פרוטו-שמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרוטו-שמית
שפה משוחזרת
תפוצה גאוגרפית מסופוטמיה, המזרח התיכון
היכחדות נכחדה, מתוארכת לכ-3750 לפנה"ס
סיווג שפה
חלוקות משנה פרוטו-כנענית
פרוטו-ערבית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרוטו-שמית (לפעמים: אֵם-שמית) היא השפה-האם (פרוטו-שפה) המשוערת של השפות השמיות. הכלי העיקרי בשחזור השפה הוא השוואה בין שפות שמיות שונות, שפות דומות להן ושפות שדוברו סמוך לאזור השפות השמיות. ההיסטוריה הכתובה הארוכה של משפחת השפות השמיות מסייעת לחקר השפה.

פונולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי רוב, משחזרים עבור הפרוטו-שמית 29 עיצורים ו-3 תנועות (i, a ו-u). התנועות יכולות להיות כפולות, כלומר קצרות או ארוכות, וגם העיצורים עשויים להיות ארוכים, כלומר לקבל מִכְפָּל – כמו דגש חזק בעברית ושַׁדַּה בערבית. (הגה משוחזר יסומן להלן בכוכבית.)

תנועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת התנועות המשוחזרת עבור פרוטו-שמית כוללת 3 תנועות: i, a ו-u. אורך התנועה הוא פונמי, כלומר מבחין במשמעות, והן יכולות להיות קצרות או ארוכות. תנועות ארוכות מסומנות בתעתיק בקו עילי (מַקְרוֹן): *ā ארוכה, *ī ארוכה, *ū ארוכה.[ה"ש: Huehnergard 2008:231] מערכת התנועות הזו קיימת באכדית, באוגריתית ובערבית קלאסית וההנחה היא שהיא השתמרה בהן,[ה"ש: Kogan 2011:119] ולעומתן השתנתה בשפות השמיות האחרות: בחלקן נוספו תנועות (כמו e, o בעברית) ובחלקן התבטלה הבחנת האורך (כמו בעברית מודרנית).

התנועות המשוחזרות לפרוטו-שמית
קצרות ארוכות
קדמיות אחוריות קדמיות אחוריות
סגורות i u
פתוחות a

עיצורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקר מוסכם כי בפרוטו-שמית היו 29 עיצורים, אך הדעות חלוקות באשר להגייה של חלקם. בנוסף לאורך העיצור – מִכְפָּל – הייתה חשיבות מורפולוגית, כלומר העיצורים עשויים להיות קצרים או ארוכים (כפולים). בטבלה הבאה מופיעים העיצורים בסימון אפ"ב, ובסוגריים הסימון הפילולוגי המסורתי לעיצור, אם שונה[1].

בעשורים האחרונים, נעשתה רווחת הטענה כי בפרוטו-שמית היו 30 עיצורים, כאשר העיצור הנוסף הוא חוכך ענבלי נחצי, שהתמזג עם החוכך הענבלי באכדית ועם החוכך הלועי ביתר השפות השמיות. [ה"ש: Huehnergard 2003]

העיצורים המשוחזרים בפרוטו-שמית (אפ"ב, בסוגריים התעתיק השמי)
סדקי לועי וילוני בתר-מכתשי /
חכי
מכתשי שיני דו-שפתי
צדי חוד-לשוני
אפי n*
נ, ن
m*
מ, م
סותם אטום ʔ (ʼ*)
א, ا
k*
כ, ك
t*
ת, ت
p*
פ
קולי g*
ג, ج
d*
ד, د
b*
ב, ب
נחצי (q*)
ק, ق
(ṭ*)
ט, ط
חוכך
או
מחוכך
אטום h*
ה, ه
ħ (ḥ*)
ח, ح
χ (ḫ*)
خ
ʃ (š*)
שׁ, ش
ɬ (ś*)
שׂ
s*
ס, س
θ (ṯ*)
ث
קולי ʕ (ʻ*)
ע, ع
ʁ (ġ*)
غ
z*
ז, ز
ð (ḏ)*
ذ
נחצי ɬʼ (ṣ́*)
ض
(ṣ*)
צ, ص
θʼ (ṱ*)
ظ
מקורב w*
ו, و
j (y*)
י, ي
l*
ל, ل
רוטט r*
ר, ر

