המרכז הבינתחומי הרצליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המרכז הבינתחומי הרצליה
IDC Herzliya logo.svg
IDC Herzliya Aerial View.JPG
מבט מהאוויר
מוטו מנהיגות העתיד
תאריך ההקמה 1994
סוג מכללה אקדמית פרטית[1][2]
נשיא פרופ' אוריאל רייכמן
סטודנטים 6,569[3]
סטודנטים לתואר ראשון 5,526[3]
סטודנטים לתואר שני 1,043[3]
מיקום הרצליה, ישראל
קמפוס הרצליה
קואורדינטות 32°10′36″N 34°50′08″E / 32.176575°N 34.835625°E / 32.176575; 34.835625
www.idc.ac.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פרופ' אוריאל רייכמן נואם בטקס קבלת תארים במרכז הבינתחומי
בניין בית הספר אפי ארזי למדעי המחשב
בניין בית הספר אריסון למנהל עסקים
הרצאה במרכז הבינתחומי
מכבש הדפוס שתרם מונטיפיורי לישראל ב"ק - במוזיאון לתקשורת

המרכז הבינתחומי הרצליה הוא מכללה אקדמית שאינה מתוקצבת[4][5][6] השוכן בהרצליה ומקיים לימודים לתואר ראשון, תואר שני בתחומים מעטים, ותואר שלישי (דוקטור) במשפטים.

המרכז נוסד בשנת 1994 על ידי פרופ' אוריאל רייכמן, ששימש כנשיא המרכז מאז הקמתו ועד לראשית שנת 2006, שבה פרש עם הצטרפותו למפלגת "קדימה" והתמודדותו לכנסת. בתחילת פברואר 2006 החליף אותו פרופ' אמנון רובינשטיין ובחודש מרץ 2007 חזר רייכמן לכהן כנשיא המרכז, לאחר שפרש מהכנסת.

בשנת הלימודים תשע"ט החלו את לימודים במרכז הבינתחומי כ-7000 סטודנטים (מהם כ-2,000 בבית הספר הבינלאומי, שהגיעו מכ-90 מדינות ברחבי העולם), לתואר ראשון ושני.[7]

בנובמבר 2018 אישרה המועצה להשכלה גבוהה למרכז הבינתחומי לפתוח תוכנית לתואר שלישי במשפטים, תוכנית שהייתה שמורה לאוניברסיטאות המחקר הציבוריות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הקמת המרכז הבינתחומי הרצליה הוכרז ב-11 במאי 1994 במעמד שר השיכון ושר המשפטים, בשנת ה-70 לייסודה של העיר הרצליה.[8] קמפוס הבינתחומי הוקם בשטח ששימש קודם לכן את בית הספר להגנה אווירית של צה"ל, וחלק ממבנייניו עדיין משמשים את המרכז האקדמי. לצד מבנים אלו, הוקמו בקמפוס מבנים חדשים, חלקם בתכנונה של עדה כרמי-מלמד, שזכתה בפרס רכטר לשנת 2005 על תכנונם. המרכז הבינתחומי הוא מוסד פרטי וחוץ תקציבי, ואינו מקבל מימון ממערכת התקצוב הממשלתית[9]. תקציב המרכז מבוסס בעיקר על שכר הלימוד ועל תרומות מהארץ ומחו"ל. הקרקע עליה נמצא המוסד מוחכרת לו בתשלום על ידי המדינה.[10]

מאז שנת 2000 מארגן המרכז הבינתחומי מדי שנה את כנס הרצליה, או בשמו הרשמי "כנס הרצליה על מאזן החוסן והביטחון הלאומי". בכנס בולטים בהשתתפותם בכירי הממשל, מערכת הביטחון בישראל וראשי המשק. הכנס זוכה להד רב באמצעי התקשורת. ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, בחר בכנס הרצליה כבמה לשתי הצהרות מדיניות חשובות שלו: בשנת 2002 הכריז על תמיכתו במפת הדרכים ובשנת 2003 הציג את תוכנית ההתנתקות.

