פאל פורו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פאל פורו
Forró Pál
לידה 22 בפברואר 1884
וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בינואר 1942 (בגיל 57)
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Fischer Pál עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם עט P. Heath, G. P. Heath, Hevessy Endre עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פאל פורו (במקור עד 1899 פישר,[1][2] לרוב בחו"ל: Paul Forro, בהונגרית: Forró Pál;‏ וינה, 22 בפברואר 1884[3] – בודפשט, 29 בינואר 1942) היה עורך דין, סופר, מחזאי, תסריטאי, מתרגם ספרותי, מומחה לתיאטרון וקולנוע יהודי-הונגרי. בשל יהדותו וכתיבתו הבקורתית על המשטר הוא נכלל במלחמת העולם השנייה בצו הממשלתי של סופרים אסורים שיצירותיהם נאסרו להדפסה, להפצה ולקריאה, לאיסור החזקתם אפילו בספריות ציבוריות ודינם היה גריסתם (בדומה לשריפת הספרים בגרמניה הנאצית).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאל פישר נולד במשפחה יהודית כבנם של לזאר פישר (ליפוט), סוחר, ושל רגינה גלזר. הוא סיים בית ספר תיכון בבודפשט, ולאחר מכן, ב-1906, קיבל תואר במשפטים באוניברסיטת פרנץ יוזף המלכותית ההונגרית בקולוז'וואר,[4] אך הוא עבד כעורך דין רק במשך זמן קצר. לאחר מכן, לימד בבית ספר למקצועות מסחר במשך כמה שנים. מאמריו הראשונים פורסמו ב"ידעות בודפשט" ובכתב העת עבר ועתיד. הרומן הראשון שלו, "סיפורו של תקופה כסטודנט", ראה אור ב-1917, עליו כתב לאיוש נאג'י שבחים ארוכים. בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, היה ראש המחלקה לאמנות שהוקמה על ידי המועצה המבצעת של אולפני הקולנוע החברתיים.[5] בשנות ה-30 הופיעו כתביו בעיתונים כמו פסטר לויד, פאטה מורגנה (Délibáb), ובכתבי עת שונים.[6]

הוא היה בעל הטור במגזין "חיי תיאטרון" (Színházi Élet), שם גם פרסם את שיריו. הוא הקים את "עיתון הרדיו ההונגרי" (Magyar Rádió Ujság), אשר, עם זאת, עד מהרה חדל להתקיים.

הוא היה המייסד והמזכיר הכללי של אגודת סופרי הבמה ההונגרית (לצד הנשיא ינה הלטאי – בן דודו של בנימין זאב הרצל), וסגן הנשיא של אגודת הקולנוע ההונגרית הלאומית, שאותה ייסד גם כן. הוא היה חבר מועצת המנהלים של מועדון ה-PEN ההונגרי.

כתסריטאי, הוא אחד מיוזמי הפקת הקולנוע ההונגרי. כמה מהרומנים שלו ומאמריו האנתרופולוגיים התרבותיים המתארים את התקופה פורסמו תחת שם הבדוי P. Heath, GP Heath. הוא גם השתמש בשמות בדויים מקס הנברג, פאל פישר, אנג'לו, גזה קרטס ואנדרה הבשי, בעיקר בשל ההגבלות של החוקים היהודיים.

בין שתי מלחמות העולם, הוא היה בין עשרת הסופרים הנקראים ביותר בקרב התלמידים. תולדות הספרות מכירה כ-100 רומנים שלו. הוא עצמו נזכר ביותר, היו בערך 120 לדבריו. שלושה רבעים מהם (75) פורסמו בסדרת רומני הכרך של מיקלוש פראגו.

היסטוריונים ספרות בני זמננו סיווגו בעיקר את יצירותיו כספרות אירוטית. כמובן שיש להבין זאת ביחס למושגים של הונגריה של זמנו, בין שתי מלחמות העולם. העובדה היא שבניגוד לסופרים עכשוויים מפורסמים אחרים, הוא מעולם לא נתבע ולא הועמד לדין תחת התואר הזה. אחרים מדגישים את התיאור הפסיכולוגי ביצירתו.

אנשים רבים רואים את הסיבה לכך שהוא נשכח כמעט לחלוטין לאחר מלחמת העולם השנייה בבחירת הנושא שלו, באהדה הגלויה שלו למעמד הביניים הגבוה.

