יום העצמאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יום העצמאות
מטס חיל האוויר לכבוד יום העצמאות ה-61 למדינת ישראל
מטס חיל האוויר לכבוד יום העצמאות ה-61 למדינת ישראל
שמות נוספים יום הקוממיות, יום המדינה
סוג חג לאומי
סיבה הקמת מדינת ישראל
סמלים דגל ישראל, מגן דוד, כחול ולבן
חוגגים ישראלישראל  ישראל
חגיגות טקס הדלקת המשואות בהר הרצל, חלוקת פרס ישראל, גמר חידון התנ"ך העולמי
מתקשר עם יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
מועד החג לאומי
תאריך

ה' באייר ה'תשפ"ב

יום שישי 6 במאי 2022
ראו מועד מדויק כאשר חל בסוף השבוע

יום העצמאות של מדינת ישראל הוא חג לאומי ומועד ממלכתי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום המנדט הבריטי. יום העצמאות חל בתאריך העברי ה' באייר (או בסמוך לתאריך זה; ראו פירוט), מייד בצאת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

ביום שישי, ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948), בשעה 16:00, כ-8 שעות לפני סיום המנדט הבריטי, ובהתאם להחלטת החלוקה של עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, הכריז יושב ראש מנהלת העם, דוד בן-גוריון, בטקס חגיגי על הקמת מדינת ישראל, ונחתמה מגילת העצמאות. ההכרזה הוקדמה לצהרי יום ו', מספר שעות קודם לפקיעתו הרשמית של המנדט (15 במאי בשעה 00:00) בשל כניסת השבת והרצון להימנע מחילול שבת. התאריך העברי בו נערכה ההכרזה נקבע ליום העצמאות.

יום העצמאות מתבטא בשורת טקסים ואירועים רשמיים, ובהם טקס הדלקת המשואות, לצד מנהגים דתיים ואירועים עממיים שהתפתחו במהלך השנים. יום העצמאות הוא יום שבתון, ואנשים רבים מנצלים אותו לנופש, פיקניקים ומנגלים, טיולים וביקור בתערוכות צה"ל ובאתרים שונים.

ביום העצמאות נהוג להניף את דגלי ישראל ברחבי המדינה, ברחובות ובמרפסות הבתים.

חוק יום העצמאות והעיגון החוקתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום העצמאות נקבע כיום חג ב"חוק יום העצמאות", ה'תש"ט-1949[1][2], שנחקק על ידי הכנסת הראשונה לקראת מלאת שנה להקמת המדינה ופורסם בספר החוקים ב-13 באפריל 1949. במסגרת הדיונים לחקיקת החוק נקבע שמו של יום זה כיום העצמאות (ולא בשמות 'יום הקוממיות' או 'יום המדינה', ביוזמתו של חבר הכנסת אברהם אלמליח ונוספים), תאריך יום העצמאות נקבע לתאריך העברי של הכרזת המדינה (ולא לתאריך הלועזי), ונקבע שבתון ממלאכה ביום החג[3][4].

מועדו המדויק של החג[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת העצמאות, בכ' בתמוז תש"ח (27 ביולי) נחגג "יום המדינה", שכלל מצעד צה"ל בתל אביב. היה זה חג העצמאות הראשון של מדינת ישראל הצעירה[5]. התאריך הזה נבחר מפני שזהו יום פטירתו של בנימין זאב הרצל.

בחוק יום העצמאות, התש"ט-1949, נקבע כי "הכנסת מכריזה בזה על יום ה' באייר כעל 'יום העצמאות' שיוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה". כבר בשנה השנייה לעצמאות ישראל, ה'תש"י-1950, נתקלו ראשי המדינה בבעיה: ה' באייר חל באותה שנה בשבת, והיה חשש שחגיגות יום העצמאות יגרמו לחילול שבת. בהתייעצות בין הרב שלמה גורן, שהיה אז הרב הראשי בצה"ל, ובין ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, הוחלט כי יש לשנות את החוק, ולקבוע כי יום העצמאות ידחה משבת, ה' באייר, ליום ראשון ו' באייר. באותה השנה החליט משרד הביטחון, בהתייעצות עם נציגי המשפחות השכולות, לערוך את טקסי הזיכרון לחללי מלחמת העצמאות לפני יום העצמאות, ולא ביום העצמאות עצמו כפי שהוצע מלכתחילה. כיוון שיום העצמאות של אותה שנה חל בשבת (ונדחה ליום ראשון), הוקדמו טקסי הזיכרון ליום חמישי, ג' באייר תש"י.

