פה דה קאטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בבלט, פָּה דֶה קַאטְרצרפתית: Pas de quatre – צעד [ריקוד] לארבעה) הוא ריקוד המיועד לארבעה רקדנים. באופן כללי, הפה דה קאטר אינו סיפורי כשלעצמו אלא מצטרף כמערך אסתטי ואפיזודי ביצירה עלילתית קיימת. אולם קיימות גם יצירות פה דה קאטר עלילתיות או כאלו שעומדות כיצירה בפני עצמן.

יצירות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות פה דה קאטר מפורסמות מרפרטואר הבלט הקלאסי:

  • 1845 - Pas de Quatre (יצירה), כוריאוגרפיה מאת ז'יל פרו, לחן מאת צ'זרה פוני. בוצע על ידי הבלרינות לוסיל גראהן, קרלוטה גריזי, פאני צ'ריטו ומארי טליוני, ארבע בלרינות מפורסמות מאוד באותם ימים. הבלרינה פאני אלסלר הוזמנה להצטרף לביצוע אך סירבה להצעה. לעומתה, הבלרינה הצעירה לוסיל גראהן נענתה ללא היסוס.
  • 1895 - אגם הברבורים, מערכה שנייה. ריקוד הברבורים הקטנים. כוריאוגרפיה מאת לב איבנוב, לחן מאת פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי. ארבע רקדניות, בידיים שלובות של זו בשל זו, מציגות עבודת רגליים מדויקת ומהירה. מבוצע בדרך כלל על ידי טרום סולניות מלהקת המחול.
  • 1898 - ריימונדה, מערכה שלישית ב-Pas classique hongrois (בתרגום חופשי מצרפתית: ריקוד הונגרי קלאסי). Variation pour quatre danseurs (בתרגום חופשי מצרפתית: וריאציה לארבעה רקדנים). כוריאוגרפיה מאת מריוס פטיפה, לחן מאת אלכסנדר גלזונוב. ריקוד תוסס שבוצע לראשונה על ידי רביעיית הרקדנים סרגיי לגט, גאורגי קיאשט, ניקולאי לגט, ואלכסנדר גורסקי.
  • 1936 - Jardin aux Lilas (בתרגום חופשי מצרפתית: גן לילכים). כוריאוגרפיה מאת אנטוני טודור, לחן מאת ארנסט שוסון. טכנית, אינו פה דה קאטר קלאסי משום שרביעיית הרקדנים מלווה ברקדנים נוספים מהלהקה. בהופעת הבכורה הרקדנים המציגים היו מוד לויד (קרוליין), יו ליינג (המאהב), אנטוני טיודור (הגבר אליו היא אמורה להינשא) ופגי ואן פראך (Peggy van Praagh, דמות אפיזודית מהעבר).
  • 1975 - ארבע העונות. אביב. כוריאוגרפיה מאת קנט מקמילאן, לצלילי המערכה השלישית מתוך האופרה I Vespri Siciliani מאת ג'וזפה ורדי. הוצג לראשונה על ידי הרקדנים לזלי קולייר, מייקל קולמן, דייוויד אשמול, וויין איגלינג.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]