הוא נפטר מסרטן הכבד ב-29 בינואר 1942 לאחר מחלה ממושכת.[7][8] פורו הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשתו היא הכימאית ג'רג'י קונווארי, בתם של פילפ קונווארי ושל מריה גולדמן, לה נישא ב-26 באוקטובר 1911 בבודפשט.[9]

תסריטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אספן העתיקות (סרט עלילתי הונגרי קצר, 1917), בבימויו של אלפרד דשי
  • שטר האלף (1917), בבימויו של אלפרד דשי
  • אהבה בשלג, (1918), בבימויו של הינטנר קורנליוס
  • לאחר סערה (דרמה רומנטית הונגרית, 1918), בבימויו של פאל שוגאר
  • טיפש-עשרה (1918), בימוי יוזף שטיין
  • הגחמה (1918), בבימויו של יוזף שטיין
  • האומנת (1919), בבימויו של אוסקר דאמו
  • המפולת (1919), בבימויו של אלפרד דשי
  • יום הנסיך (1919), בבימויו של אלפרד דשי
  • העכבר (סרט קצר, 1921), בבימויו של לאיוש גלרט
  • הלורד הקטן (גרסת סרט הונגרית שנייה, 1922)
  • ההרפתקה האחרונה של ארסן לופן (סרט הונגרי, 1923)
  • עלמת הטירה, (Mon béguin, סרט צרפתי. 1931) בבימויו של הנס בהרנדט, (מתוך הרומן)
  • בתו של רוטשילד (1937), בבימויו של אישטוואן ברודי, בלה גל

תרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Navarrai Margit: Heptameron, Nova Irodalmi Intézet, 1925, fordította: Forró Pál és Szini Gyula
  • Don Juan. Ama nemes és vitézlő gróf emlékiratai, melyeket Frater Augustinus spanyol barát huszonöt évi szorgalmas búvárkodással gyűjtött össze ..., Nova Irodalmi Intézet, Budapest, 1925, fordította: Forró Pál és Szini Gyula
  • Honoré de Balzac: Borsos történetek, Nova Irodalmi Intézet, 1925
  • Louvet de Couvray: Faublas. A gáláns kor vidám és vakmerő lovagjának kalandjai ..., Nova Irodalmi Intézet, 1925
  • 1001 éjszaka. A kelet sokszínű, szerelmesen izzó, mámorosan bódító virágainak legszebb fürtje, Nova Irodalmi Intézet, 1926, fordította: Forró Pál és Szini Gyula
  • Hugo Bettauer: Lilike nyomában, Nova Irodalmi Intézet, 1926
  • Harry Hervey: A fekete papagáj, Légrády testvérek, Pesti Hírlap könyvek 1., 1927
  • Fedor von Zobeltitz: Ketten a napsütésben, Légrády testvérek, Pesti Hírlap könyvek 5., 1928
  • Brandon, John G.: X. Y. Z. – egy apróhirdetés bonyodalmai, Légrády testvérek, Pesti Hírlap könyvek 39-40., 1928
  • Robert Kohlrausch: A holt tavon, Világirodalom Könyvkiadó
  • Alexander Zoubkoff: Életem és szerelmeim - Zoubkoff kapitány naplója, Sándor József és Társa, 1928
  • Honoré de Balzac: A harmincéves asszony, Légrády testvérek, 1928
  • Paul Henri Féval: Az égbolt lovagjai (regény), Légrády testvérek, Budapest, 1928, (Pesti Hírlap könyvek, 37.), EK
  • Walter Scott: A talizmán (regény), Légrády testvérek, Budapest, 1929, EK
  • Walter Scott: A titkos házasság (Kenilworth) (regény), Légrády testvérek, Pesti Hírlap könyvek 79-80., Budapest, 1929
  • Göste Segercrantz: Lord Hunter, a hazárdjátékos, Légrády testvérek, Pesti Hírlap könyvek 101., Budapest, 1929

שיריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיריו פורסמו בכתב העת "חיי תיאטרון". כרך שיריו לא פורסם.

מחזותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עם לאסלו בקפי: העיר, 1920 (הועלה בתיאטרון הטירה)
  • עם אנדור וילאני: חיפוש חתן (Request for a Bachelor), האחים לגארדי, 1921, (הוצג בתיאטרון מרכז העיר)
  • דיולה סיני - פאל פורו: לבה (מחזה בשלוש מערכות), חיי התיאטרון (מגזין), בודפשט, 1924
  • לא זה עם זה ולא זה בלעדיו, חיי התיאטרון (מגזין), בודפשט, 1932

כתביו בנושא תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ד"ר פאל פורו: תיאטרון וקולנוע, ספר קריאה של קולנוע הונגרי – 1908–1943/בספרו בשם אוסף טקסטים. ארכיון הסרטים הלאומי ההונגרי, בודפשט, 2001, עריכת: ז'ולט קוהטי.
  • פאל פורו: הצלחה על הבמה, אלמנך האמנות 1919 – בכרך בשם "שנתון לחיי התיאטרון", חיי התיאטרון, בודפשט, 1919, בעריכת שאנדור אינצה

הרומנים שלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

(ראה להלן את הרומנים הקצרים שלו שפורסמו בסדרת "רומני הכרך" בין 1932 ל-1942)

  • Egy diákkor története, Dick Manó Kiadása, Budapest, 1917, 1920; Az Ifjuság Könyvkiadó, Budapest, 1921, (Forró Pál Munkái sorozat): Rozsnyai Károly Kiadása, Budapest, 1928
  • Huszonhatévesek, Dick Manó Kiadása, Budapest, 1918; a Kurtizánnal egy kötetben (Forró Pál Munkái sorozat): Rozsnyai Károly Kiadása, Budapest, 1928
  • Kurtizán, 1920, a Huszonhatévesekkel egy kötetben (Forró Pál Munkái sorozat): Rozsnyai Károly Kiadása, Budapest, 1928
  • Bíborhullám, Ifjúság Könyvkiadó, Budapest, 1920; a Halkuló vágyakkal egy kötetben (Forró Pál Munkái sorozat): Rozsnyai Károly Kiadása, Budapest, 1923
  • Különös tüzek, Ifjúság Könyvkiadó, Budapest, 1921
  • Az elátkozott asszony, 1921
  • A gyönyörváros, Kellner István Kiadása, Budapest, 1921
  • Szerelem, Pán Kiadó, Temesvár (Timişoara), 1922, Pán könyvtár 11.
  • A megölt szerelem, Dante Könyvkiadó, 1922, A Szenvedéllyel egy kötetben (Forró Pál Munkái sorozat): Rozsnyai Károly Kiadása, Budapest, 1928
  • Szenvedély, Dante Könyvkiadó, Budapest, 1922, A megölt szerelemmel egy kötetben (Forró Pál Munkái sorozat): Rozsnyai Károly Kiadása, Budapest, 1928
  • Ábrándkergetők, Fővárosi k.-ny., Budapest, 1923
  • Lohengrin kisasszony, Rozsnyai Károly Kiadása, Budapest, 1923, Magánkiadás, Budapest, 1923, (Forró Pál Munkái sorozat): Rozsnyai Károly Kiadása, Budapest, 1928
  • Az erkölcstelen Omár, Dante Könyvkiadó, Budapest, 1923
  • Halkuló vágyak, Dante Könyvkiadó, Budapest, 1923
  • Giuliánó megkísértetése, Rozsnyai Károly Kiadása, Budapest, 1923; a Különös tüzek című regényével egy kötetben, Rozsnyai Károly Kiadása, Budapest, 1928
  • Királyi szeretők, Béta, Budapest, 1924