בחמישים השנה האחרונות נעשתה מקובלת הטענה{{[ה"ש: Kogan 2011:62-71]}} כי העיצורים החוככים /θʼ ɬʼ ɬ sʼ z s/ היו המחוככים /t͡θʼ t͡ɬʼ t͡ɬ t͡sʼ d͡z t͡s/, והעיצור /ʃ/ למעשה היה /s/. אם כך, מרכז טבלת העיצורים (בצהוב) ייראה כך:

מכתשי מכתשי שיני
צדי חוד-לשוני
חוכך
או
מחוכך
אטום s (š*)
שׁ, ش
t͡ɬ (ś*)
שׂ
t͡s (s*)
ס, س
θ (ṯ*)
ث
קולי d͡z (z*)
ז, ز
ð (ḏ*)
ذ
נחצי t͡ɬʼ (ṣ́*)
ض
t͡sʼ (ṣ*)
צ, ص
t͡θʼ (ṱ*)
ظ
  1. עיצור הדוף לא יכול להיות קולי, אך עיצור מוולן, מעונבל או מלועלע יכול. אם כן, אילולא היו העיצורים הנחציים הדופים, עיצורים נחציים קוליים היו נפוצים יותר בשפות השמיות.
  2. אין חידושים מורפולוגיים או פונולוגיים המשותפים לאכדית, לשפות דרום ערב החדשות ולשפות האתיופיות השמיות, שבכולן הנחציים הדופים. יש חידושים מורפולוגיים ענפים המשותפים לשפות השמיות המרכזיות כגון ערבית, ארמית ועברית.
  3. עיצורים הדופים נפוצים הרבה יותר בשפות העולם מאשר עיצורים מוולנים, מלועלעים ומעונבלים.
  4. מעתק מעיצור הדוף לעיצור מוולן, מלועלע ומעונבל הוא קל יותר לנימוק בכלים בלשניים מאשר מעתק בכיוון ההפוך.

השתלשלות העיצורים הפרוטו-שמיים בשפות שמיות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעתקי העיצורים בעברית, בארמית ובערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבלשנות היסטורית, מעתק הגאים הוא שינוי שיטתי בהגייה של עיצורים, תנועות או הגאים אחרים, בשפה טבעית במשך זמן התפתחותה. באופן מסורתי, סוברים כי 28 מתוך 29 העיצורים הפרוטו-שמיים השתמרו בערבית הקלאסית.