בשנה שלאחר מכן, ה'תשי"א-1951, שוב עלתה הבעיה, משום שה' באייר חל ביום שישי, והיה חשש לחילול שבת בחגיגות. אז תיקנה הכנסת בשנית את החוק, והחליטה כי אם ה' באייר יחול ביום שישי – יוקדם יום העצמאות ליום חמישי ד' באייר, ויום הזיכרון יוקדם אף הוא ביום אחד, ליום רביעי ג' באייר.

בשנת ה'תשי"ד-1954 שוב חל ה' באייר בשבת, אך הרב הראשי לצה"ל, הרב שלמה גורן התנגד לדחיית יום העצמאות ליום ראשון (כפי שהיה בשנת ה'תש"י-1950) עקב חילולי השבת שהיו בהכנות ליום העצמאות. הכנסת החליטה לתקן את החוק בשלישית, ולקבוע כי אם יחול ה' באייר בשבת – יוקדם יום העצמאות ליום חמישי, ג' באייר (ויום הזיכרון ליום רביעי ב' באייר)[6][7].

נושא קביעת יום הזיכרון בערב יום העצמאות, על כל השינויים כתוצאה מתזוזת יום העצמאות, עוגן בשנת ה'תשכ"ג-1963, ב"חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל", שעיגן את המסורת שנוצרה ב-15 שנותיה הראשונות של המדינה, ואשר על-פיה טקסי הזיכרון מתקיימים יום לפני יום העצמאות.

בשנת ה'תשנ"ז-1997 חל יום השואה ביום ראשון. גורמי ביטחון טענו שאין אפשרות לעמוד בסידורי האבטחה המחמירים שנקבעו אחרי רצח ראש הממשלה יצחק רבין בפרק הזמן הקצר שבין צאת השבת לטקס הפותח את יום השואה במוצאי שבת. לפיכך תיקנה הכנסת את חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה, כך שהוא יידחה תמיד מיום ראשון ליום שני, אך לא קיבלה תיקון דומה לגבי יום הזיכרון. המחשבה כי יום הזיכרון יידחה ליום ה' באייר, עוררה אי נחת בקרב אישי ציבור רבים. הבעיה עלתה מחדש לפני יום העצמאות של שנת ה'תשס"ד-2004, שחל באותה שנה ביום שני. הקושי הטכני לקיים את טקסי יום הזיכרון במוצאי שבת גבר בסופו של דבר, והכנסת קיבלה שני תיקונים נוספים לחוק יום העצמאות ולחוק יום הזיכרון שעל פיו יידחו שניהם ביום אחד אם ה' באייר חל ביום שני.

לפי חוק יום העצמאות, יום העצמאות חל בתאריך ה' באייר, אלא אם כן מתקיימים התנאים הבאים:

  • אם חל ה' באייר ביום שישי, מוקדם יום העצמאות ביום אחד, ומתקיים ביום חמישי, ד' באייר.
  • אם חל ה' באייר ביום שבת, מוקדם יום העצמאות ביומיים, ומתקיים ביום חמישי, ג' באייר.
  • אם חל ה' באייר ביום שני בשבוע, נדחה יום העצמאות ביום אחד, ומתקיים ביום שלישי, ו' באייר.

על־פי כללי הלוח העברי, ה' באייר יכול לחול רק בימים שני, רביעי, שישי או שבת. בהתאם לכללים לעיל, יום העצמאות חל בה' באייר רק כאשר ה' באייר חל ביום רביעי בשבוע[8], אחרת הוא מוקדם[9] או נדחה[10].

לקראת יום העצמאות ה-50 קבעה הכנסת, שבנוסף ליום העצמאות שחל בשנת תשנ"ח ביום חמישי ד' באייר, יהיה גם יום שישי, ה' באייר תשנ"ח יום שבתון[11].

עיגון החג בחוק יסוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשע"ח-2018 חוקקה הכנסת את חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, ובמסגרתו נקבע כי "יום העצמאות הוא יום החג הלאומי הרשמי של המדינה". בכך עוגן יום העצמאות בחוק יסוד וניתן לו מעמד חוקתי.

