ערבה מחודדת

ערבה מחודדת
	ערבה מחודדת
מצב שימור
	conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	צמחים
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו־פסיגיים קדומים
סדרה:	מלפיגאים
משפחה:	ערבתיים
סוג:	ערבה
מין:	ערבה מחודדת
שם מדעי
	Salix acmophylla; ‏בואסייה, 1846

עֲרָבָה מְחֻדֶּדֶת (שם מדעי: Salix acmophylla) היא מין עץ דו-ביתי, נשיר חורף של גדות נחלים ונביעות, הגדל ליד מים זורמים, ונמנה עם משפחת הערבתיים. בישראל מיוצגת משפחת הערבתיים נוסף על מיני הערבה גם על ידי המין צפצפת הפרת שגדל בסמיכות למיני הערבות, והמייחד אותו הוא עליו הבוגרים שהם מעוגלים ובעלי שינון גדול בחלקם העליון^[2]^[3]. ישנם 470 מיני ערבה השוכנים בעיקר באזורים הלחים של המקומות הקרים בחצי הכדור הצפוני^[4]. שלושה מיני ערבה גדלים בר בארץ ישראל: ערבה לבנה וערבה מחודדת. המין השלישי, ערבת שלושת-האבקנים (Salix triandra) הוא עץ נדיר מאוד, תפוצתו מוגבלת ומציאותו כיום בישראל מוטלת בספק. בישראל מצויים בני כלאיים בין ערבה מחודדת לערבה לבנה^[2].

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עץ בגובה 2 עד 8 מ' ובעל נוף דמוי כיפה. הענפים הארוכים זקופים או כפופים מטה באופן חלקי ואלו הענפים החיצוניים משתלשלים עד הקרקע. הניצנים שעל הענפים אדמדמים ושעירים במקצת או קירחים. שני הקשקשים העוטים את הניצן קירחים ונפרדים.

הענפים ארוכים, גמישים, קירחים לעיתים קרובות אדמדמים.

הלוואים דמוי אזמל (משולשים), צרים ומשוננים והם נושרים זמן קצר לאחר הלבלוב (בשונה מערבת שלושת-האבקנים שהלוואים משתיירים) אורכם אינו עולה 5 מ"מ וקצרים מהפטוטרת. בסיס הלוואים אינו דמוי לב (בשונה מערבת שלושת-האבקנים) וקודקודו מחודד.

העלים מסורגים, פשוטים וקירחים. העלים צרים, דמויי סרגל-אזמל או מוארכים, רוחבם 0.9 עד 1.8 ס"מ, אורכם עד 7 מרוחבם, עד 15 ס"מ. העלים מחודדים בקצותיהם נראים תמימים, אבל השיניים שבשפתם עדינות מאוד ואינן בולטות. צידם העליון מבריק על פי רוב. העלים הבוגרים מכסיפים (לא שעירים) בצד התחתון.

הפרחים ערוכים בעגילים. העגילים הזכריים שבהם משולשלים ויורדים והנקביים זקופים. העגילים דלילים בפרחים ונושרים כחטיבה אחת.

ענפי התפרחות הזכריות נושאים 2 עד 4 עלים. שיבולי הפרחים צפופות, מוארכות-אזמלניות, אורכן 2 עד 4 ס"מ והן נושרות במהרה. השיבולים הנקביות פחות צפופות וקצרות יותר.

הפרחים חסרי עטיף (חסרי עלי כותרת ועלי גביע), במקום העטיף ישנו צופן אחד או שניים דמויי קשקשים (ולא צופן דמוי קערה, או דמוי ספל קטן המצוי בצפצפה). כל פרח יושב בחיקו של חפה קרומי ריסני או קירח, אך, שפתו תמימה (בשונה מצפצפה ששפת החפה משוננת או מאונה). כל פרח עטוף בקשקש חיצוני אחד בלבד (בשונה מצפצפה שפרחיה עטופים קשקשים אחדים).

הפרחים הזכריים נושאים על פי רוב 4 או 5 אבקנים ובעלי אחד או שני צופנים בבסיסם.

הפרחים הנקביים מלווה חפה תמים ושעיר פחות או יותר. וצופן זעיר בבסיסו. השחלה עילית בת מגורה אחת, עמוד שחלה אחד או יותר ועל פי רוב 2 צלקות קצרות^[5].

עוקץ הפרי הבשל 1.5 מ"מ.

הפרי הוא הלקט קטן, קירח, חרוטי באורך כ-4 מ"מ. שנפתח לאורכו בשתי קשוות או לעיתים רחוקות ב-3 או 4 קשוות.

