רומני הכרך
| מידע כללי | |
|---|---|
| שפת המקור | הונגרית |
| תורגם לשפות | כן |
| סוגה | רומנים |
| הוצאה | |
| הוצאה |
חברת ההוצאה לאור של רומני הכרך Világvárosi Regények Kiadóvállalat |
| תאריך הוצאה | 1932–1942 |
| הוצאה בעברית | |
| תרגום | חלקית |
  | |
סידרת רומני הכרך[1] (בהונגרית: Világvárosi Regények) שיצא לאור בין 1932 לבין 1942, הייתה אחת מסדרות רומני הספרות זולה האיכותיות ביותר בהונגריה בין שתי מלחמות העולם. (כמו רומני ההרפתקאות של נובה, אוסף הרומנים הצבעוני של "העיתון הטרי", "רומנים באחד פנגה", ועוד ועוד) בסדרות אלה הופיעו ספרי הרפתקאות שונים (בעיקר בנושאי לגיון הזרים והמערב הפרוע), אך גם רומני פשע וריגול, אימה וסיפורים רומנטיים.
מאפייני הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כרכי רומני הכרך פורסמו עם תמונות בשחור-לבן בדמויות מונטאז',[2] הדפסה בשני צבעים (עם דומיננטיות אדומה) על 64 עמודים בגודל 15 על 11 ס"מ. את כותרת הסדרה ניתן היה למצוא כסמל בצורת הטבעה הדומה לחותם, עם המחיר של 10 פילרים באמצע (עשירית של פנגו הונגרי).
העורך והמוציא לאור בפועל של הסדרה היה העיתונאי היהודי הידוע של עיתוני אשט, מיקלוש פראגו (במקור גולדמן) (1884-1972) שעלה לישראל בשנת 1946. עם זאת, מסיבות פוליטיות (גם, אך לא רק בשל יהדותו), חברת ההוצאה לאור "רצה" על שם ד"ר קובאץ' כשותף שקט. (פאראגו חשף את עצמו במקצת במהלך הרפובליקה הסובייטית ההונגרית: הוא היה חבר ב"מנהלת העיתונות").
בהתחלה, שם המוציא לאור היה פשוט "חברת ההוצאה לאור של רומני הכרך" (Világvárosi Regények Kiadóvállalat). בשנת 1935, שמו שונה ל-Literária Kiadóvállalat.[3] המטה שלה היה בדרך Vilmos kaszár (היום בייצ'י-ז'לינסקי) 34, במטה של דפוס הונגריה, שם היה משרד המערכת גם של "אשטי קוריר" (Esti Kurír). כמה מעובדי הקוריר עבדו גם עבור המו"ל (לדוגמה, Márton Lovászy).
סדרת רומני הכרך פרסמה יצירות, כמעט אך ורק, של סופרים הונגרים. ומה שחשוב, או יוצא דופן בפרקטיקה של סדרות הספרות הזולה העכשוויות שמלבד הכרכים הראשונים, כולם היו מקוריות בהונגרית. ייתכן שמחברים של פרסום אחד או שניים מוקדמים מכסים סופרים זרים אמיתיים. בין הידועים יותר היו ינה רייטה במקור רייך ופאל קיראיהדי (שניהם יהודים. הראשון ניספה בשואה והשני שרד באושוויץ).
לאחר כניסת החוקים ה (אנטי)יהודיים לתוקף בממלכת הונגריה, (במיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי) יותר ויותר אנשים (יהודים) עבדו כפי שכונו "כושים" (הסתתרו מאחורי שמות בדויים). כך מחברים כמו מרתה גרגיי, פטר הלאס או לאסלו טבי (האחרון מספר פעמים תחת השם הבדוי Simon Zoltán או János Follinus). טיבור דרי כתב שמונה רומנים קצרים לסדרה, שפורסמו תחת הכינויים טיבור דניאל ופאל ורדש.