אירועים רשמיים בחג[עריכת קוד מקור | עריכה]

תזמורת צה"ל יוצרת מגן דוד בטקס הדלקת המשואות. תרגילי סדר של דגלני צה"ל וחיילים מצטייני הנשיא היוצרים צורות מורכבות ומגוונות הם מסימני ההיכר של הטקס.

בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפעם הראשונה, מטס משטרת ישראל ביום העצמאות ה-71

חגיגות מיוחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות אוחזות את דגלי מדינת ישראל ביום העצמאות בשנת 1949, לצד אביהן

מנהגי החג[עריכת קוד מקור | עריכה]

דחפור די-9 בשירות צה"ל מוצג לקהל הרחב במסגרת תערוכה צה"לית רב-חילית של זרוע היבשה ביד לשריון לרגל יום העצמאות ה-64
משפחות וילדים חוגגים בחניון צה"ל בעיר שדרות לרגל יום העצמאות ה-71
אלי יצפאן על בימת יום העצמאות ה-53 בעיר נשר
אחד מהמנהגים שהתקבעו לפתיחת יום העצמאות הוא הדלקת משואות על ידי אישים חשובים בחברה הישראלית

כחג חדש יחסית, מנהגי החג עודם בתהליך גיבוש. בשנת 1952, בניסיון לייחד את היום ולכונן עבורו מנהגים, יזם שר החינוך בן ציון דינור את הגדת העצמאות. ההגדה חוברה על ידי הסופר אהרן מגד ויצאה לאור על ידי ענף ההסברה בצה"ל[12]. מנהיגי הציבור הדתי הביעו מחאה על פרסום ההגדה, שנכתבה במתכונת ההגדה של פסח, והוחלט לגנוז אותה[13]. חלק ניכר ממנהגי החג מקורם בחגיגות העשור למדינת ישראל בשנת תשי"ח-1958. בין המנהגים שנוצרו בחגיגות העשור: הצבת במות בידור במרכזי הערים והפרחת זיקוקין די-נור. יעקב אגמון ויהודה אילן היו אחראים על ארגון חגיגות העשור, והם הגו חלק מהאירועים שהפכו למסורת.

"לוח חגים" בגן ילדים, המוקדש ליום העצמאות

מנהגי החג העיקריים הם:

היבטים דתיים של החג - מקורות ומנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום העצמאות בבית כנסת בירושלים, 2015

קביעת יום העצמאות כחג והשלכות הלכתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אמירת הלל ביום העצמאות

שאלת קביעתו של יום העצמאות כחג, לאחר כאלפיים שנה שבהן לא קבעה ההלכה חגים חדשים, הביאה לדיונים הלכתיים רבים בנושא. הדיונים נסבו אודות עצם האפשרות לקבוע חג חדש, על אמירת ההלל ביום זה ואמירת ברכותיו, על האפשרות לאומרו גם בליל יום העצמאות, על ברכת שהחיינו ביום זה, על אמירת ברכת שעשה ניסים ואמירת תפילת על הניסים[15] ביום זה, על הקריאה בתורה ועל קריאה בהפטרה ביום זה, על דחיית צום ואבלות ביום זה, ועל ההנהגות שצריכות להיות לגבי יום העצמאות שחל בשבת. יום העצמאות חל בזמן ספירת העומר במהלכה נוהגים בימינו[16] מנהגי אבלות שונים, ולפעמים חלה בו אחת מתעניות בה"ב. לפיכך שאלת הצורך לדחות מנהגי אבלות ביום העצמאות משמעותית מאוד בקרב הציבור הדתי-לאומי. בהתאם לכך, בקרב הציבור הדתי לאומי, ביום העצמאות נהוג שלא חלים מנהגי האבלות של ספירת העומר.

