פאול שמיטהנר
 | |
| רישום של פאול שמיטהנר בספר פרופסורי שטוטגרט | |
| לידה |
15 בדצמבר 1884 לאוטרבורג, אלזס-לוריין,  הקיסרות הגרמנית |
|---|---|
| פטירה |
11 בנובמבר 1972 (בגיל 87) מינכן,  מערב גרמניה |
| לאום | גרמני |
| מקום לימודים | מכון קרלסרוהה לטכנולוגיה, אוניברסיטת שטוטגרט, האוניברסיטה הטכנית של מינכן |
| תחום יצירה | אדריכל |
| פרסים והוקרה |
אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר  |
| בת זוג |
מריה קרלוטה אליזבת פריס |
| מספר צאצאים | 4 |
  | |
פאול שמיטהנר (בגרמנית: Paul Schmitthenner) (15 בדצמבר 1884 – 11 בנובמבר 1972) היה אדריכל גרמני, מתכנן ערים ופרופסור באוניברסיטת שטוטגרט.
במהלך תקופת גרמניה הנאצית, שמיטהנר שימש כאדריכל מטעם הנאצים, ואף היה אחד מחביביו של אדולף היטלר.[1]
ראשית חיים וחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמיטהנר למד במכון קרלסרוהה לטכנולוגיה ובאוניברסיטה הטכנית של מינכן, ומאוחר יותר הפך לפרופסור באוניברסיטת שטוטגרט, שם גיבש יחד עם פאול בונץ את הסגנון האדריכלי של אסכולת שטוטגרט.
אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמונתו כי השיטות והסגנונות המסורתיים באדריכלות חשפו בצורה הטובה ביותר את האופי הגרמני הובילה למינויו כמנהיג הוועד המומחה לאמנויות יפות בקמפפבונד. עיקר אמונתו הסתכם במשפט הבא: Schönheit ruht in Ordnung (בגרמנית: "היופי טמון בסדר (גאומטרי)"). שמיטהנר התנגד גלויות לאדריכלים מודרניים כמו ולטר גרופיוס. מבחינתו, הבית של גתה בויימאר היה הסגנון האידיאלי של עיצוב בניין המגורים הגרמני. עם זאת, למרות האישור הרשמי מהמפלגה הנאצית, רפורמות שניסה להנהיג בנושא לא הובילו לשינויים משמעותיים.
עקב תמיכתו בנאצים, נאלץ שמיטהנר לוותר על משרתו באוניברסיטה. לאחר המלחמה נותר ללא פנסיה, ועבד כאדריכל עד סוף ימיו. בשטוטגרט הוא בנה את "קניגין-אולגה-באו" עבור דרזדנר בנק בשנת 1950.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "פאול שמיטהנר".