  • Egy serdülő pesti diák naplójából, Teleia, Budapest, 1925
  • Kegyetlen asszonyok, Nova Irodalmi Intézet, Budapest, 1925
  • Borgia Lukrézia - Kegyetlen asszonyok II. része, Nova Irodalmi Intézet (Nova Uti könyvtára sorozat), Budapest, 1925
  • Az asszony, aki szeretni akart, Grill Károly Könyvkiadóvállalata, Budapest, 1926, Rozsnyai Károly Kiadása, Budapest, 1928 EK
  • Ha mindenki megszépülne, Légrády Testvérek Kiadása, (Pesti Hírlap könyvek, 49.), Budapest, 1928, EK
  • Archibald Rice éjszakái, Rozsnyai Károly Kiadása (Forró Pál Munkái sorozat), Budapest, 1928
  • A züllött férfi; Aki mindig csak vendég, (Forró Pál Munkái sorozat): Rozsnyai Károly Kiadása, Budapest, 1928
  • A lord titkárnője, Légrády Testvérek, (Pesti Hírlap könyvek, 155.), Budapest, 1930
  • Életre-halálra!, Légrády Testvérek és Tolnai Nyomdai Műintézet és Kiadóvállalat R.T., Budapest, 1931, Ragyogó Regénytár
  • P. Heath (a kötetben fordítóként szerepel a neve): Selyemmámor, Légrády testvérek, Pesti Hírlap könyvek 208., 1931
  • P. Heath (a kötetben fordítóként szerepel a neve): Vakmerő játék, Singer és Wolfner Irodalmi Intézet Rt., Milliók könyve könyvsorozat, Budapest, 1933
  • Társas utazás, Magánkiadás, Budapest, 1933, Rozsnyai Károly Kiadása, Budapest, 1933
  • Kamaszlányok, Nova Irodalmi Intézet, Budapest, 1935
  • Az üldözött asszony, Világkönyvtár, Tolnai Rt., Budapest, 193?
  • G. P. Heath: Kényszerházasság, Világkönyvtár, Tolnai Rt., Budapest, 193?
  • TE... és a szerelem (a nemek harca modern megvilágításban), Székely Nyomda és Könyvkiadó Vállalat, Budapest, 1935
  • Az agglegény, Nova Irodalmi Intézet, Budapest, 1936
  • Játék a havason, Nova Irodalmi Intézet, Budapest, 1937
  • Az üldözött asszony, Tolnai Nyomdai Műintézet és Kiadóvállalat Rt. (Világkönyvtár sorozat), Budapest, 1938
  • Ábrándkergetők, Fővárosi Könyvkiadó Rt., Budapest
  • „A férfi mind gazember!”, Kisgörgényi Bartha Ferenc Könyvkiadó Vállalat, Budapest, 1941
  • Az irigyelt férj, Rozsnyai Károly Kiadása, Budapest, 1941
  • Holttesteken át. Katalin cárnő regénye, Tolnai Nyomdai Műintézet és Kiadóvállalat Rt., Budapest
  • A szerelem életveszélyes, Unio, Budapest, 1941
  • Veszélyes szemek, Csillag (kiadó)?, Csillaghegy, 1941
  • Független úriasszony, Unio, Budapest, 1942
  • Forró Pál-Nagy Sándor-Erdős József: A műveltség útja XII., Tolnai Nyomdai Műintézet és Kiadóvállalat R.-T., Budapest
  • Dráma Hollywoodban, Unikornis Kiadó, Budapest, 1991
  • G. P. Heath: A boldog házasság tudománya, Forrás Könyvkiadó, Budapest