מקורות ביהדות למשמעות החג[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – ראשית צמיחת גאולתנו, אתחלתא דגאולה
  • לפני מעמד הר סיני, מודיע הקב"ה לישראל את מגמתו הכללית לא להיות רק אוסף של יחידים השומרים את התורה בצוותא אלא גוי וממלכה, עם ומדינה: "וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"[17].
  • בתלמוד בבלי מסכת סנהדרין מופיע כי עיקרם של ימות המשיח נעוץ ביצירת עצמאות מדינית לעם היהודי - "אמר שמואל: אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד"[18], וכך פסק הרמב"ם בהלכותיו - "אמרו חכמים: אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד"[19] וכן הזכיר זאת בהקדמתו לפרק חלק: "ולא ישתנה במציאות שום דבר ממה שהוא עתה, אלא שהמלכות תחזור לישראל, וזהו לשון החכמים (ברכות לד.) "אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד"[20]
  • בתלמוד בבלי מסכת ברכות מופיע כי הימים הנקראים ימות המשיח מתאפיינים דווקא בקיבוץ גלויות ובעצמאות מדינית, וזה עיקר עניינה של התקופה הנקראת ימות המשיח: "תניא, אמר להם בן זומא לחכמים: וכי מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח? והלא כבר נאמר (ירמיהו כג, ז): 'הנה ימים באים נאם ה' ולא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם'! אמרו לו: לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה, אלא שתהא שעבוד מלכיות עיקר ויציאת מצרים טפל לו כיוצא בו אתה אומר (בראשית לה, י): 'לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך'..."[21]
  • עיקר מצוות ישוב וירושת ארץ ישראל היא לכלל ישראל, שהארץ תהיה בריבונות ישראל, והמצווה על כל יחיד לגור בארץ היא ענף מהמצווה הכללית המוטלת על כלל ישראל. כפי שנאמר הציווי בתורה: "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ"[22]. 'הורשתם' הכוונה כיבוש וריבונות, 'וישבתם' הכוונה ליישבה שלא תהיה שוממה. וכן נאמר הציווי בתורה: "וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ"[23]. וכך הגדיר הרמב"ן את המצווה: "נצטווינו לרשת את הארץ אשר נתן הא-ל יתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב, ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה"[24].
  • הרמב"ם מדגיש בהלכותיו שעיקרו של המושג ההלכתי "ארץ ישראל" הוא ריבונות יהודית בתחומי ארץ ישראל ההיסטורית, זו אשר מוכרת על ידי רוב ישראל: "ארץ ישראל האמורה בכל מקום היא בארצות שכיבשן מלך ישראל או נביא מדעת רוב ישראל וזהו הנקרא כיבוש רבים"[25] וכן כותב הרמב"ם: "לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה עכו"ם ואל ידור בחוצה לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל היוצא לחוצה לארץ כאילו עובד עבודה זרה" ולראיה מביא הרמב"ם את דבריו של דוד המלך: "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים"[26] דוד לא יוצא מפני שאול אלא לצקלג ולגת, הנמצאות בתחומי א"י, אך כיון שהוא תחת שלטון פלישתי אומר "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלוהים אחרים", דהיינו, עצם יציאת אדם מחוץ לשלטון יהודי מונעת את ריבונות ה' עליו ולכן מעובד ה' הופך הוא לעובד ע"ז.
  • דין האבלות על חורבן הארץ תלוי בריבונות, שכן תקנו חז"ל בתלמוד בבלי שכל הרואה ערי יהודה בחורבנן, יאמר: "עָרֵי קָדְשְׁךָ הָיוּ מִדְבָּר"[27] ויקרע את בגדו[28]. וביארו הפוסקים שהגדרת החורבן תלויה בשלטון, שכל זמן שהארץ נשלטת בידי נוכרים, אפילו אם רוב תושבי אותן הערים יהודים, הרי הן נחשבות חריבות וקורעים על ראייתן, ואם הן תחת ריבונות ישראל, אפילו אם רוב תושביהן גויים, אין הן נחשבות חריבות ואין קורעים על ראייתן[29].
  • יום העצמאות בתוך 49 ימי ספירת העומר שבין חג הפסח לחג השבועות, המחולקים לפי המסורת לפי סדר שבעת הספירות האחרונות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. יום העצמאות עצמו חל בתאריך העברי ה' באייר, ביום עשרים (כ') לעומר, המייצג את ספירת יסוד שבתפארת. בפירושו על הפסוק ממגילת רות העוסק בגאולה: "וְאִּם לאֹ יַחְפֹץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִּי חַי י-ה-וָה שִּכְבִּי עַד הַבֹקֶר", כותב האר"י: " 'חי' הוא בסוד (ספירת) יסוד, 'י-ה-ו-ה' הוא (ספירת) תפארת. ויש בכאן רמז גדול שלא ניתן לכתוב, באשר שנוגע אל זמן הגאולה" [30].
  • כאשר נקבע יום העצמאות ציין הרב יהודה לייב פישמן מימון כי הוא משתלב בין שאר חגי ישראל בסימני המועדים שיצרו חז"ל לפי ימי הפסח.

