פסטיבל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פסטיבל פלאו בעיר ניון שבקנטון וו שבשווייץ. ערים רבות בקנטון זה מארחות ומפיקות פסטיבלים רבים. העיר הבולטת ביותר ביניהן היא מונטרה.
פסטיבל אוכל בבחריין

פסטיבללועזית: Festival. לפי האקדמיה ללשון העברית: תְּחִגָּה) הוא חגיגת אירועים אמנותיים או בידוריים בהיקף גדול מהרגיל. אירועי ותכני הפסטיבל הם על פי רוב בעלי מכנה משותף, כמו נושא או צורה אומנותית. רבים מהפסטיבלים מתקיימים באופן סדיר פעם בשנה.

מקור המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המילה "פסטיבל" (Festival) בצרפתית ובאנגלית של ימי הביניים. המילה התפתחה מהמילה הלטינית festa, שפירושה סעודה, משתה, חגיגה.

הלשונאי והבלשן יצחק אבינרי הציע תחת המילה פסטיבל את המילים חגאום (חַגְאֹם; בריבוי: חַגְאֻמִּים) או חגום, הרומזות על המילים אום (מילה מקראית שפירושה לאום) ואמנות.[1] אבינרי ניבא שהחידוש "תחיגה" של ועד הלשון לא יצלח הן מבחינה פונטית (הזכיר לו את המילה "דחיקה") הן מבחינה לשונית (נימק כי השמות במשקל זה, כמו תהילה או תפילה, נובעים מתוך בניין פיעל או התפעל: מהלל-מתהלל, מתחנן – ואילו השורש ח־ג־ג נוטה חג וחוגג ולא "מחגג" או "מתחגג").[1] אבינרי אף הציע להחיות את המילה הגנוזה בפיוטים חֶגֶג (במשקל רטט).[1]

סוגי פסטיבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם פסטיבלים העוסקים בתחום רחב מאד, אותו הם פורטים באמצעות תכנים שונים לנושאים וסוגות - לדוגמה פסטיבלי מוזיקה; וישנם אחרים, המקדישים עצמם לנושא מצומצם בתוך תחום רחב - כדוגמת "פסטיבל מוזיקת הרנסאנס של קופנהגן". לצד אלה ישנם אף "פסטיבלי-נישה": אלו הם אותם פסטיבלים המתמקדים ברעיון צר יחסית, או המעלים את קרנה או פועלה של אישיות ספציפית, למשל פסטיבל ריכרד וגנר. בשולי הפסטיבל יתקיימו, על פי רוב, הרצאות, פאנלים ומספר אירועי-משנה קטנים המיועדים לתמוך בנושא האירוע המרכזי - כתערוכות, או להשלים את אווירת החג, כדוכני מזון.

פסטיבל בהיקף קטן יכול להתרחש כולו על במה אחת, שעליה עולים הרכבים מוזיקליים רבים בזה אחר זה במשך שעות אחדות (למשל פסטיבל שירי ילדים). פסטיבל כזה ייועד על פי רוב לקהל מקומי או קטן. פסטיבל גדול, שמושך קהל רחב יותר ועשוי אף למשוך אורחים מארצות אחרות, יכול להתרחש במהלך ימים אחדים (כאלה הם למשל פסטיבלי רוק) ואפילו במשך חודש (למשל פסטיבל ישראל), ויכול להתרחש על במה אחת, במות אחדות או אף במקומות רבים ברחבי אותה עיר.

פסטיבלים יכולים להיות מאורגנים על ידי רשות מקומית או על ידי יזם פרטי. אולם כמעט כל הפסטיבלים הם בעלי מטרה של קידום ערך כלשהו/צורת אמנות מסוימת בציבור הרחב החי בסביבה שבה נערך אותו פסטיבל.

פסטיבל שמשולב בשוק או אירועי מכירה של מוצרים ייחודיים נקרא יריד (לדוגמה יריד החלב של ויסקונסין). קרנבל הוא פסטיבל תחפושות וריקודים בהשתתפות הקהל, לרוב בליווי תהלוכה בעלת אלמנטים קרקסיים. זהו פסטיבל שמקורו דתי בימי הביניים. רוב הפסטיבלים הנערכים בעידן המודרני, מכילים אירועי אמנות כסרטי קולנוע, הצגות, או מופעי מוזיקה, ריקוד ולוליינות, לעיתים בשילוב של מספר צורות אמנות (כמו בפסטיבל ישראל) ולעיתים תוך ייחוד של צורת אמנות אחת (כפסטיבלי תיאטרון).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 יצחק אבינרי, יד הלשון, יזרעאל, 1964, עמ' 171, ההצעה פורסמה בלוח הקואופרציה תשי"ג ובפינת הלשון של אבינרי ביד טבת תשי"ג, 1 בינואר 1953