ההקבלה בין עברית, ארמית וערבית
ההקבלה דוגמאות להקבלה
תעתיק שמי תעתיק IPA האות העברית האות הארמית האות הערבית המילים בעברית המילים בארמית מודרנית המילים בערבית
ʼ ʔ א [ʔ] ܐ [ʔ] أ [ʔ] אב (ʔav) ܐܒܐ (ʔaba) أب (ʔab)
b ב [b] ܒ [b] ب [b] בית (bayit) ܒܝܬ (beta) بيت (bayt)
g ג [ɡ] ܓ [ɡ] ج [d͡ʒ][g] גמל (gamal) ܓܡܠܐ (gamla) جمل (jamal)
d ד [d] ܕ [d] د [d] יד (yad) ܝܕܐ (ʔida) يد (yad)
h ה [h] ܗ [h] ه [h] נהר (nahar) ܢܗܪܐ (nahra) نهر (nahar)
w ו [v][w] ܘ [w] و [w] ורד (vered) ܘܪܕܐ (warda) ورد (ward)
z ז [z] ܖ [z] ز [z] רגז (ragaz) ܪܓܙ (rgaz) نزل (nazala)
ð התמזגה עם ז [z] התמזגה עם ܕ [d] ذ [ð] זכר (zaxar) ܕܝܟܪܐ (dikra) ذكر (ðakar)
ħ ח [χ][ħ] ܚ [ħ] ح [ħ] חמור (ħamor) ܚܡܪܐ (ħmara) حمار (ħimar)
χ התמזגה עם ח [ħ] התמזגה עם ܚ [ħ] خ [χ] חמש (ħameš) ܚܡܫ (ħamš) خمس (xams)
ט [t][tˤ] ܛ [tˤ] ط [tˤ] טבח (tˁabbaħ) ܛܒܟܐ (tˁabbaħa) طباخ (tˁabbax)
y j י [j] ܝ [j] ي [j] יום (yom) ܝܘܡܐ (yoma) يوم (yawm)
k כ [k] ܟ [k] ك [k] כלב (kelev) ܟܠܒܐ (kalba) كلب (kalb)
l ל [l] ܠ [l] ل [l] לשון (lašon) ܠܝܫܢܐ (lišana) لسان (lisan)
m מ [m] ܡ [m] م [m] מלך (melex) ܡܠܟܐ (malka) ملك (malik)
n נ [n] ܢ [n] ن [n] נהר (nahar) ܢܗܪܐ (nahra) نهر (nahar)
s ס [s] ܤ [s] התמזגה עם س [s] סייף (sayyaf) ܤܝܦܐ (sayyapa) سَيَّاف (sayyaf)
ʻ ʕ ע [ʔ][ʕ] ܥ [ʕ] ع [ʕ] עין (ʕayin) ܥܝܢܐ (ʕena) عين (ʕayn)
ġ ʁ התמזגה עם ע [ʕ] התמזגה עם ܥ [ʕ] غ [ʁ] מערב (maʕarav) ܡܥܪܒܐ (maʕaraba) غرب (ʁarb)
p פ [p] ܦ [p] ف [f] פיל ܦܝܠܐ فيل
sʼ / t͡sʼ צ [t͡s][sˤ] ܨ [sˤ] ص [sˤ] צום صوم
ṣ́ ɬʼ / tɬʼ התמזגה עם צ [sˤ] התמזגה עם ܥ [ʕ] ض [dˤ][ɮˤ] ארץ ܐܪܥܐ أرض
θʼ / t͡θʼ התמזגה עם צ [sˤ] התמזגה עם ܛ [tˤ] ظ [ðˤ] צהרים ܛܗܪܐ ظهر
q q / kʼ ק [k][q] ܩ [q] ق [q] קם قام
r ר [ʁ][r] ܪ [r] ر [r] ראש ܪܐܫܐ رأس
š ʃ שׁ [ʃ] ܫ [ʃ] س [s] שנה ܫܢܐ سنة
θ התמזגה עם שׁ [ʃ] התמזגה עם ܬ [t] ث [θ] שור ܬܘܪܐ ثور
ś ɬ / tɬ שׂ [s] התמזגה עם ܤ [s] ش [ʃ] עשׂר ܥܣܪ عشر
t ת [t] ܬ [t] ت [t] מוות ܡܘܬܐ موت

שׁ, ס בערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיצורים המיוצגים בעברית באותיות שׁי"ן-ימנית וסמ"ך מופיעים בערבית באות אחת, וככל הנראה מעידים על התמזגות פונמות בענף של ערבית בעץ המשפחה:

תעתיק שמי אפ"ב עברית ערבית דוגמאות
עברית ערבית
*s /s/ */s/ ס */s/ س סֶכֶר
סָגַד
סֵפֶר
سَكَّرَ
سَجَدَ
سِفْر
/ʃ/ */ʃ/ שׁ שָׁאַל
שָׁבַת
שָׁלוֹם
سَأَلَ
سَبَتَ
سَلَام
/ɬ/ */s/ שׂ */ʃ/ ش שְׂמֹאל
עֲשָׂרָה
שָׂטָן
شِمَال
عَشَرَة
شَيْطَان

חילופי העיצורים בין עברית וארמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת תופעה של חילוף אותיות בין עברית ובין ארמית[2]: עברית שלוש = ארמית תלת (משם המילים תלת-ממד, תלת-אופן), עברית זהב = ארמית דהב, עברית אישה = ארמית איתא, עברית קיץ = ארמית קיט (משם קייטנה), עברית זו = ארמית דא (משם המילה הדדי), עברית רוּץ = ארמית רהט (משם שפה רהוטה), עברית שמונה = ארמית תמנה (משם תמנון, מתומן), עברית שני = ארמית תניין (משם המילה תנייני).