מנהגי החג בציונות הדתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בבתי הכנסת ובבתי המדרש של הציונות הדתית נתלים דגלי ישראל, לובשים בגדי לבן ועורכים תפילות חגיגיות בהן משלבים אמירת הלל, תפילה לשלום המדינה, שירת "לשנה הבאה בירושלים הבנויה", שירת "אני מאמין", שירת פרק התהלים "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון" במנגינת המנון התקווה, אמירת פרקי תהלים העוסקים בהודאה לה' על הצלה, בקיבוץ גלויות ובגאולת עם ישראל, ועוד [31].
  • במוסדות הלימוד, בישיבות ובמכינות נערכים שיעורי תורה מיוחדים לרגל החג וכן הרקדות חגיגיות.
  • ב-2015, ייסד הרב שלמה ריסקין מאפרת את יום הלל, אירוע שנתי בו הוא קורא לנוצרים מרחבי העולם לדקלם את פסוקי ההלל ביחד עם העם היהודי ביום העצמאות.

מנהגי החג ביהדות החרדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגל ישראל מתנוסס על גג ישיבת פוניבז' ביום העצמאות

בראשית ימי המדינה צוין יום העצמאות כמעט בכל חוגי היהדות הדתית והחרדית במדינת ישראל, למעט חוגים קיצוניים כדוגמת נטורי קרתא. בעקבות מאבקים על רקע דתי בין הציבור החרדי לממשלות ישראל בשנים הראשונות להקמת המדינה, חל פיחות במעמדו של יום העצמאות, וכיום מרבית החרדים אינם מציינים כלל את יום העצמאות, ואינם אומרים הלל באותו יום, מטעמים הלכתיים ואידאולוגיים. ישנם אף שמציינים את יום העצמאות כיום אבל וצום (בעיקר בקרב העדה החרדית), ובמקרים שונים אומרים תחנון אף כאשר על פי המנהג אין אומרים אותו (כדוגמת יום בו נערכת ברית מילה), על מנת להדגיש את ההתנגדות לחגיגת היום.

עם זאת, בקרב קבוצות חרדיות שונות ישנו ציון מצומצם של היום, כדוגמת הנפת דגל ישראל על גג ישיבת פוניבז' בעקבות הוראת מייסדה הרב יוסף שלמה כהנמן, והוראת האדמו"ר מבוסטון בשנת תש"ע (2010) כי בבית מדרשו לא יאמר תחנון ביום העצמאות[32].

החלטות הרבנות הראשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים הראשונות למדינת ישראל, ברוב בתי הכנסת של הציבור הדתי-לאומי נתקבלה עמדת הרבנות הראשית. מועצת הרבנות הראשית והרב שלמה גורן תיקנה את אמירת הלל בברכה בליל יום עצמאות, בישיבתה ביום כ"ה בניסן תשל"ד[33] ושנתה את משנתה בשנת תש"מ[34]. ההחלטה נקבעה על ידי הרבנים הראשיים הרב הרצוג והרב עוזיאל, הרב שלמה גורן גם נכח. בשל הרצון למזער את המחלוקת עם חוגים חרדיים רבים. למרות זאת, עדיין היו רבנים (כדוגמת הרב עובדיה יוסף) שהורו למי שמעוניין לומר הלל - לומר אותו ללא ברכה ובסוף התפילה, מחמת מספר סיבות בהן בשל אי השלמתו של הנס. דיון שהתקיים במועצה ביום ב' בניסן תשמ"ג[35] נאמרו שלוש דעות: היה מי שרצה לבטל את התקנה; היה מי שרצה להותירה על כנה; והייתה הצעת הפשרה שהתקבלה, והיא: להורות לציבור "סדרי התפילה הידועים והמקובלים מדי שנה בשנה יהיו כפי שנקבעו ונהגו בעבר[36]". לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות צצו קולות הקוראים לביטול אמירת הלל בברכה ביום העצמאות. למרות זאת, מרבית הרבנים הדתיים והחרדים לאומיים הורו להמשיך לומר הלל בברכה[37].