בדצמבר 2011 אושר למרכז להעניק לאנשי סגל תואר פרופסור. המועצה להשכלה גבוהה סייגה אישור זה בדרישה כי יהיו במרכז לפחות חמישה פרופסורים בתחום של המועמד שהמרכז מבקש להעניק לו תואר פרופסור.

בנובמבר 2018 אישרה המועצה להשכלה גבוהה למרכז הבינתחומי לפתוח תוכנית לתואר שלישי במשפטים. האישור הוא לשבע שנים, שבסופן תיבדק איכות התוכנית.[11] בראש הוועדה העליונה של התוכנית עומד פרופ' אהרן ברק.

מבנה המרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידות אקדמיות:

מכוני מחקר:

  • המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) (העורך מדי שנה את "כנס הרצליה")[12]
  • המכון למדיניות נגד טרור (ICT) - בראשו ד"ר בועז גנור ושבתי שביט, לשעבר ראש "המוסד", משמש בתפקיד יו"ר הוועד המנהל. המכון פועל לפיתוח מדיניות ציבורית ביחס לבעיית הטרור העולמי, באמצעות מחקר יישומי של תופעת הטרור ודרכי ההתמודדות עמה.
  • מרכז רוטשילד קיסריה לשוק ההון ולניהול סיכונים
  • מרכז ריץ' ללימוד וחקר השווקים הפיננסיים
  • המרכז ללימודים אירופיים
  • מרכז גלוריה (GLORIA) ליחב"ל ולמזרח התיכון
  • המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט (CIP)
  • מכון אספר לדיפלומטיה במדיה חדשה
  • המרכז לתקשורת מודעת על שם שרי אריסון
  • מכון גזית - גלוב לחקר נדל"ן
  • מכון דניאל פרל לעיתונות בינלאומית
  • המעבדה לחדשנות במדיה (miLAB)
  • המעבדה לחקר מציאות מתקדמת (ARL)
  • מרכז מיטיב לחקר ויישום הפסיכולוגיה החיובית
  • היחידה למחקר יישומי במדעי המוח
  • היחידה ללקויות למידה והפרעות קשב
  • מרכז סגול לחקר מוח ותודעה
  • המכון לגיל ינקות ע"ש זיאמה ארקין
  • מכון אהרן למדיניות כלכלית ע"ש אהרן דוברת
  • מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה

המוזיאון לתקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיאון לתקשורת נמצא בבית ספר סמי עופר לתקשורת. המוזיאון מציג את התפתחות מיזמי התקשורת בארץ ובעולם מתחילת המאה ה-20 בשטח התקשורת הכתובה והאלקטרונית.[13] ממצא מיוחד הוא מכבש דפוס שתרם משה מונטיפיורי לישראל ב"ק בשנת 1842, המכונה "משאת משה ויהודית".

תוכניות מיוחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטודנטים מחו"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר הבינלאומי מציע תוכניות לימוד לתואר ראשון ושני באנגלית. ב-2015 למדו בבית הספר כ-1,700 סטודנטים מ-86 מדינות ברחבי העולם.

תוכנית קרן אור[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית "קרן אור" היא מסלול לימודים לתואר ראשון במדעי המחשב ובמנהל עסקים. התוכנית מיועדת לצעירים בעלי פוטנציאל אקדמי גבוה, אשר נסיבות כלכליות וחברתיות לא איפשרו להם להשיג את ציוני הבגרות והפסיכומטרי המאפשרים להשתלב באקדמיה. התוכנית מעניקה מדי שנה 40 מלגות לתואר ראשון בשני מסלולי לימודים: מנהל עסקים ומדעי המחשב. הסטודנטים בתוכנית נהנים ממימון של 90% משכר הלימוד ומתמיכה אקדמית מלאה במסלול מדורג, הכולל מכינות, שיעורי תגבור וחונכות אישית.

