פולט גודארד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פולט גודארד
Paulette Goddard
גודארד מתוך הסרט "Second Chorus" ‏(1940)
גודארד מתוך הסרט "Second Chorus" ‏(1940)
גודארד מתוך הסרט "Second Chorus" ‏(1940)
לידה 3 ביוני 1910
קווינס, ניו יורק, ארצות הברית
פטירה 23 באפריל 1990 (בגיל 79)
טיצ'ינו, שווייץ
מקום קבורה טיצ'ינו עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Marion Goddard Levy עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1929–1972 (כ־43 שנים)
בן או בת זוג
פרסים והוקרה כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פולט גודארדאנגלית: Paulette Goddard; ‏3 ביוני 191023 באפריל 1990) הייתה שחקנית קולנוע ותיאטרון אמריקאית, אשר בתחילת הקריירה שלה הייתה דוגמנית אופנה לילדים, והכוכבת המרכזית במספר הפקות של אולפני סרטי פרמאונט לברודוויי בשנות ה-40, כגון "נערות זיגפלד". היא נישאה למספר גברים ידועים, הכוללים את: צ'ארלי צ'פלין, ברג'ס מרדית' ואריך מריה רמרק, והייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר בשנת 1943 על הופעתה בסרט "כה בגאווה נריע".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיה הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גודארד נולדה בשם מריון פולין לוי, בקווינס שבלונג איילנד. היא בתם היחידה של: ג'וזף ראסל לוי, יהודי, ואלטה מאי גודארד, אפיסקופאלית[1] הוריה התגרשו בילדותה, והיא גודלה על ידי אימה. הקשר עם אביה נותק בתחילה, אך חודש בשנות ה-30 המאוחרות. בתחילה המערכת היחסים ביניהם הייתה לבבית, הם הלכו יחד להקרנות בכורה של סרטים, עד שהוא תבע אותה על כך שנאמר במגזין שהוא נטש אותה בילדותה. הם מעולם לא התפייסו, ובמותו, הוא השאיר לה בצוואתו דולר אחד בלבד. יחסיה עם אמה היו טובים מאוד, ואחיו של סבה, צ'ארלס גודארד, עזר לה בתחילת הקריירה שלה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גודארד מתוך הקדימון לסרט "Dramatic School"‏ משנת 1938

הופעת הבכורה שלה על הבמה הייתה בהצגה הסאטירית של פלורנץ זיגפלד "No Foolin" בשנת 1926. שנה לאחר מכן היא שינתה את שם משפחתה, לשם גודארד, כשם משפחתה של אמה, ונישאה לטייקון אדגר ג'יימס שבמקצועו היה איש עסקים. היא עברה לצפון קרולינה כדי להיחשף לחברה הגבוהה של דרום ארצות הברית, אך התגרשה ממנו בשנת 1930, וקבלה ממנו סכום גדול מהסכם הגירושין.

לאחר שחתמה על חוזה עם אולפני האל רוץ' היא הגיעה עם אמה להוליווד, והחלה להופיע בקטעים קצרים במספר סרטים, שם בין היתר הופיעה עם לורל והארדי. היא הצטרפה לחברת ההפקה של סמואל גולדווין (מאוחר יותר מבעלי חברת מטרו גולדווין מאייר) והצטרפה ל"נערות גולדווין" שכללו כוכבות-לעתיד-לבוא כבטי גרייבל, לוסיל בול ואחרות שהשתתפו כשחקניות ורקדניות במופעים קולנועיים מוזיקליים בכיכובו של אדי קנטור.

ב-1932 פגשה את צ'ארלי צ'פלין והחלה תקופה בת שמונה שנים של שיתוף פעולה מקצועי ואישי בין השניים. היא השתתפה בסרטו "זמנים מודרניים" מ-1936, והפכה לכוכבת. למרות שב-1940 בבכורת "הדיקטטור הגדול", בו כיכבה לצידו של צ'אפלין, הציג צ'אפלין את גודארד כאשתו, לא ברור האם היא אכן הייתה אשתו בפועל כיוון שצ'אפלין מסר בנדון גרסאות שונות. סמוך לאחר מכן השניים נפרדו. במהלך 1936 הכירה את ג'ורג' גרשווין וקיימה עמו מערכת יחסים של מספר חודשים.

גודארד, פרד אסטר וברג'ס מרדית' בסרט "המקהלה השנייה"

בין סרטיה הבולטים בשנות ה-30 וה-40 היו " The Young in Heart" ‏ (1938) לצד דאגלס פיירבנקס וג'נט גיינור, "Drama school" ("בית ספר לדרמה"; 1938), "The Women" ("הנשים"; 1939) בבימויו של ג'ורג' קיוקור לצד ג'ואן קרופורד ונורמה שירר, "The Cat and the Canary" ("החתול והכנרית") עם בוב הופ, "Second Chorus" ("המקהלה השנייה") יחד עם פרד אסטר בו פגשה את בעלה הבא, ברג'ס מרדית'. ב-1944 הייתה מועמדת לפרס אוסקר היחיד שלה לתפקיד משנה בסרט "כה בגאווה נריע" בבימויו של מרק סנדריץ', סרטה המצליח ביותר היה "Kitty" ‏ (1945). ב-1946 שיחקה בסרט "The Diary of a Chambermaid" ("יומנה של חדרנית") לצד ברג'ס מרדית'.

בשנים שלאחר מכן הופיעה במספר תפקידים קטנים.

במהלך הפקת "חלף עם הרוח" הייתה מועמדת לתפקידה של סקרלט או'הרה, אך לא נבחרה (במקומה נבחרה לגילום התפקיד ויוויאן לי). נטען שהיא אבדה את התפקיד לא בשל כישרון המשחק אלא בשל המצב הלא ברור של נישואיה לצ'אפלין, בתקופה בה חל בהוליווד קוד מוסרי מחמיר.[2]

חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גודארד הייתה נשואה לצ'ארלי צ'פלין בין השנים 1936–1942, ולאחר מכן לשחקן ברג'ס מרדית' בין השנים 1944–1949. במהלך נישואיהם היא עברה הפלה טבעית, ולא היו לה ממנו ילדים. ב-1958 נישאה לסופר הגרמני, אריך מריה רמרק, והם נשארו ביחד עד למותו בשנת 1970.

גודארד קיבלה טיפול, די יעיל, למחלת סרטן השד ממנה סבלה, אם כי הניתוח שעברה היה מורכב והוסרו ממנה מספר צלעות. מאוחר יותר עברה לגור בעיירה בשווייץ, שם נפטרה מאמפיזמה כמה שבועות לפני יום הולדתה ה-80. נקברה בבית הקברות 'רונקו' לצד אריך מריה רמרק ואמה.

בצוואתה היא העניקה 20 מיליון דולר לאוניברסיטת ניו יורק, כהוקרה על ידידותה עם הפוליטיקאי והנשיא הקודם של אוניברסיטת ניו יורק, ג'ון ברדמס. אולם גודארד שבמעון המגורים של תלמידי השנה הראשונה באוניברסיטה, נקרא על שמה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]