השתלשלות האותיות מפרוטו-שמית מסבירה את תופעה זו. למשל, העיצור הפרוטו-שמי השתלשלה לשׁ בעברית, אבל לת בארמית. עקב כך, פרוטו-שמית alāשָׁלוֹשׁ בעברית, אבל ← תְּלָת בארמית (← ثلث ת֗לת֗ בערבית, ← l באוגריתית[3], ← šalāš באכדית[4]).

עברית שׁ ↔ ארמית ת
סיבה העיצור (ערבית ث = ת֗) השתלשלה ל: שׁ בעברית, ת בארמית
דוגמאות עברית שלוש↔ארמית תלת[5], שש↔שת, שמונה↔תמנה, שני↔תניין[6], חדש↔חדת[7], אישה↔איתא[8], יש↔איתי[9], שקל↔תקל[10] (משם הכתובת על הקיר מנא מנא תקל ופרסין), ישב↔יתב (משם מוֹתָב 'מושב, הרכב של שופטים היושב בדין מסוים'), תושב↔תותב[11] (משם עברית תותב = פרותזה), שב\השיב↔תב\התיב, שלג↔תלג, שור↔תור[12], שבר↔תבר[13], שׁד↔תדא[14], שׁום↔תום[15], כרשה↔כרתי[16], דשא↔דיתאה[17], שועל↔תעל[18], משל↔מתל[19], קשר↔~קטר[20].
עברית ז ↔ ארמית ד
סיבה העיצור (ערבית ذ = ד֗) השתלשלה ל: ז בעברית, ד בארמית
דוגמאות עברית זהב↔ארמית דהב[21], זבח\מזבח↔דבח[22]דבח[23], זרוע↔דרע[24], זו↔דא[25], זכר\זכרון↔דכר[26]\דכרון[27], כזב↔כדב[28], אוזן↔אודן[29], זקן↔דקן[30] (משם עבדקן 'עב-זקן, בעל זקן עב'), זנב↔דנבא[31], זיעה↔דיעתא[32][33], זבוב↔דִּיבָבָא[34].
עברית צ ↔ ארמית ע
סיבה העיצור ṣ́ (ערבית ض = צ֗) השתלשלה ל: צ בעברית, ע בארמית
דוגמאות עברית ארץ↔ארמית ארע[35], צאן↔עאן[36], צלע↔עלע[37], צֶמֶר↔עמר[38], רצה↔רעי[39], יצא↔יעא[40], רחץ↔רחע[41], רבץ↔רבע[42], קומץ↔קמעא[43] (משם קמעונאי).
עברית צ ↔ ארמית ט
סיבה העיצור (ערבית ظ = ט֗) השתלשלה ל: צ בעברית, ט בארמית
דוגמאות עברית קיץ↔ארמית קיט[44], נצר↔נטר[45], צור↔טור[46], ציפורניים↔טופרנא[47], צל↔טלל[48], צבי↔טביא[49] (משם השם Tabitha, מקבילה לעברית צביה), צהרים↔טיהרא[50], רוּץ↔רהט[51], עצה↔עטא[52].

חילופי העיצורים בין עברית וערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפי שקיימים החילופים בין עברית לארמית, גם קיימות בין עברית לערבית:

עברית ח - ערבית ح, خ
סיבה העיצורים ו- התמזגו בעברית ל-ח, אך נשארו בערבית כ-ح ו-خ בהתאמה
דוגמאות ح חשׁב - حسب (חסב)[53], חד - حاد (חאד)[54], חרות - حرية (חֻרִיַּה)[55], חי - حي (חי)[56]
דוגמאות خ חמשׁ - خمس (ח'מס)[57]

מטבח - مطبخ (מַטְבַּח')[58]

עברית ע - ערבית ع, غ
סיבה העיצורים ʻ ו-ġ התמזגו בעברית ל-ע, אך נשארו בערבית כ-ع ו-غ בהתאמה
דוגמאות غ צעיר (גם: זעיר) - صغير (צַעִ'יר)[59]

עזה - غزة (עַ'זֶּה)[60]

דוגמאות ع עולם - عَالَم (עַאלַם)[61]

חילופי התנועות בין השפות השמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפי שקיימים חילופי העיצורים בין השפות השמיות, גם קיימים החילופים של התנועות ביניהן. אחד ממעתקי התנועות הידועים הוא המעתק הכנעני, אשר השפיע על התמונה הפונטית של שפות כנעניות, וביניהן על השפה העברית.