התוכנית מיועדת למעוטי יכולת כלכלית, אשר עברו שירות צבאי או שירות לאומי מלא. הקבלה לתוכנית מתבצעת על ידי תהליך מיון שאינו מתבסס על ציוני פסיכומטרי או בגרות, אלא בודק את הפוטנציאל האקדמי של כל מועמד. המיון האקדמי בנוי על סדנת מיון של חמישה ימים במהלכם מתבקשים המועמדים להגיש תרגילים ולהיבחן על החומר הנלמד. התוכנית הוקמה בשנת 2001 על ידי בוגר בית הספר אפי ארזי למדעי המחשב. מאז גדלה התוכנית והתפתחה ובשנת 2009 היו לה כ-70 בוגרים שהשתלבו במשק.

תוכנית זל (Zell) ליזמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית זל ליזמות מיועדת לסטודנטים אשר נמצאים בשנה האחרונה ללימודיהם. התוכנית נלמדת בשפה האנגלית ומקנה לסטודנטים ידע תאורטי ומעשי בהקמה וניהול של חברות יזמיות, החל משלב הרעיון ועד לחברה. לצד הקמת מיזם, לומדים הסטודנטים קורסים וסדנאות בתחומים שונים, המותאמים במיוחד למיזמים עסקיים וכן סדנת יזמות המורכבת מהרצאות ומפגשים עם יזמים ומשקיעים וזוכים לייעוצם והכוונתם.[14]

תוכנית רבין למנהיגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת תוכנית רבין למנהיגות היא להכשיר סטודנטים למנהיגות ערכית במגזר החברתי בישראל, מתוך מטרה לקדם את ישראל להשגת היעד של חברת מופת[דרושה הבהרה]. התוכנית מקנה לסטודנטים לתואר ראשון, מכל בתי הספר במרכז הבינתחומי הרצליה, כלים תאורטיים והתנסות מעשית בהנהגה והנעה של פעילות חברתית.

הסטודנטים המשתתפים בתוכנית נבחרים בסיום שנת הלימודים השנייה שלהם במרכז הבינתחומי, ועוברים ביחד תוכנית של שני סמסטרים בנושא מנהיגות, במקביל להמשך לימודיהם הרגילים.

תוכנית ארגוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית ארגוב על שמו של שלמה ארגוב, נועדה להקניית ידע, כישורי תקשורת, שפה וכלים, במטרה להכשיר סטודנטים לדוברים לא רשמיים של ישראל, וזאת במטרה לסייע בשיפור מעמדה של מדינת ישראל בקהילה הבינלאומית ובחיזוק תדמיתה החיובית בעיני העולם. הסטודנטים שנבחרים לתוכנית נפגשים עם דיפלומטים בכירים ועם מומחים מתחום התקשורת, משתתפים בסדנאות הדנות באזורים אסטרטגיים שונים בעולם, ולומדים קורסים כגון: משפט בינלאומי, דיפלומטיה כלכלית, פתרון סכסוכים, מדיניות נגד טרור, ישראל והתפוצות ועוד. שיאה של התוכנית בנסיעת לימודים הכוללת סיור במוסדות ממשל ובזירות עסקים, ביקור בארגונים בינלאומיים ובאוניברסיטאות באירופה וארצות הברית.

פורמט.TV[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורמט. TV היא תוכנית ליזמות עסקית בעולם התקשורת והטלוויזיה. מטרת התוכנית היא למידת הפן היזמי בעולם הטלוויזיה והקניית כלים ויכולות לפיתוח ויצירת פורמטים טלוויזיוניים חדשים. התוכנית כוללת סקירה של מושגי היסוד, תיאור ושיטות יישום של שלבי ההפקה השונים בדגש על עלויות הפקה ובניית תקציב, קניין רוחני, תורת הפרזנטציה ושוק הפורמטים בעולם. כמו כן הצגה ויישום השלבים השונים בכתיבת פורמט החל בכתיבת הרעיון תוך הפיכתו לסינופסיס המתאר את קווי המתאר המשמעותיים בפורמט. תוכנית זו הוקמה ומנוהלת על ידי סטודנטים.

