ענת דרייגור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ענת דרייגור
2018ענת דרייגור.jpg
לידה 22 במרץ 1960 (בת 59)
באר שבע שבישראל
עמדה סנטר עמדה 4–5
גובה 1.85 מטר
מספר 14
קבוצות כשחקנית
1974 - 1980
1980-1981
1981 - 1991
1991 - 1992
1992 - 2005
2005 - 2014
2014 - 2015
אליצור תל אביב / חולון
קלרמון
אליצור תל אביב
ראסינג פריז
אליצור תל אביב
הפועל מטה יהודה
מכבי רחובות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ארון גביעי הישגים בכדורסל - הישגים אישיים, אליפויות, גביעי המדינה

ענת דרייגור (נולדה ב-22 במרץ 1960) היא שחקנית עבר ומאמנת כדורסל ישראלית. נבחרה לשחקנית היובל על ידי איגוד הכדורסל בישראל[1] וזכתה לעיטור על מפעל חיים מטעם ההתאחדות לספורט הוותיקים והוועד האולימפי בישראל. ב־2018 קיבלה תואר דוקטור לפילוסופיה לאות כבוד על פעולה לקידום כדורסל הנשים בישראל[2].

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקנית כדורסל פעילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענת דרייגור החלה לשחק כדורסל במסגרות מקצועיות החל מגיל 14.5, אז שיחקה באליצור ת"א[3] שנקראה מאוחר יותר אליצור חולון. יחד עם קבוצה זו זכתה ב-16 אליפויות ו-14 גביעים בליגת הנשים הישראלית בכדורסל. בשנת 1980, הייתה דרייגור הייתה לשחקנית הכדורסל הישראלית הראשונה (מבין הגברים והנשים גם יחד) שיצאה לשחק באופן מקצועני באירופה, כאשר הצטרפה לקבוצת קלרמון פראן מהליגה הצרפתית המקצוענית לנשים ואף זכתה עימה באליפות צרפת. בשנת 1991 יצאה דרייגור פעם נוספת לשחק בצרפת והצטרפה למשך עונה לקבוצת ראסינג פריז עימה עלתה לגמר אליפות צרפת שם קבוצתה הפסידה לקבוצת שאל וסיימה במקום את העונה במקום השני.

נבחרת ישראל בכדורסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרייגור שימשה כקפטן נבחרת ישראל בכדורסל נשים. במסגרת הנבחרת, הופיעה דרייגור ב-79 משחקים וקלעה 1,515 נקודות. הישג השיא שלה עם נבחרת ישראל בכדורסל נשים הייתה ההופעה באליפות אירופה לנשים בשנת 1991 שנערכה בישראל, דרייגור סיימה את הטורניר כ"מלכת הסלים" של האליפות.

פרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1994 פרשה ענת דרייגור ממשחק פעיל. במשחקה האחרון בקריירה התמודדה קבוצתה מול א.ס רמת השרון. במשחק הפלייאוף החמישי והאחרון על האליפות בו המנצחת זוכה באליפות, בפיגור שתי נקודות על סף סיום המשחק, מסרה לברנובה שקלעה את סל הניצחון מטווח שלוש נקודות והעניקה לקבוצתה את האליפות ה-16 ברציפות של המועדון.

חזרה מפרישה ועשייה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 חזרה דרייגור לשחק באופן פעיל בליגה הארצית. וב-7 באפריל 2006 שברה את שיא גינס למספר נקודות במשחק בליגה תחרותית, כשקלעה 136 נקודות בניצחון קבוצתה הפועל מטה יהודה על אליצור גבעת שמואל[4][5]. לאחר פרישתה אימנה את קבוצות הנשים של אליצור חולון, הפועל גליל עליון, אס"א ירושלים ואת נבחרות העתודה והקדטיות של נשים בכדורסל. כמו כן הייתה דרייגור גם פרשנית כדורסל ברשת ב'. בנובמבר 2007 מונתה על ידי הנהלת איגוד הכדורסל למתאמת הפעילות לקידום כדורסל נשים באיגוד. במסגרת זו, הקימה בשנת 2008 מיזם בשם "ניידת כדורסל נשים" שמטרתו להנגיש את משחק הכדורסל לכל ילדה, נערה ואישה בכל מקום ברחבי המדינה ויהווה אמצעי להנחלת ערכים חינוכיים וערכיים ובמקביל טיפוח מצוינות. הניידת החלה פעילות בבתי ספר כשהבנות משתתפות באימוני כדורסל בסיסיים באווירה מוזיקלית, בשילוב תחרויות קליעה לסל ומשחקי כדורסל. האימונים התקיימו בשילוב שחקניות נבחרת ישראל שהופיעו בהדגמות ובהצגת תרגילי שליטה בכדורסל.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענת דרייגור מחזיקה בתואר שני בפילוסופיה של החינוך מהאוניברסיטה העברית. היא נשואה ליצחק קדמן ואם לשתי בנות. בשנת 2007 פירסמה יחד עם משה רוזנברג ספר בשם "כדורסל באזור הצבע". בשנת 2017 התפרסם ספרה "כדורסל - משחקונים ותנועות" בהוצאת המכללה האקדמית בוינגייט.

ביום העצמאות 69 של מדינת ישראל 2017 הקימה מיזם חדש "היכל התהילה - כדורסל נשים ישראל". מטרתו, תיעוד ושימור הישגי כדורסלניות והיסטוריה של כדורסל נשים בישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ענת דרייגור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]