פולמון מלאודיקיאה
 | |
| לידה |
90? לאודיקיאה על הליקוס, טורקיה  |
|---|---|
| התאבד |
144? (בגיל 54 בערך) רומא, האימפריה הרומית |
| עיסוק |
פילוסוף, פוליטיקאי |
  | |
מרקוס אנטוניוס פולמון (ביוונית: Μάρκος Ἀντώνιος Πολέμων[1]), הידוע כפולמון מלאודיקיאה (Πολέμων ὁ Λαοδικεύς) או פולמון מסמירנה, היה סופיסט שחי במחצית הראשונה של המאה ה-2 לספירה.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פולמון היה יווני מאסיה הקטנה, ממשפחה מהמעמד הרומי הקונסולארי (אנ'). הוא נולד בלאודיקיאה על הליקוס (אנ') בפריגיה (כיום בטורקיה), אולם שהה במשך רוב חייו בסמירנה (אנ') (כיום איזמיר, טורקיה). כבר מבחרותו קיבל תוארי כבוד מאזרחי סמירנה על שירותיו לעיר.[2]
פולמון היה רב אומן ברטוריקה, חבר בולט בתנועת הסופיסטים השנייה (אנ'). הוא פרח בתקופת שלטונם של הקיסרים הרומיים טראיאנוס, אדריאנוס ואנטונינוס פיוס, וזכה לתמיכתם של שני הראשונים. בשנת 135 לספירה, נשא פולמון בהוראת אדריאנוס את נאום ההקדשה למקדש זאוס האולימפי באתונה.[2]
פולמון עמד בראש אחד מבתי הספר לרטוריקה הראשונים במעלה של התרבות ההלניסטית בסמירנה. סגנון הנאום שלו היה מכביד בנוכחותו ולא מהנה או מרצה. אך עם זאת, אופיו היה גאה ומאופק.[2]
בשנותיו המאוחרות, סבל פולמון מדלקת מפרקים. בגיל 56 כבר לא יכול היה לעמוד בכאבים ונעל עצמו בקבר משפחתו בלאודיקיאה.[2] כאשר חבריו ומשפחתו התחננו לפניו שלא להתאבד בדרך זו, אמר להם: "הביאו לי גוף אחר ואצא".[3] הוא מת שם, ככל הנראה מרעב. שנת מותו אינה ידועה, אולם הוא ככל הנראה מת זמן מה אחרי שנת 143 לספירה, אז שמע אותו לוקיוס ורוס.[2]
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]החיבורים היחידים של פולמון שנשארו בשלמותם הם נאומי הלוויה שלו לכבוד גנרלים האתונאים קאלימאכוס וקינאיגירוס (אנ'), שנהרגו בקרב מרתון בשנת 490 לפנה"ס.[2] נאומים אלה נקראים "לוגוי אפיטפיאוי" (logoi epitaphioi, כתובות הנצחה). חיבוריו הרטוריים עסקו בנושאים בהיסטוריה של אתונה.[2] מאמר על פיזיונומיה נשמר בתרגום ערבי מהמאה ה-14. הוא היה בסיס לעבודה של אדמאנטיוס באותו נושא.
