פאנאתנאיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נשים בתהלוכת הפאנאתנאיה באפריז הפרתנון

הפאנאתנאיהיוונית: Παναθήναια, בלטינית: Panathenaica) היה הפסטיבל העתיק והחשוב ביותר באתונה העתיקה ואחד החגים החשובים ביותר ביוון כולה. הוא היה החג שבו הפגינה אתונה, ומאוחר יותר האימפריה האתונאית, את עוצמתה מול יוון כולה.

הפסטיבל התקיים כל שנה בחודש הראשון של השנה האטית אשר נקרא הקטומאיון (Ἑκατομβαιών). אחת לארבע שנים הפסטיבל נחוג בצורה מפוארת יותר ונקרא הפאנאתנאיה הגדולה.[1]

הפסטיבל נחוג בין ה-24 ל-29 בחודש הקטומביון (יוני-יולי). הוא נוסד לפי המסורת, על ידי ארכתאוס (Erechtheus), מלכה הקדום של אתונה, כחגיגות דתיות מלוות במרוץ מרכבות ותחרויות רכיבה, לכבודה של האלה אתנה פוליאס מגינת העיר. לפי פלוטרכוס, תסאוס שינה את שם הפסטיבל מאתנאיה לפאנאתנאיה, לאחר שאיחד את אתונה והיישובים סביב לה לפוליס אחת, וקבע את הפסטיבל כחג משותף לכולם.

הפסטיבל עבר שינוי משמעותי בתקופת שלטונו של פייסיסטראטוס (566 לפנה"ס). למרוץ המרכבות ותחרויות הרכיבה התווספו תחרויות ספורט - המשחקים הפאן-אתנאיים, כנראה בגלל רצונו של פיסיסטרטוס לייצר מקבילה איונית שתתחרה במשחקים האולימפיים הדורים.
הפאנאתנאיה במתכונתה הישנה נחגגה מדי שנה כפאנאתנאיה הקטנה והמקומית, ואחת לארבע שנים נחוגה הפאנאתנאיה הגדולה - ברוב עם והדר.

פריקלס הוסיף לפאנאתנאיה תחרויות מוזיקה והקים את האודיאון - מבנה קונצרטים, במיוחד למטרה זו. מתקופתו ואילך, כללו התחרויות בפאנאתנאיה תחרויות מוזיקה, תחרויות ספורט ותחרויות רכיבה לסוגיהן (שלא היו במשחקים האולימפיים). המנצח בתחרויות המוזיקה במקום הראשון זכה בכתר מזהב, והמנצחים בתחרויות הספורט עוטרו בזרים מעלי זית מהעצים המקודשים באתונה וכדי שמן מאותם עצים. כדים רבים כאלה נמצאו בחפירות, על צידם האחד תמונת אתנה ובצידם השני תמונת הספורט שבו זכו בפרס.

הטקס הדתי נחגג בפאר רב. האימפריה האתונאית כולה תרמה את חלקה לקורבן הגדול - הֶקָטוֹמְבֶּה (hekatómbē) קורבן מסורתי בטקס דתי חגיגי במיוחד, שבו זובחים לאלים 100 בני בקר. כל מושבה וכל עיר חסות שלחה משלחת ובהמות לקורבן. ביום הגדול של המשתה (ה-28 להקטומביון), התקיימה תהלוכה גדולה ובה השתתפו הכוהנים ועוזריהם, פרשים, נציגים מכל רחבי האימפריה, ותושבים מאתיקה כולה לרבות נשים (חריג בנוף האירועים הציבוריים ביוון העתיקה).
בתהלוכה נישא הפֶּפְּלוֹס (peplos), גלימת השרד החדשה של האלה, הגלימה המפוארת הייתה בצבע הזעפרן (כתום זהוב), והייתה מעוטרת בריקמת יד המתארת תמונות מהקרב בין האלים לענקים, בהשתתפות אתנה. היא נישאה על מתקן דמוי מפרש מתוח ברחובות העיר, אל מקדש הפרתנון באקרופוליס. הטקס הסתיים בהגשת הגלימה והקרבת הקורבן הגדול.

בפרתנון, מקדשה של אתנה, אשר נבנה מחדש בתקופת פריקלס אחרי שנהרס על ידי הפרסים, הוצגה באפריז הפנימי, תמונה מרהיבה וצבעונית של תהלוכת הפאנאתנאיה ומשתתפיה השונים - תהלוכת החגיגה לאחר הניצחון של אתונה מנהיגת האימפריה היוונית החדשה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אריסטו, תרגום: דוד אשרי, מדינת האתונאים, ירושלים: י"ל מגנס, תשס"ו, עמ' 40