במרבית הקהילות אין מברכים שהחיינו על יום העצמאות, ואין מברכים ברכת "שעשה ניסים". כמו כן אין קוראים בתורה (אלא אם חל ביום שני או חמישי בשבוע [או הוקדם ליום זה], שאז קוראים שלושה קרואים בפרשת השבוע, כרגיל). ואת הפטרת "עוֹד הַיּוֹם בְּנֹב לַעֲמֹד"[38], הנקראת מחוץ לישראל בשמיני של פסח (שאינו נחוג בארץ), קוראים בלא ברכה. אמנם יש אומרים שיש לברך 'שהחיינו' בכניסת יום העצמאות כמו בשאר חגי התורה[39], ויש אומרים שנכון לברך על בגד חדש ולכוון גם על היום[40]. מנהג יוצאי טריפולי לקרוא בתורה ביום העצמאות: בשחרית קוראים בפרשיית "מקרא ביכורים" העוסקת בשיבת עם ישראל לארצו לאחר גלות מצרים, ומפטירים בברכה ב"קוּמִי אוֹרִי"[41], ובמנחה קוראים את עליית ראשון של פרשת קדושים, ומפטירים ב"הִנְנִי מוֹשִׁיעַ אֶת עַמִּי"[42].

במהלך השנים הועלתה ההצעה להוסיף לסדר התפילה נוסח על הניסים ייעודי עבור יום העצמאות. במסגרת זאת, הרב פרופ' עזרא ציון מלמד טען כי לאורך הדורות כל המאורעות הלאומיים שפקדו את עם ישראל מצאו ביטויים בתפילה, ולאור זאת היה הראשון שחיבר תפילת על הניסים עבור יום העצמאות. בהתאם לכך, מספר חוגים בציונות הדתית[43] נוהגים להוסיף את הברכה. לרגל יום העצמאות ה-70 למדינה הוציא ארגון רבני בית הלל איגרת בה מופיעה ברכה זו, שהודפסה גם בסידור פעמי גאולה. כמו-כן בקהילות רפורמיות וקונסרבטיביות נוהגים להוסיף את הברכה. עם זאת, הרבנות הראשית ומרבית הרבנים בחוגי הציונות הדתית לא תמכו בהוספה זו מחשש הפסק בתפילה. כמו כן, הרבנים בחוגים החרדיים כלל לא נדרשו לסוגיה עקב עמדתם השלילית ביחס להודאה על הקמת המדינה.

ישעיהו ליבוביץ בספרו "יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל"[44] האשים את הרבנות הראשית באחיזת עיני הציבור בכך שמחד קבעה ליום העצמאות מנהגים שנראים דתיים, אך אין להם משמעות הלכתית של ממש, ומאידך שללה קביעת מנהגים דתיים האופייניים לימי שמחה, כמו אמירת ברכת "שהחיינו". בהקשר זה הסביר ליבוביץ' שאין הוא מוצא משמעות דתית למדינה או ליום הזיכרון להקמתה, אך לקיום המדינה יש חשיבות כשלעצמו והקמת המדינה היא מאורע משמח, ולפיכך יהודי דתי צריך לנקוט ביום הזיכרון להקמת המדינה במנהגים הדתיים האופייניים לימי שמחה.

בזרמים הלא-אורתודוקסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סידור ואני תפילתי, הסידור של התנועה המסורתית (קונסרבטיבית) בארץ ובחו״ל כולל הלל עם ברכה (בחלק מהקהילות גם בערב), ״על הניסים״ מיוחד לתפילת העמידה, אמירת ״שהחיינו״, קריאה בתורה מיוחדת לחג, וקריאת ההפטרה עם ברכה[45]. בארצות הברית בתי הספר של התנועה הקונסרבטיבית מקפידים לחגוג את יום העצמאות, אולם בחלק מהקהילות ניתן פחות תשומת לב לאירועי היום[46].