פרוטו-שמית ארמית ערבית עברית
*-liš(š)ān לִשָׁנָא[62] لسان (לִסָאן) לָשׁוֹן
שְׁלָמָא šlāmā ~ šlomo سلام (סַלָאם) salām שָׁלוֹם šalom

בנייני הפועל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד המאפיינים הייחודיים של השפות השמיות הוא קיום בנייני הפועל. אפשר להסיק מכך שהשפה הפרוטו-שמית הייתה עשירה מאוד בבניינים. למרות רכישה של בנייני פועל מסוימים בכמה שפות, מרבית השפות השמיות הולכות ומאבדות בניינים. כך הן הולכות ומאבדות גם עיצורים גרוניים ונחציים - מאפיינים נוספים שיש בשפות שמיות.

מהשוואת השפות השמיות שהשתמרו (כשפות חיות, או בכתבים עתיקים), עולה כי הבניינים המוקדמים ביותר הם[63][64]:

  • בניין קל, שהפעלים בו מתארים פעולות פשוטות (החוקרים מכנים אותו כיום, G-stem).
  • בניינים המבוססים על תחיליות:
    • בניין עם תחילית שׁ' ימנית לפועל, המורה על גרימה. בכל השפות השמיות המערביות למעט אוגריתית, מינאית, חצרמוותית וקתבאנית, ש׳ זו נעתקה לה׳ ובחלקן מאוחר יותר לא׳ או לø (המומחים מכנים את הבניין הזה Š-stem, דהיינו, הבניין שמתחיל ב-שׁ.)
    • בניין עם תחילית נ'. בחלק מהפעלים היא מורה על חזרתיות, ובאחרים היא מורה על פסיביות. (המומחים מכנים את הבניין הזה N-stem, דהיינו, הבניין שמתחיל ב-נ').
    • בניינים עם ת' תחילית או תוכית. בניינים אלה מעידים על פעולה סבילה, חוזרת או הדדית. (המומחים מכנים את הבניין הזה t-stems, דהיינו, הבניין שמתחיל ב-ת׳.)
  • בניינים שבהם מוכפלת או מודגשת אות מהשורש:
    • בניין שבו העיצור השני בשורש ארוך. הפעלים שבו מתארים פעולה אינטנסיבית. (המומחים מכנים את הבניין הזה D-stem, דהיינו, הבניין שבו יש DOUBLE.)
    • בניינים שבהם העיצור השלישי ארוך (R-stem, מלשון Reduplication).
  • בניינים שבהם התנועה הראשונה ארוכה (המומחים מכנים את הבניין הזה L-stem, דהיינו, הבניין שבו יש LONG.)
  • שילובים בין הבניינים האלה.

דוגמאות לשחזור אוצר המילים והשורשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחזור תוארי שם שתיארו צבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהשוואת שפות עתיקות לשפות מודרניות, הן ממשפחת השפות השמיות והן ממשפחות אחרות, עולה כי כיום האדם נוהג להשתמש ביותר תוארי שם שמתארים צבעים. למשל, במקרא. במקרא תוארי השם ציינו צבעים באופן פחות מדויק מהיום. כך הפרה האדומה, שהייתה כנראה חומה, מתוארת באותו שם תואר שהוענק לשיערו האדמוני של דוד המלך.

במיתולוגיה היוונית, גם היא טקסט עתיק, יש מצב דומה. באופוס של הומרוס בעלי חיים חומים מתוארים כאדומים ודבש הדבורים מתואר כירוק, משום שביוונית הארכאית הצהוב והירוק נחשבו לאותו צבע[65]. יתרה מזאת, כשהומרוס מנסה לתאר את צבע הים, הוא אומר במקום אחד שהוא "נראה כמו יין", אך אומר במקום אחר שהוא "כמו פרח הסיגלית". לכן, אפשר לשער שמלבד היעדר שמות תואר עבור בורדו ועבור סגול ביוונית הארכאית, הומרוס אף לא מצא שמות של חומרי צבע כחולים שאפשר להשוות את צבע הים אליהם.

