לדלג לתוכן

עפרה (שבט מנשה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עָפְרָה הייתה עיר מקראית בנחלת שבט מנשה, עירו של השופט גדעון שנלחם במדין כמתואר בספר שופטים בפרקים ו-ח.[1] מכונה גם עָפְרָה אֲבִי הָעֶזְרִי[2] או עָפְרָת אֲבִי הָעֶזְרִי[3] כשם משפחת גדעון - אביעזר, כדי להבדילה מעפרה שבבנימין.

בעפרה התגלה מלאך ה' לגדעון וציווה אותו לצאת ולהציל את שבטי ישראל מיד מדין. גדעון הקים מזבח לה' בעפרה וניתץ את מזבח הבעל שהיה שם. הקרב בין גדעון ואנשיו למחנה מדין נערך בעמק יזרעאל והסתיים בניצחון כביר. לאחר הניצחון עשה גדעון "אפוד" משלל מדין לזכר הישועה הגדולה והציב אותו בעירו, אך העם הפך אותו למקום פולחן של עבודה זרה.[4] לאחר מותו, נקבר גדעון בעירו, בעפרה.

לזיהויה של עפרה הוצעו כמה אתרים בארץ ישראל. הצעות אלו מתבססות על שמם הנוכחי של המקומות,[5] על אזורי ההתיישבות של בני שבט מנשה ועל תיאור חייו של גדעון ומלחמתו במדיינים.

  1. תל אל-פארעה - צפונית-מזרחית לשכם. זיהוי זה אינו מקובל כיום, ובמקומו מקובל לזהות את התל עם העיר תרצה.
  2. טייבה בשרון.
  3. עפולה. הצעה של זכריה קלאי[6].
  4. ח'רבת חדאד שליד טייבה בעמק יזרעאל. זיהוי זה של פליקס-מארי אבל[6], מקובל גם על החוקר זאב וילנאי, והוא סמוך מאוד לאתרים הנזכרים בסיפור המקראי - מעיין חרוד וגבעת המורה

[7]. מקום זה אמנם נמצא באזור המזוהה עם נחלת שבט יששכר, אך המקבלים סברה זאת מסתמכים על הפסוקים המלמדים שבני מנשה ירשו ערים בתוך נחלת יששכר[6].

  1. ח'רבת עופר - דרומית-מערבית לשכם (הצעתם של חנן אשל וזאב ח' ארליך).
  2. ח'רבת א-טייבה - ממזרח לאום אל-פחם (הצעתו של צבי גל).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ספר שופטים, פרק ו'.
  2. ^ ספר שופטים, פרק ח', פסוק ל"ב
  3. ^ ספר שופטים, פרק ו', פסוק כ"ד
  4. ^ ספר שופטים, פרק ח', פסוק כ"ז.
  5. ^ מקומות שצליל שמם מזכיר את השם עפרה או מקומות שנקראו על ידי הערבים בשם "טייבה" (الطيّبة). שם זה ניתן על ידי הערבים לכמה יישובים שנקראו בתקופות שקדמו לכיבוש הערבי "עפרית" (عفريت) או "עפרה", שמות שמשמעותם בערבית היא "שֵד", ולכן העדיפו לקרוא ליישובים אלה בשם בעל משמעות חיובית
  6. ^ 1 2 3 צבי אילן, זיהויה של עפרה, דבר, 2 באפריל 1982
  7. ^ זאב וילנאי, "טַיְבֶה(ג) - גליל", אריאל – אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, תל אביב: עם עובד, כרך ח–י', 1977, עמ' 2625