רוב הרומנים בסדרה (81) פורסמו על ידי בלה ללסי. רב מכר פופולריים נוספים של התקופה היו של פאל פורו 75, מיקלוש אקוש 57, לאסלו גרג 53, מרתה גרגיי 52, לאסלו טאבי 45, ינה רייטה 20. אבל גם סופרים ידועים נוספים כתבו רומנים קצרים לסדרה, כמו אנדור נמט או ז'וז'ה טורי ואחרים. מספר היצירות שהתפרסמו על בסיס שבועי הגיע לכמעט אלף. מהשבוע השני של ספטמבר 1934 הופיעו כבר פעמיים בשבוע, עם ספר חדש בימי שישי בנוסף לימי שני. הספר האחרון, מספר 952, פורסם ב-17 ביולי 1942, באותו יום שנכנס לתוקף הצו של מה שנקרא "תקנות הספרות הזולה" (Ponyvarendelet).
לאחר המלחמה השתקע פראגו בישראל. הסדרה החלה שוב בתל אביב בהונגרית לאחר המלחמה,[4] ולזמן קצר כמה עשרות ספרות יצאו לאור בשווייץ בשנות ה-50 (המוציא לאור אולשוויל). עטיפות הסדרה שהתפרסמה בישראל הייתה גרפיקה פשוטה, צבעונית, גיאומטרית. השווייצרים דומים יותר לפרסומים המקוריים, אבל עם ציורים במקום תצלומים. בעמודי השער צוין כי זוהי המהדורה השנייה של הרומנים,[5] אולם הכרכים פורסמו בסדר שונה מזה של פרסומי הסדרה הראשונה בבודפשט. מאוחר יותר תורגמו לעברית גם מספר סיפורים קצרים נוספים של רומני הכרך, אך תמונות הכריכה והעיצוב שלהם הזכירו כבר את הכריכות של בודפשט של המהדורה הראשונה.
יצירות שפורסמו בסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרומן הקצר של לאיוש יאנושקה יוהאס "מרוויח כסף" פורסם פעמיים בסדרה, פשע אבות, בית ספר לקנאה, גיבור השערוריות, חטיפת העלמה וסערה על הדנובה פורסמו גם הם פעמיים, אך על ידי מחברים שונים באותו שם ספר.
באינטרנט: ניתן לקרוא ולהוריד (להאזין) עותקים בספרייה האלקטרונית (MEK) של הספרייה הלאומית על שם סצ'ני (OSZK) על ידי לחיצה על הקישור של הסימנים:
- EK - E-Books טקסט דיגיטלי מהגיליון המקורי של רומני הכרך בפורמטים שונים (בדרך כלל גם צילום של הדפים המקוריים).
- EK (עם סימן קריאה) – הטקסט של הרומן, רומן קצר, סיפור קצר ממקור או מהדורה אחרת.
- HK - ספר שמע
(במקרה של האחרונים, סביר, אבל לא לגמרי בטוח, שהטקסט שלהם זהה לחלוטין לטקסט שפורסם בסדרה).
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Bálint Gábor: A Világvárosi Regények története, in: Magyar Könyvszemle 119 évfolyam 2003. 1. szám, Budapest, online
- Gabriel M. Rosenbaum: A Filléres regény és a Tollhegy. Magyar ponyva Budapesttől Tel-Avivig, Kesher (folyóirat), 1999. november 26., héberből fordította: Kónya Judit
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניתן למצוא את כל כרכי הספרים בקישור שלהלן (בהונגרית):
| רומני הכרך - Világvárosi Regények | Világvárosi Regények Kiadóvállalat | בודפשט | 1932–1942 | 952 כרכים |
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ A 64 oldalas terjedelemre tekintettel ezeket ma inkább kisregényeknek neveznék.
- ^ Többnyire kevésbé ismert külföldi filmek reklámfotóiból
- ^ A 235. kötet, Faragó Sándor A borotva című kisregénye már Literária kiadványként jelent meg.
- ^ http://baderech.hjm.org.il/Article.aspx/Hu/TheRoman
- ^ Úgy tűnik, azokon is, amelyek valójában már harmadik kiadás volt.