ענקים קטנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ענקים קטנים
Little Giants
בימוי דוויין דנהאם עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי ארני שמידט
תסריט רוברט שלקרוס, טומי סברדלוב, מייקל גולדברג עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה דון קמברן
שחקנים ראשיים אד אוניל
ריק מוראניס
שאוונה וולדרון
דוון סאווה
סוזנה תומפסון
בריאן היילי
מרי אלן טריינור
מוזיקה ג'ון דנבי
צילום יאנוש קמינסקי
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה אמבלין אנטרטיינמנט
חברה מפיצה האחים וורנר
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה ארצות הבריתארצות הברית 14 באוקטובר 1994
משך הקרנה 106 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט קומדיה, American football film עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 20,000,000 דולר
הכנסות 19,306,362 דולר[1]
הכנסות באתר מוג'ו littlegiants
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ענקים קטניםאנגלית: Little Giants) הוא סרט ספורט קומי אמריקאי שיצא ב-1994. אד אוניל וריק מוראניס מככבים בסרט כשני אחים בעיירה קטנה באוהיו, אשר מאמנים קבוצות יריבות בליגת פוטבול לילדים קטנים.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דני או'שה (ריק מוראניס) חי תמיד בצילו של אחיו הגדול קווין (אד אוניל), שהיה כוכב פוטבול מקומי בעיירת הולדתם הקטנה שבאוהיו. קווין מאמן את קבוצת הפוטבול המקומית "פי-ווי קאובויז". בתו הקטנה של דני, בקי (שאוונה וולדרון), המכונה "אייסבוקס", היא אחת משחקני הפוטבול הטובים ביותר בגילה, מנסה להתקבל לקבוצת "פי-ווי קאובויז" ביום המבחנים לקבוצה, אולם לא מצליחה לקבל מקום בקבוצה משום שהיא בת. בנוסף לבקי, חברים נוספים משכבתה שהגיעו ליום המבחנים לקבוצה, אינם נבחרים בשל קושי בתפיסת כדור, ריצה וגמלוניות מסוימת.
בקי משכנעת את אביה דני לאמן קבוצת פוטבול נוספת בעיר שבה בקי וחבריה יוכלו לשחק. דני מסכים ומקים קבוצה נוספת של פוטבול לה הוא קורא "ענקים קטנים". כל הילדים שלא קיבלו הזדמנות בקבוצת "פי-ווי קאובויז" מתקבלים לקבוצה שלו. אחד הילדים שמצטרף הוא הקוורטרבק ג'וניור פלויד (דוון סאווה), אליו בקי מתחילה לפתח חיבה.

דני מצרף לקבוצת "ענקים קטנים" גם את ספייק (סם הוריגן), כוכב פוטבול חדש שהגיע לעיירה, פספס את יום המבחנים ל"פי-ווי קאובויז", ודני מנצל את ההזדמנות כדי להכניסו ל"ענקים הקטנים", אך מסתבר שספייק הוא גס רוח וגאוותן, ומעל לכל זאת - מסרב לשחק בקבוצה עם ילדה. בשל ויכוח עם דני, ספייק עובר לקבוצתו של קווין. קווין מעודד את בתו דבי (קורטני פלדון) להפוך למעודדת של קבוצתו, ומשכנע גם את אחייניתו בקי להפוך למעודדת, תוך רמיזה שקוורטרבקים פחות מעדיפים לצאת עם עמיתה לקבוצה. בקי מחליטה לפרוש מלשחק פוטבול ולהיות מעודדת, במטרה לזכות בחיבתו של ג'וניור. קבוצתו המדולדלת של דני, שמאבדת בזמן קצר את שני השחקנים הטובים ביותר שלה (ספייק ובקי) מתחילה להתייאש, אך אז מגיע אוטובוס ובו מספר כוכבי ליגת הפוטבול האמריקאית, שמלמדים את השחקנים ומעודדים אותם להאמין ביכולתם לנצח.

מאחר שיש בעיר שתי קבוצות, מצב שמעולם לא התקיים לפני כן, יש לערוך משחק בין הקבוצות כדי להכריע מי מהן תייצג את העיר בליגה המחוזית. ביום המשחק נגד קבוצתו של קווין על הזכות להיות הקבוצה המייצגת היחידה של העיירה, דני נושא בפני השחקנים נאום מעודד. במשחק מבצעים קבוצת "הענקים הקטנים" מספר מהלכים חיוביים ובלתי צפויים מה שגורם לחשש בקרב שחקני "פי-ווי קאובויז". ספייק פוצע בכוונה את הכוכב של "הענקים הקטנים", ג'וניור. ללא ג'וניור "הענקים הקטנים" עלולים להפסיד במשחק; אולם ברגע הפציעה, בקי ממהרת להסיר את בגדי המעודדת ומחליטה להצטרף למשחק. שחקנים נוספים בקבוצה מצליחים להתגבר על קשייהם האישיים ולבצע מהלכים נאים במשחק. שניות לפני סיום המשחק, כשהתוצאה היא תיקו, מבצעים שחקני הקבוצה תרגיל בהשראת אחד משחקני ה-NFL כפי שבוצע בסופרבול, ומצליחים להבקיע טאצ'דאון ומנצחים במשחק.

לאחר הניצחון מציע דני לקווין שקבוצת ה"קאובויז" תתמזג לתוך קבוצת "הענקים הקטנים", וששחקני שתי הקבוצות ייצגו את העיירה במשותף, וששני האחים יאמנו את הקבוצה המאוחדת.

צוות שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט קיבל ביקורות מעורבות בזמן צאתו לאקרנים. המבקרים ציינו לטובה את הסרט על היותו מצחיק ומהנה בסך הכל, אולם ביקרו אותו על מבנה העלילה הצפוי והנוסחתי שלו.[2][3] הסרט קיבל דירוג של 40% באתר Rotten Tomatoes מ-10 מבקרים, וציון של 63% מהקהל הרחב. באתר iMDB זכה הסרט לציון משוקלל של 6.2.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הכנסות הסרט ענקים קטנים באתר Box Office Mojo
  2. ^ סטפן הולדן (Stephen Holden), ביקורת סרט ענקים קטנים: נקודות נוספות עבור הניסיון, באתר הניו יורק טיימס, 14 באוקטובר 1994
  3. ^ הל הינסון (Hal Hinson), ביקורת סרט ענקים קטנים, באתר וושינגטון פוסט, 17 באוקטובר 1994