הסידור של התנועה הרפורמית במדינות דוברות האנגלית כולל סדר מיוחד ליום העצמאות הכולל הדלקת מנורה בעלת 7 קנים והקראת חלקים ממגילת העצמאות[47]. על פי רוב נוהגים בבתי הכנסת הרפורמים בעולם לקרוא הלל עם ברכה, בבוקר היום או בשבת שלפני (במקרה שבית הכנסת לא מקיים תפילת ציבור בבוקר יום העצמאות) קוראים בהפטרה שנהוגה לשמיני של פסח עם ברכות הפטרה. בנוסף ישנו 'יעלה ויבוא' מיוחד כתוספת לתפילת העמידה ו'על הניסים' שנוסף לברכת המזון ביום זה[48]. נוסחים של אלו משתנים בין התנועות הרפורמיות במקומות השונים כאשר הישראלית מעניקה ליום העצמאות משמעות משיחית-ניסית, האמריקנית מעניקה לו משמעות דתית אך לא משיחית (בדומה לחנוכה או פורים) והתנועות האירופאיות נמצאות בין קטבים אלו. במספר קהילות של התנועה הרפורמית נהוג לציין בשבת שלפני יום העצמאות "שבת תקומה". במסגרת תפילות שבת זו מוסיפים קטעים הרלוונטיים לחג[49].

כרזות ובולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתערוכת כרזות יום העצמאות שהוצגה בנמל התעופה בן-גוריון

לקראת החג מופקת כרזת יום העצמאות כחלק מחגיגות העצמאות, מאז שנת 1949. את הכרזה מפיק מטה ההסברה שבמשרד החינוך, העורך לשם כך תחרות בין מעצבים. הכרזה מכילה ציור סמלי, המשקף את שמחת החג או אחד מערכיה של מדינת ישראל, וכתובת המציינת את השנה שבה הופקה הכרזה.

בולי יום העצמאות הם סדרת בולים שמנפיק השירות הבולאי לקראת יום העצמאות. החל משנת תש"י (1950) ועד לשנת תשל"ג (1973) הונפקה סדרה מדי שנה, ובשנים שלאחר מכן מונפקת הסדרה רק אחת לכמה שנים, בדרך כלל בשנת עשור.

פעולות מחאה בחג[עריכת קוד מקור | עריכה]