תוכנית "גרינביז"[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית ליזמות ירוקה. מטרת התוכנית היא הגשמת חזון עסקי להקמת מיזם/פרויקט בר-קיימא, משלב התכנון ועד שלב ההוצאה לפועל, תוך הקניית כלים עסקיים וניהוליים אשר ישרתו את הסטודנטים בעתיד- בניית אסטרטגיה עסקית ותוכנית עסקית, בניית מצגת משקיעים, תהליך קבלת החלטות ועוד.

מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון מחקר בבית הספר הארי רדזינר למשפטים, אשר מתמקד בחקר הממשק שבין משפט, מדע וחברה, ובפרט בהשלכות המשפטיות, האתיות והכלכליות הנובעות מהתקדמות הטכנולוגיה. למכון צבי מיתר שני מישורי פעילות עיקריים: זה המחקרי-אקדמי, במסגרתו מפרסם המכון מאמרים מדעיים ומשפטיים ומקיים סימפוזיונים וכנסים בנושאים שעל הפרק, וזה המהותי-מעשי, שבו פועל המכון להעלאת המודעות הציבורית להיבטים החברתיים והמשפטיים של טכנולוגיות חדשות באמצעות קידום הצעות חוק, חיבור ניירות עמדה, והצטרפות להליכים כידיד בית-המשפט.

הרדיו הבינתחומי 106.2FM[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרדיו הבינתחומי 106.2FM פועל במסגרת הרדיו החינוכי ומשדר מאולפני בית הספר לתקשורת. התחנה מתופעלת על ידי סטודנטים מכל בתי הספר, בוגרים ואנשי סגל, בשיתוף ובהדרכת אנשי מקצוע מעולם התקשורת. הסטודנטים פועלים בכל תחומי השידור - הם משדרים, מפיקים, עורכים, אחראים על הצד הטכני והמוזיקלי. הרדיו הבינתחומי משדר 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, בעיקר תוכניות מלל במגוון נושאים. בסופי שבוע משודרות תוכניות באנגלית בשיתוף סטודנטים מבית הספר הבינלאומי.

בנוסף בשנת 2012 הוקם הרדיו הבינלאומי-IDC International Radio, אשר מפיק ומשדר תכנים באנגלית בתחומים מגוונים כמו מוזיקה, תרבות, חדשות, חדשנות וספורט, מעיניהם של סטודנטים מהעולם אשר חווים את ישראל בפעם הראשונה.

שכר לימוד ומלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכר הלימוד במוסד אינו מסובסד והוא הגבוה מבין מוסדות הלימוד הישראלים. נכון לשנת 2018, שכ"ל השנתי עומד על 40,200 ש"ח. המרכז הבינתחומי מצהיר כי שם לו למטרה לקלוט לשורותיו סטודנטים אשר עומדים בתנאי הקבלה האקדמיים, אך מתקשים לשלם את שכר הלימוד בגלל מצוקה כלכלית. אחד מכל שישה סטודנטים בבינתחומי נהנה מסיוע כלכלי. בין השאר מציע המרכז הבינתחומי מלגות סיוע, מלגות לבעלי פוטנציאל מנהיגות ויזמות מוכח ורקע למען הקהילה, ומלגות מצוינות למועמדים עם הישגים יוצאי דופן.