חוקרים סוברים שבשפה הפרוטו-שמית היו רק ארבעה תוארי שם שתיארו צבעים[66]:

(מילים משוחזרות מופיעות עם כוכבית בתחילתן.)

  • *lbn – *לבן. תיארה את הצבע הלבן. המילה "לָבָן" מופיעה במקרא. השורש ל.ב.נ. מתאר הרבה דברים בשפות השמיות. קל למצוא את ההקבלות בין השפות, אך לא קל לדעת מה נגזר ממה. כך המילה "לָבָן" היא מאותו שורש של המילה "לֶבֶּן" (יוגורט) והיא דומה למילה הערבית המשיימת גבינה לבנה חמצמצה, ועץ ה"לִבְנֶה" קרוי בשם דומה בעברית, בערבית ובאמהרית.
  • *ʔdm – *אדם. תיארה את הצבע האדום ואת הצבע החום. המילה "אָדֹם" מופיעה במקרא. היא דומה למילה המתארת את הצבע האדום בגעז - ʔaddaamaawi. ככל הנראה, יש קשר בין מוצא המילה "אָדֹם" ובין מוצא המילים "דם" ו-"אדמה".
  • *wrq – *ורק. תיארה את הצבע הירוק ואת הצבע הצהוב ובשפות השמיות האתיופיות משמעותו "זהב" . באופן אופייני צליל האות ו"ו הפך לצליל האות יו"ד במהלך התפתחות השפה העברית, ולכן בעברית המילה היא "יָרֹק". המילה *wrq גם דומה למילה הערבית, המתארת עלה - ورقة (וַרַקַה). הקשר בין המילים העבריות "יָרֹק" ו-"ירקות", דומה לקשר בין המילים הערביות המתארות את הצבע הירוק ואת הירקות - أخضر (אַחְ'צַ'ר) ו-خضار (חֻ'צַ'אר).
  • *θʼlm – *ט'לם. תיארה את הצבע השחור. *θʼlm דומה, למילה הערבית ظلم - ט'לם - שפירושה אי-צדק השחרה או הצללה, ולמילה s'allim (צלים-ጸሊም) בגעז - המתארת "שחור", ולמילה העברית "צלמות" שבביטויים המקראיים "חשך וצלמות" "אפל צלמות".

גאוגרפיה, דמוגרפיה והיסטוריה של דוברי השפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מספר השערות לגבי הפרטים הגאוגרפיים והדמוגרפיים של דוברי השפה הפרוטו-שמית. ההשערות המקובלות לגבי מיקום החברה שדיברה בשפה זו מצביעות על חצי האי ערב, צפון מסופוטמיה או הלבנט. ההשערה המקובלת היא שהחברה הזו נוצרה מצאצאי מהגרים מצפון מזרח אפריקה, שדיברו בשפה הזו ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות. השערה זו נתמכת בעובדה שמבין כל השפות האפרו-אסיאתיות רק השפות השמיות מדוברות מחוץ לאפריקה. ההשערה ההפוכה, ולפיה שאר השפות האפרו-אסיאתיות התפתחו באפריקה בעקבות הגירה מהמזרח התיכון, אינה סבירה. זאת משום שהגירה כה מסיבית מתוך חצי האי ערב לא הייתה אפשרית בתקופה בה טרם בוית הגמל, ומשום שהגירה כה מסיבית מאזור הסהר הפורה הייתה מביאה לכל האזור אנשים שמדברים שפות שונות לחלוטין. העדות לשפות אחרות האלו היא בהשפעה הרבה שלהן על האכדית.

