חן קוגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חן קוגל
Chen Kugel (cropped).jpg
חן קוגל, 2015
לידה 14 במאי 1962 (בן 57)
לאום ישראלי
לימודי רפואה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
התמחות רפואה משפטית
תפקידים מנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית (2013–)

חן קוּגֶל (נולד ב-14 במאי 1962) הוא רופא מומחה לרפואה משפטית, מנהל המכון הלאומי לרפואה משפטית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוגל הוא נכדו של ד"ר חיים קוגל, ראש המועצה המקומית הראשון של חולון וראש העירייה הראשון שלה.

ב-1986 סיים לימודי רפואה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שם למד במסגרת העתודה האקדמית. עם סיום לימודיו שירת בחיל הרפואה, ובהמשך התמחה ברפואה משפטית. הגיע לדרגת סגן-אלוף, ובמילואים הוא מפקד מרכז איסוף נתוני חללים של צה"ל[1].

קוגל עבד במכון הלאומי לרפואה משפטית החל משנת 1991. בין השנים 1996 ל-1998 שהה בסבב מכונים לרפואה משפטית בארצות הברית, באנגליה, באוסטרליה ובדרום אפריקה.

בשנת 2005 פרש מהמכון לרפואה משפטית, והקים מכון פרטי, ראשון מסוגו בישראל, לשירותי רפואה משפטית[2][3]. לפרישה קדמה תלונתו על אי סדרים בניהולו של פרופ' יהודה היס, תלונה שנבדקה על ידי מבקר המדינה ונמצאה מוצדקת.

במסגרת עבודתו במכון לרפואה משפטית ובהמשך כמנהל מכון פרטי, נתן קוגל פעמים רבות עדות מומחה במשפטים שבהם נדרשה בדיקה פתולוגית. בין היתר, הכין את חוות הדעת הרשמית בנוגע לסיכוי מותם של החיילים החטופים אהוד גולדווסר ואלדד רגב זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת לבנון השנייה וכן חוות דעת בנוגע לסיבת מותה של הילדה רוז פיזם.

בשנת 2013 מונה קוגל למנהל המכון הלאומי לרפואה משפטית[4].

לצד עבודתו כפתולוג הוא מלמד בפקולטות למשפטים ולרפואה של אוניברסיטת תל אביב ושל אוניברסיטת בר-אילן. כמו כן, הוא חבר הוועד המנהל של עמותת עוגן, המסייעת לעובדים חושפי שחיתות החוששים לפגיעה בהם.

אות הלוחם בשחיתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות עבודתו במכון הלאומי לרפואה משפטית, נחשף ד"ר קוגל לפעילות מכונים מקבילים בחו"ל. בעקבות חשיפה זו חש כי פעילות המכון הלאומי בישראל לוקה באי-סדרים חמורים, לרבות פגיעה בכבוד המתים. לאחר שנסיונותיו לשנות את הקיים מבפנים לא צלחו, פנה ד"ר קוגל לתקשורת. בשנת 2000 התפרסמה ב"ידיעות אחרונות" סדרת תחקירים[5], שבעקבותיה הורה שר הבריאות, דני נוה, על הקמת ועדת בדיקה בראשות שופט שהמליצה להעמיד את מנהל המכון פרופ' יהודה היס לדין משמעתי והמכון עצמו הוכפף על ידי משרד הבריאות לבית החולים "אסף הרופא". במהלך עבודת הוועדה חש ד"ר קוגל כי היס ניסה לקצץ בסמכויותיו, ופנה בעניין זה למבקר המדינה, אליעזר גולדברג, שהורה למשרד הבריאות שלא לפגוע במעמדו[6]. על רקע חשיפה זו הוענק לד"ר קוגל ב-2007 אות אביר איכות השלטון בקטגוריית "אות הלוחם בשחיתות"[7].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד עבודתו המקצועית, קוגל הוא פסנתרן ג'אז חובב, המנגן להנאתו במועדוני ג'אז בתל אביב ובערים אחרות[8]. הוא הומוסקסואל הפעיל במשך שנים באגודת הלהט"ב, והיה שותף כמוזיקאי להקמת להקת ה"גייזמרים" - המקהלה הגאה של האגודה[9]. נמנה עם מייסדי "גאווה בליכוד" - קבוצת הלהט"ב בליכוד[10].

קוגל הוא תושב תל אביב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חן קוגל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]