מעונות סטודנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2018 נחנך בניין ראשון של מעונות סטודנטים סמוך למרכז הבינתחומי, ובו 250 דירות, מרביתן דירות יחיד. בהמשך צפויים להיפתח עוד שני בניינים דומים, שיספקו בסך הכל מגורים לכ-750 סטודנטים.[15]

תרומה לקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למעלה מ-30 פרויקטים חברתיים לסיוע לקהילה פועלים במרכז הבינתחומי הרצליה, חלקם קמו ביוזמה של סטודנטים, בשיתוף פעולה עם הנהלת המרכז.[16]

אגודת הסטודנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוגו האגודה

אגודת הסטודנטים - המרכז הבינתחומי הרצליה היא עמותה שנוסדה בשנת 1997, והיא הגוף המייצג של הסטודנטים במרכז.[17] האגודה חברה בהתאחדות הסטודנטים הארצית. האגודה היא א-מפלגתית, ונציגיה נבחרים מדי שנה בבחירות חשאיות, על פי מסלולי הלימוד. יושב ראש האגודה וסגנו נבחרים על ידי כלל הסטודנטים בקמפוס, בבחירות אישיות וחשאיות. כל סטודנט הלומד במרכז הבינתחומי זכאי להיות חבר באגודת הסטודנטים. החברות כרוכה בתשלום. חברות באגודת הסטודנטים מקנה לסטודנט את הזכות ליהנות מכל שירותי האגודה, וכן את הזכות לבחור ולהיבחר למוסדותיה. עיקר תקציבה של האגודה מגיע מתשלום דמי חבר שנתיים של הסטודנטים החברים בה. לאגודת הסטודנטים חברה כלכלית, הנמצאת בבעלותה המלאה, בשם ר.ה.ב. - רווחת הסטודנטים במרכז. החברה הוקמה בשנת 2008, במטרה להוסיף נדבך של מקצועיות ויעילות להתנהלות הכלכלית של אגודה הסטודנטים, תוך שיפור איכות השירותים והאירועים שמובילה האגודה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פירוט המוסדות להשכלה גבוהה בישראל באתר המועצה להשכלה גבוהה
  2. ^ המרכז הבינתחומי הרצליה באתר המועצה להשכלה גבוהה
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 לפי טבלה 8 - סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תשע"ד (2013-2014)
  4. ^ פירוט המוסדות להשכלה גבוהה בישראל באתר המועצה להשכלה גבוהה
  5. ^ המרכז הבינתחומי הרצליה באתר המועצה להשכלה גבוהה
  6. ^ "המוסדות להשכלה גבוהה". המועצה להשכלה גבוהה (בעברית). 14 ביוני 2017. בדיקה אחרונה ב-16 באוקטובר 2018. 
  7. ^ המרכז הבינתחומי הרצליה פותח את השנה ה-25 לפעילותו, www.idc.ac.il (בhe-IL)
  8. ^ הכרזה על הקמת המרכז, באתר המרכז הבינתחומי הרצליה
  9. ^ "רייכמן: "לא לקחנו שקל מהמדינה כי לא רצינו שפקיד בירושלים יכתיב לנו מדיניות"". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-21 בנובמבר 2018. 
  10. ^ מחלקת כספים - המרכז הבינתחומי הרצליה, דו"ח כספי
  11. ^ המל”ג אישרה את פתיחת התוכנית לדוקטורט במשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, באתר המועצה להשכלה גבוהה;
    ליאור דטל, המהפכה הושלמה: תואר שלישי בבינתחומי - כבר השנה, באתר TheMarker‏, 18 בנובמבר 2018
  12. ^ אתר כנס הרצליה והמכון למדיניות ואסטרטגיה
  13. ^ המוזיאון לתקשורת במרכז הבינתחומי
  14. ^ רועי גולדנברג, ‏5 אקזיטים של כ-120 מיליון דולר: תכירו את תוכנית Zell ליזמות, באתר גלובס, 9 בינואר 2013
  15. ^ נמרוד בוסו, 15 מ"ר ב-2,500 שקל לחודש: מעונות הבינתחומי בהרצליה קיבלו היתר אכלוס, באתר כלכליסט, 26 בספטמבר 2018
  16. ^ תרומה לקהילה, באתר המרכז הבינתחומי הרצליה
  17. ^ אתר אגודת הסטודנטים - המרכז הבינתחומי הרצליה