פאל שומודי (משורר)
 | |
| לידה |
23 במאי 1894 קאפושוואר, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
17 באוקטובר 1980 (בגיל 86) קאפושוואר, הונגריה |
| שם לידה |
Steiner Pál |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
קאפושוואר |
| שם עט |
I. Gyomos |
  | |
פאל שומודי, (במקור שטיינר עד 1949, בהונגרית: Somogyi Pál; קאפושוואר, 23 במאי 1894[1] – קאפושוואר, 17 באוקטובר 1980)[2] היה משורר, סופר יהודי-הונגרי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פאל שומודי נולד במשפחה יהודית כבנם הרביעי של איגנץ שטיינר ובטי קוּנדלר. הוא סיים את שש הכיתות של בית הספר היסודי בשנת 1906 ואז נשלח להתלמד כשוליית רפד. בשנת 1912 הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית והיה חבר באיגוד המקצועי. הוא הצטרף לתנועות שמאל במהלך מלחמת העולם הראשונה. ביוני 1915 נפל בשבי בידי כוחות רוסיה הצארית, משם ברח בחזרה להונגריה בדצמבר 1918. בשנת 1919 בזמן הרפובליקה הסובייטית ההונגרית היה קומיסר פוליטי של הצבא האדום (הונגריה) וחבר במועצת הפועלים של עיר הולדתו קאפושוואר. הוא נידון לארבע שנות מאסר לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, אך ביוני 1920 נמלט מהכלא ועבר לוויבודינה. ב-1 במאי 1921 התפרסם ספרו הראשון בעיר פץ', שהייתה אז תחת כיבוש יוגוסלבי. באביב 1933 גורש מיוגוסלביה בשל מעורבותו בעיתונות השמאל. הוא בילה כמה חודשים בווינה, בפראג ובברלין בצורה בלתי חוקית ואז הגיע לברית המועצות בזכות ארגון הסיוע האדום הבינלאומי. בין השנים 1933–1946 התגורר במוסקבה, שם המשיך בקריירת הכתיבה והקים משפחה. הוא חזר להונגריה בשנת 1946 והתיישב בקאפושוואר, שם היה תחילה מנהל קולג' ולאחר מכן ראש מחלקת החינוך של מועצת מחוז שומודי. הוא פרש לגמלאות ממשרתו זו בשנת 1956, אך המשיך לעבוד כעיתונאי וכסופר. בין השנים 1960–1964 ערך את כתב העת "הכתיבה של שומודי" (Somogyi Írás). שיריו הופיעו בעיתוני הונגריה מאז שנות העשרים של המאה העשרים, כמו גם בעיתונים "הקול החדש" (Új Hang) ו"המגל והפטיש" (Sarló és Kalapács) כתבי עת בהונגרית שהופיעו במוסקבה.
חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין השנים 1924–1932, בת זוגו הייתה אנה קובאץ', פועלת. בשנת 1934 התחתן עם המורה קלרה גרובר במוסקבה, ממנה נולדה בתם ארז'בט שומודי (1936–?). אשתו נפטרה בשנת 1945. בשנת 1962 התחתן עם אנה קובאץ', בת זוגו לשעבר בקאפושוואר.
עבודותיו העיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האש מתפשטת (שירים, סיפור קצר, פץ', 1921)
- אש ארורה מבורכת (שירים, נובי סאד, 1926)
- אני רוצה לשחק (מחזה במערכה אחת)
- הפרס (מחזה בשלוש מערכות, נובי סאד, 1929)
- איש טוב (סיפור קצר, מוסקבה, 1940)
- הלוואי שתהיה להבה (שירים, קאפושוואר, 1947)
- עיניים הונגריות תחת השמיים הסובייטים (סיפור קצר, קאפושוואר 1948)
- בית הספר גדול (רומן, בודפשט, 1953)
- אש לאורך הקאפוש (רומן קצר, קאפושוואר, 1959)
- מדורה (סימן חיים, סובוטיצה, 1971)
- השמיים התבהרו (זיכרונות, סובוטיצה, 1979)
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מדליית הכבוד "למולדת סוציאליסטית".
- מדליית הכבוד של העבודה, דרגת זהב (1974)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי . עורך ראשי. אגנש קניירש. בודפשט, 1994.
- לקסיקון ספרותי הונגרי. עורך ראשי. בנדק מרסל. בודפשט, 1963-1965.
- פאל שומודי: מדורה (סובוטיצה, 1971)
- האחדות המשולשת של הייסורים, התשוקה והאמונה. (27 בינואר 2019) yuhar.hu
- הוא שר על האש ... (1 בפברואר 1969)