הזרעים קטנים בעלי ציצית של שערות בבסיסם שמתפתחת מעוקץ הביצית^[6]^[5].

בית גידול ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפוס התפוצה של ערבה מחודדת הוא ים-תיכוני וגם אירנו-טורני (אזור בעל אופי ערבתי-יבשתי). תפוצתו הטבעית משתרעת מהמזרח התיכון עד מרכז אירופה ועד הודו. בארצות טורקיה, לבנון וסוריה ירדן וישראל, סיני, ערב הסעודית, עומאן, אפגניסטן, פקיסטן הודו, איראן, עיראק, מערב ההימלאיה, טדז'יקיסטן, וטורקמניסטן.

ערבה מחודדת גדלה בבתי גידול לחים וטבעיים על גדות נחלים או נביעות המושכות מים במשך כל השנה. היא נפוצה בכל חלקי הארץ פרט לנגב. היא נפוצה לאורך הירדן מהמעיינות לאורך ים המלח ועד עמק דן והיא מצויה עד פזורה ומקוטעת בשאר החבל הים-תיכוני^[7]^[8]. ערבה מחודדת היא צמח חצי-צל ואור מלא; עמיד בקרה, וביובש אוויר; רגיש לגיר ולמליחות^[9].

מחזור חזותי (פנולוֹגיה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

העץ נשיר חורף מסוף דצמבר ועד תחילת אמצע מרץ. אז הלבלוב מתחיל בד בבד עם הפריחה. הפריחה אף מקדימה את הלבלוב ומתחילה בסוף פברואר ומסתיימת בתחילת יוני. התפרחות נוצרות בסתיו של העונה הקודמת. האבקה נעשית באמצעות הרוח או חרקים, הנמשכים אחר הצוף ואבקה. האבקנים נושרים אחרי הפריחה כחטיבה אחת. בתחילת יוני הפרי הירוק ניכר והפצת הזרעים בעלי הציצית הלבנה מסתיימת בתחילת אוקטובר. הזרעים נפוצים ברוח ונובטים במהירות, אך החיוניות שלהם קצרה. בצד הריבוי המיני קיים ריבוי וגטטיבי טבעי באמצעות ייחורים (ענפים שבורים שנסחפים במים)^[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא ערבה מחודדת בוויקישיתוף

ערבה מחודדת, באתר NCBI (באנגלית)
ערבה מחודדת, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
ערבה מחודדת, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
ערבה מחודדת, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
ערבה מחודדת, באתר Tropicos (באנגלית)
ערבה מחודדת, באתר GBIF (באנגלית)
ערבה מחודדת, באתר The Plant List (באנגלית)
ערבה מחודדת, באתר IPNI (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ערבה מחודדת באתר הרשימה האדומה של IUCN
^ ¹ ² נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 94-95
^ צמחי המקרא, זוהר עמר, ירושלים: ראובן מס, 2012, עמ' 103-104
^ .Salix L, POWO plants of the World Online. Published on the Internet, ‏6-2023
^ ¹ ² א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 81
^ ¹ ² נילי ליפשיץ, עזריה אלון (ע), החי והצומח של ארץ ישראל, רמת גן: משרד הבטחון - ההוצאה לאור, החברה להגנת הטבע, 1983, עמ' 23
^ ערבה מחודדת, באתר צמחיית ישראל וסביבתה, ‏7-2023
^ אורי פרגמן-ספיר, פרחי עין גדי וחוף ים המלח, ירושלים: העמותה לעידוד וקדום שמירת הטבע במזרח התיכון, 2008, עמ' 150
^ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 81

[IucnRedList-1] ערבה מחודדת באתר הרשימה האדומה של IUCN

[:0-2] ¹ ² נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 94-95

[:22-3] צמחי המקרא, זוהר עמר, ירושלים: ראובן מס, 2012, עמ' 103-104

[4] .Salix L, POWO plants of the World Online. Published on the Internet, ‏6-2023

[:1-5] ¹ ² א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 81

[:3-6] ¹ ² נילי ליפשיץ, עזריה אלון (ע), החי והצומח של ארץ ישראל, רמת גן: משרד הבטחון - ההוצאה לאור, החברה להגנת הטבע, 1983, עמ' 23

[7] ערבה מחודדת, באתר צמחיית ישראל וסביבתה, ‏7-2023

[:2-8] אורי פרגמן-ספיר, פרחי עין גדי וחוף ים המלח, ירושלים: העמותה לעידוד וקדום שמירת הטבע במזרח התיכון, 2008, עמ' 150

[9] א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 81

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]