רומנים קצרים שלו שפורסמו בסדרת רומנים של כרך (1932–1942)[עריכת קוד מקור | עריכה]

EBook: ספר אלקטרוני. על ידי לחיצה על הקישור, ניתן לקרוא ולהורידו מהספרייה האלקטרונית ההונגרית (MEK) של הספרייה הלאומית על שם סצ'ני (OSZK).

  • A kínos botrány, 11. szám, 1932, EK
  • Leszámolás, 15. szám, 1932, EK
  • Nizzai kaland, 23. szám, 1932, EK
  • Silvia két táncosa, 32. szám, 1932, EK
  • Őnagysága, a betörő, 40. szám, 1932, EK
  • Kvittek vagyunk..., 46. szám, 1933, EK
  • A mókusbunda, 79. szám, 1933, EK
  • Két nő, egy férfi, 91. szám, 1933, EK
  • A szörnyű felfedezés, 112. szám, 1934, EK
  • Trópusi történet, 121. szám, 1934, EK
  • Két asszony álarcban, 133. szám, 1934, EK
  • Fizet a múlt, 142. szám, 1934, EK
  • Párbaj a szerelemmel, 153. szám, 1935, EK
  • Fogat fogért, 164. szám, 1935, EK
  • Gyilkosság a Youkon mellett, 170. szám, 1935, EK
  • Péter két asszonya, 183. szám, 1935, EK
  • A szélhámos, 202. szám, 1935, EK
  • A végrendelet, 220. szám, 1935, EK
  • Őfensége nősül, 231. szám, 1935, EK
  • Úrilány a zongoránál, 245. szám, 1936
  • Asszonyom fizessen, 258. szám, 1936
  • Tisztítótűz, 289. szám, 1936, EK
  • Egy asszony megszökik, 305. szám, 1936, EK
  • Unlak, angyalom!, 316. szám, 1936
  • Férficsere, 325. szám, 1936, EK
  • A próbakisasszony, 331. szám, 1936, EK
  • Borotvaélen, 340. szám, 1936, EK
  • Egy asszony lemond, 347. szám, 1936, EK
  • Ostoba férfiak, 355. szám, 1936
  • Lulut zálogba csapják, 364. szám, 1937
  • Ákos két menyasszonya, 371. szám, 1937
  • Csak tréfa volt!, 385. szám, 1937
  • A férfiak összetartanak, 400. szám, 1937
  • Matildból démon lesz, 407. szám, 1937
  • Talált pénz, 415. szám, 1937
  • Az a buta szerelem, 422. szám, 1937
  • A cinkosok, 431. szám, 1937
  • Agglegényadó, 436. szám, 1937
  • Asszonyfurfang, 446. szám, 1937
  • Az elrabolt öregség, 454. szám, 1937
  • Sok baj van a férfiakkal, 474. szám, 1937
  • Amíg az udvarlóból vőlegény lesz, 484. szám, 1938
  • Amíg a vőlegényből férj lesz, 493. szám, 1938
  • Egy asszony bosszút áll, 504. szám, 1938
  • Az akt-modell, 510. szám, 1938
  • Muszáj hazudni!, 517. szám, 1938
  • Hat lázas óra, 529. szám, 1938
  • Az 500 pengős csók, 538. szám, 1938
  • Körtánc, 547. szám, 1938
  • Farkasverem, 548. szám, 1938
  • Csak füttyentek neki!, 557. szám, 1938
  • Szerelem hat áldozattal, 565. szám, 1938
  • Klári rossz útra tér, 573. szám, 1938
  • Lázadás, 586. szám, 1939
  • Ha elfogy a pénz, 595. szám, 1939
  • Dráma Hollywoodban, 604. szám, 1939
  • A magányos férfi, 610. szám, 1939
  • A szakítás magasiskolája, 624. szám, 1939
  • Nehéz ma lánynak lenni!, 634. szám, 1939
  • A tanár úr szerelmes, 657. szám, 1939
  • Elefántkisasszony, 668. szám, 1939
  • Kis egér macskát fog, 675. szám, 1939
  • Pezsgős vacsora, 689. szám, 1940
  • Megmentem Jucit, 699. szám, 1940
  • A csodálatos ajándék, 720. szám, 1940
  • Laci új életet kezd, 730. szám, 1940
  • 16 éven felülieknek, 740. szám, 1940
  • Lámpaláz, 748. szám, 1940
  • Zsuzsit megnevelik, 754. szám, 1940
  • Nusit kirakatba teszik, 764. szám, 1940
  • Amy ért a szerelemhez, 772. szám, 1940
  • A lányok jobban értik, 781. szám, 1940
  • A féltékenység iskolája, 792. szám, 1941
  • A férfit ismerni kell, 833. szám, 1941
  • Játék a szerelemmel, 849. szám, 1941
  • Az igazi asszony, 906. szám, 1942

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 136158/1899. Forrás: MNL-OL 30793. mikrofilm 409. kép 2. karton. Névváltoztatási kimutatások 1900. év 8. oldal 27. sor
  2. ^ Egyes forrásokban a többek között az ő műveit is betiltó 1944-es BM rendelet alapján tévesen: Friedmann. Azonban a névváltoztatásról ld. a 136158/1899 BM rendeletet. http://www.macse.hu
  3. ^ "Születési bejegyzése a bécsi izraelita hitközség születési akv. 2347/1884. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-09-14.
  4. ^ Egyes forrásokban Budapesten
  5. ^ Balogh
  6. ^ Ígyǃ Írásban emlegetik Kérdőjeles Magazinként is.
  7. ^ Bp. XIV. kerületi állami halotti anyakönyv, 114/1942.
  8. ^ A korabeli pesti szóbeszéd szerint a zsidótörvények miatti elkeseredésében öngyilkos lett.
  9. ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári házassági akv. 1385/1911. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-11-23.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פאל_פורו&oldid=37028433"