עמותת עוגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמותת עוגן
לוגו העמותה
לוגו העמותה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1989–הווה (כ־35 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.oggen.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עוגן היא עמותה רשומה, בלתי מפלגתית, שהוקמה בשנת 1989 על מנת לסייע לעובדים אשר חשפו שחיתות במקום עבודתם.

העמותה הוקמה על ידי מיה קוך, אשר חוותה פיטורים והתנכלויות עקב חשיפת שחיתות במקום עבודתה, יחד עם קבוצת אנשים נוספת, במטרה למגר תופעות שכיחות של שחיתויות במגזר הציבורי והפרטי בישראל.

מישורי הפעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמותה פועלת בשני מישורים מקבילים:

  1. מישור אישי - פרטני: העמותה מעניקה תמיכה משפטית וחברתית לפרטים אשר חשפו שחיתות במקום עבודתם, וכעת ניצבים בפני התנכלות מצד מעבידיהם.
  2. מישור חברתי - ציבורי: העמותה יוזמת הצעות חוק ומקדמת חקיקה שמטרתה להגן על המנהל התקין ועל עובדים אשר חשפו שחיתות.

בנוסף פועלת העמותה בתחום החינוך, להעלאת המודעות בדבר חשיבות טוהר המידות במדינה דמוקרטית.

פעילות העמותה זכתה להישגים רבים וקיבלה את פרס יושב ראש הכנסת לשנת תשנ"ח לאיכות החיים בישראל על פעילותה המצוינת בתחום קידום שלטון החוק, ערכי הדמוקרטיה ושמירה על זכויות האדם.

פרויקטים המופעלים על ידי העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט חינוך לבני נוער - "דרך הישר"[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית לימודים לחינוך לטוהר המידות, המיועדת לתלמידי חטיבות הביניים. התוכנית מקדמת את מודעות התלמידים לנושא טוהר המידות כמרכיב חיוני בחברה דמוקרטית ומבהירה הבדלים בין מושגים דוגמת "מלשין", "רכלן", ו"מתריע". מטרת הפרויקט היא קידום מודעות תלמידים לנושא טוהר המידות כמרכיב חיוני במדינה דמוקרטית.

פרויקט "אתיקה בסביבת העבודה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכת הדרכה לעובדים, בנושא של אתיקה בסביבת העבודה. העמותה מעבירה הרצאות באורך של כשעתיים, במהלכה מוצג לעובדים נושא האתיקה בסביבת העבודה בדגש על שחיתויות במקום העבודה והצורך בחשיפתן. קהל היעד של פרויקט זה הם גופים ציבוריים וחברות עסקיות פרטיות וציבוריות.

"תו היושר"[עריכת קוד מקור | עריכה]

תו תקן למניעת שחיתויות בארגונים. מטרתו של תו היושר הוא העברת ארגונים תהליך אשר בסופו, על פי אמות מידה ונהלים קבועים, יקבלו ארגונים אישור בדמות "תו התקן" לפיו הארגון פועל למיגור ולמניעת השחיתות בקרבו. הליך מתן "תו היושר" כולל שלבים רבים, החל בגיבוש מסגרת ואופן הפעילות, תוכן, תהליכים ונהלים, הטמעה (מינוי והכשרת גורמים בארגון), בקרה ומעקב.

הקליניקה המשפטית להגנה על חושפי שחיתויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קליניקה ייחודית, ראשונה מסוגה בארץ[דרוש מקור], הפועלת בבית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה ומטרתה לסייע לעובדים אשר חשפו שחיתות במקום העבודה. הקליניקה פועלת במישורים הבאים:

  1. מישור אישי - פרטני: הענקת תמיכה משפטית וחברתית לפרטים, אשר חשפו שחיתות במקום עבודתם, וכעת ניצבים בפני התנכלות מצד מעבידיהם. הליווי המשפטי כולל ליווי התהליך המשפטי, ראיון, סיכום, טיפול, הצעות, גיבוש אסטרטגיה לטיפול בחושף, סיוע ביישום האסטרטגיה, תכתובת מול המעביד, הרשויות השונות, ועוד.
  2. מישור חברתי - ציבורי: ייזום הצעות חוק וקידום חקיקה שמטרתה להגן על המנהל התקין ועל עובדים אשר חשפו שחיתות, עתירות לבג"צ[דרוש מקור] ועוד.
  3. מישור מחקרי – אקדמי: מחקר משפטי השוואתי[דרוש מקור], בניית כלים חדשים והצעות לשיפור כלים קיימים לסיוע לחושפי שחיתות.

פרויקט "הגנה על חושפי שחיתויות"[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט משותף של העמותה יחד עם היחידה למעורבות חברתית במכללת ספיר, בו לוקחים חלק סטודנטים למשפטים, אשר מנסחים "תו תקן", המוענק לארגונים הפועלים למיגור ולמניעת שחיתות.

"קו היושר"[עריכת קוד מקור | עריכה]

"קו חם" אנונימי, אשר מטרתו לתת מענה וכתובת לציבור הרחב בנושא שחיתויות, לדווח על שחיתות וכן להתייעץ באילו צעדים יש לנקוט במקרה ונתקלת בכזו.

העמותה בחברה הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים, טיפלה העמותה ביותר מ-1,000 מקרים. בין המקרים הבולטים בהם טיפלה ניתן למנות את:

  • משה חזות - עובד רכבת ישראל, אשר חשף כשלים בטיחותיים ואי-סדרים ארגוניים רבים ברכבת: אי קיום בחירות לוועד העובדים כמתבקש בחוק, ליקויים בטיחותיים חמורים, רכישת קרונות ישנים, הכשרת נהגים חובבנית, מינוי קרובי משפחה ועוד. חזות חזר לתפקידו ברכבת, לאחר מאבק ממושך ומתוקשר שנמשך מעל 7 שנים.
  • משולם דאר - עובד בית הדין הרבני, אשר חשף שחיתות בבית הדין הרבני בתל אביב. דאר התריע וחשף מקרים רבים בהם עובדי בית הדין החתימו כרטיס נוכחות, בעבור חבריהם שאינם הגיעו לעבודה.
  • אבי בר-לב - קניין בביה"ח וולפסון, אשר חשף שחיתות בקרב ההנהלה הבכירה של בית החולים, אשר כלל מכרזים תפורים וקבלת טובות הנאה. בר-לב פוטר מעבודתו לאחר חשיפת מעשי השחיתות, אולם, ביהמ"ש פסק כי יש להשיבו לעבודה.
  • רפי רותם - קצין מודיעין ברשות המיסים שחשף הליכים חריגים ברשות, הכוללים העברת מידע לגורמים עברייניים, שוחד מיני לבכיר ברשות תמורת מידע על חקירות מס, והפקרת מקור מודיעיני שהביאה לרציחתו. מאבקו של רותם החל בשנת 2003 והוא עדיין רחוק מסיום.

הוועד המנהל של העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי הוועד המנהל של העמותה הם עו"ד חי בר-אל המשמש כיו"ר העמותה, זאב ליפקוביץ, ד"ר חן קוגל – מנהל המכון הלאומי לרפואה משפטית אשר היה זה שחשף את אי-הסדרים בניהול המכון על ידי פרופ' יהודה היס, עו"ד מעיין רוזנברג, דב גולדברד ורו"ח חנה כהן.

הישגי העמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]