פשקוויל הקורא לצום ולתפילה ביום העצמאות

יום העצמאות משמש גם לפעולות מחאה של קבוצות שונות בחברה הישראלית:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עדי שרצר, עיצובה של תרבות ממלכתית יהודית-ישראלית: יום העצמאות, 1958-1948 (עבודת דוקטורט), באר שבע, 2019.
  • פרופ' נחום רקובר, הלכות יום העצמאות ויום ירושלים, ירושלים תשמ"ה, 408 עמודים.
  • הרב אורי בצלאל פישר, הלכות יום העצמאות ויום ירושלים: מעבדות לחירות, ממוות לחיים, מחושך לאור גדול, ראשון לציון תשס"ח, 470 עמודים.
  • אהרן ארנד, פרקי מחקר ליום העצמאות, ירושלים תשנ"ח
  • שי ואלטר, "יום העצמאות והלוח העברי", בד"ד - בכל דרכיך דעהו; כתב-עת לענייני תורה ומדע 34 (תשע"ט), עמ' 47–73.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביהדות הדתית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוק יום העצמאות באתר הכנסת
  2. ^ בהצעת החוק נאמר: "הכנסת מכריזה בזה על ה' באייר כעל יום הקוממיות שיוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה". ראו הצעת חוק יום הקוממיות, תש"ט-1949(הקישור אינו פעיל, 15.4.2021) באתר הכנסת
  3. ^ הצבעה ראשונה על חוק יום העצמאות, בדברי הכנסת
  4. ^ הצבעה שנייה ושלישית על חוק יום העצמאות, בדברי ימי הכנסת
  5. ^ מפגן מרהיב של צבא ההגנה לישראל ביום המדינה, דבר, 27 ביולי 1948
  6. ^ אברהם אריה עקביא, ליקוי בקביעת חג העצמאות, דבר, 12 במרץ 1954
  7. ^ חגיגות יום העצמאות יוקדמו השנה ליום חמישי, הצופה, 16 בפברואר 1954; המשך
  8. ^ כ-28.6% מכלל השנים.
  9. ^ כ-39.5% מכלל השנים.
  10. ^ כ-31.9% מכלל השנים.
  11. ^ חוק יום העצמאות (יובל לעצמאות ישראל – יום שבתון התשנ"ח-1998) (הוראת שעה)
  12. ^ הגדת העצמאות, הספרייה הלאומית
  13. ^ הגדת העצמאות נגנזה על ידי המטכ"ל, עיתון הצפה, אתר עיתונות יהודית היסטורית, ‏8.5.1952
  14. ^ הוראות בדבר הנפת הדגלים וקיום עבודה ושירותים ביום העצמאות, י"פ 839 מ-17 באפריל 1961
  15. ^ ראו: איילת לזרובסקי תפילת 'על הניסים' ליום העצמאות – סקירת הנוסחים השונים שהוצעו ל"על הניסים ליום העצמאות". וראו
  16. ^ בעבר ובזמן שבית המקדש היה קיים היו ימי ספירת העומר ימים של שמחה
  17. ^ ספר שמות, פרק יט, פסוקים ה-ו. וכתב על כך הראי"ה קוק בספר מאמרי הראי"ה עמ' 173: "כי חובתנו היא לא רק להיות אנשי קודש, בתור אנשים פרטיים, כי אם גם, וביחוד, להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש, ולשאוף ליסוד ממלכתי מקודש...ועמך כולם צדיקים, לעולם ירשו ארץ".
  18. ^ תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צט עמוד א
  19. ^ רמב"ם, הלכות מלכים ומלחמותיהם, פרק יב, הלכה ב
  20. ^ רמב"ם, הקדמה לפרק חלק
  21. ^ תלמוד בבלי מסכת ברכות דף יב עמוד ב
  22. ^ ספר במדבר פרק לג פסוק נג
  23. ^ ספר דברים פרק יא פסוק לא
  24. ^ רמב"ן, הוספות לספר המצוות, מצות עשה ד'
  25. ^ רמב"ם, הלכות תרומות פרק א סעיף ב
  26. ^ רמב"ם, הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק ה סעיף יב. מקור הפסוק: שמואל א פרק כו פסוק יט
  27. ^ ספר ישעיהו פרק סד פסוק ט
  28. ^ תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף כו עמוד א
  29. ^ משנה ברורה סעיף ב' על שולחן ערוך אורח חיים סימן תקסא, עפ"י הבית יוסף ובית חדת ומגן אברהם
  30. ^ תבנית:ספר צדיק יסוד עולם לאר"י הקדוש והוא מודפס בסוף שער הייחודים, הוצאת החיים והשלום, פירוש על מגילת רות דף נ' ע"ב:...
  31. ^ נוסח תפילת יום העצמאות, שורש
  32. ^ האדמו"ר מבוסטון: אין לומר תחנון בעצמאות, באתר בחדרי חרדים, 19 באפריל 2010
  33. ^ נחום רקובר, הלכות יום העצמאות, התשמ"ה, עמ' שצ
  34. ^ ספר יובל השבעים לרבנות הראשית חלק ב עמ' 895
  35. ^ ספר יובל השבעים הנ"ל, עמ' 901
  36. ^ ספר יובל השבעים, שם.
  37. ^ נדב שרגאיבציונות הדתית מתלבטים: איך לחגוג את יום העצמאות?, באתר הארץ, 1 במאי 2006
  38. ^ ספר ישעיהו, פרק י', פסוק ל"ב.
  39. ^ הרב משולם ראטה, שו"ת קול מבשר, חלק א' סעיף כ"א.
  40. ^ הרב אליעזר מלמד, ‏זמנים, פרק ד', הלכה ח': שהחיינו והלל בלילה, באתר פניני הלכה.
  41. ^ ספר ישעיהו, פרק ס', פסוק א'.
  42. ^ ספר זכריה, פרק ח', פסוק ז'.
  43. ^ ב'סידור המקדש' שחיבר הרב ישראל אריאל, בהוצאת מכון המקדש, מוצע נוסח לאמירת 'על הניסים' המותאם ליום העצמאות, ונוסח נוסף של "על הניסים" המותאם ליום ירושלים.
  44. ^ ישעיהו ליבוביץ, יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל, הוצאת שוקן, 1979, עמ' 91-94
  45. ^ Yom Ha-Atzmaut, Jewish Virtual Library
  46. ^ Danny Ben-Moshe, Zohar Segev, Israel, the Diaspora, and Jewish identity, Sussex Academic Press, 2007, page 74
  47. ^ Mishkan T'filah—A Reform Siddur
  48. ^ העבודה שבלב. סידור התנועה ליהדות מתקדמת בישראל
  49. ^ הרב יהורם מזור, שבת תקומה – רעיון ובצוע