reference Intakes, או DRI, לוויטמין C. יש לציין שתצרוכת זו היא הגבוהה מבין כל הוויטמינים.

  • פעוטות, 0-6 חודש - 40 מ"ג
  • פעוטות, 7-12 חודש - 50 מ"ג
  • ילדים, 1-3 שנה - 15 מ"ג
  • ילדים, 4-8 שנה - 25 מ"ג
  • ילדים, 9-13 שנה - 45 מ"ג
  • נערים, 14-18 שנה - 75 מ"ג
  • נערות, 14-18 שנה - 65 מ"ג
  • גברים, 19 ומעלה - 90 מ"ג
  • נשים, 19 ומעלה - 75 מ"ג
  • הריון, עד 18 - 80 מ"ג
  • הריון, 19-50 - 85 מ"ג
  • הנקה, עד 18 - 115 מ"ג
  • הנקה, 19-50 - 120 מ"ג
  • מעשנים - יש להוסיף 35 מ"ג על הכמות הרשומה

הכנה נכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויטמין C הוא מסיס במים, ובזמן בישול רוב הירקות הוא מחלחל למי הבישול. הוויטמין אינו נהרס בהכרח, הוא עדיין קיים במי הבישול, לכן חשוב לשמרם בתבשיל. הטמפרטורה ומשך הבישול חשובים - זמן מוגזם בטמפרטורה גבוהה יכול לגרום להרס ויטמין C.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.