עוד תימוכין להשערת המוצא האפריקני של אבותיהם של דוברי הפרוטו-שמית יש בקשרים הלשוניים בין השפות האפרו-אסיאתיות ובין שפות אפריקניות אחרות. חיזוק נוסף להשערה יש בגילויים שלפיהם אזור הסהרה היה הרבה פחות מדברי באלף החמישי לפני הספירה - כי סביר שהליך המדבור של הסהרה דחק אוכלוסייה אנושית רבה ממנו אל אסיה ולא להפך. תהליך זה דחק גם אוכלוסיות של בעלי חיים, והשפעתו ניכרת גם בצומח (ראו Sahara pump theory (אנ'))[67].

בתקופה שבה חיו דוברי הפרוטו-שמית אף לא עם אחד בעולם ייסד מדינה או השתמש בכתב, כנראה. התרבות הראשונה שעשתה זאת היא שומר - תרבות דוברת שפה לא שמית - באזור דרום מסופוטמיה. העם השמי הראשון שלמד מן השומרים את הכתב ואת ארגון השלטון במדינה כבר לא דיבר פרוטו-שמית, אלא אכדית.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'ון היונרגארד, 2004,The Cambridge Encyclopedia of the World's Ancient Languages. פרק 6, סעיף 3.
  2. ^ Frederick E. Greenspahn, An Introduction to Aramaic, Second Edition, Society of Biblical Literature, 2003, עמ' 13-15
  3. ^ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 894
  4. ^ מילון אכדית.
  5. ^ Strong's Hebrew: 8532. תְּלָת (telath or telathah) -- three, באתר biblehub.com
  6. ^ Strong's Hebrew: 8578. תִּנְיָנָה (tinyan) -- second (an ordinal number), באתר biblehub.com
  7. ^ Strong's Hebrew: 2323. חֲדַת (chadath) -- new, באתר biblehub.com
  8. ^ Jastrow, אִיתָא, באתר www.sefaria.org
  9. ^ Strong's Hebrew: 383. אּיתַי (ithay) -- there is, are, באתר biblehub.com
  10. ^ Strong's Hebrew: 8625. תְּקַל (tqal) -- Tekel, באתר biblehub.com
  11. ^ Jastrow, תּוֹתַב ² 1, באתר www.sefaria.org
  12. ^ Strong's Hebrew: 8450. תּוֹרִין (tor) -- a bullock, באתר biblehub.com
  13. ^ Jastrow, תָּבַר, באתר www.sefaria.org
  14. ^ Jastrow, תַּדָּא, באתר www.sefaria.org
  15. ^ Jastrow, תּוּם, באתר www.sefaria.org
  16. ^ Jastrow, כָּרָתֵי, באתר www.sefaria.org
  17. ^ Jastrow, דִּיתְאָה, באתר www.sefaria.org
  18. ^ Jastrow, תַּעַל, באתר www.sefaria.org
  19. ^ Jastrow, מְתַל II, באתר www.sefaria.org
  20. ^ Comprehensive Aramaic Lexicon.
  21. ^ Strong's Hebrew: 1722. דְּהַב (dehab) -- gold, באתר biblehub.com
  22. ^ Strong's Hebrew: 1684. דְּבַח (debach) -- to sacrifice, באתר biblehub.com
  23. ^ Strong's Hebrew: 4056. מַדְבְּחָה (madbach) -- an altar, באתר biblehub.com
  24. ^ Strong's Hebrew: 1872. דְּרָע (dera) -- an arm, באתר biblehub.com
  25. ^ Strong's Hebrew: 1668. דָּא (da) -- this, באתר biblehub.com
  26. ^ Strong's Hebrew: 1798. דִּכְרִין (dekar) -- a ram, באתר biblehub.com
  27. ^ Strong's Hebrew: 1799. דִּכְרוֹנָה (dikrown) -- record, באתר biblehub.com
  28. ^ Strong's Hebrew: 3538. כִּדְבָה (kdab) -- false., באתר biblehub.com
  29. ^ Jastrow, אוֹדֶן, באתר www.sefaria.org
  30. ^ Jastrow, דְּקַן, באתר www.sefaria.org
  31. ^ Jastrow, דַּנְבָא, באתר www.sefaria.org
  32. ^ Jastrow, דִּיעֲתָא, באתר www.sefaria.org
  33. ^ The Comprehensive Aramaic Lexicon, cal.huc.edu
  34. ^ Jastrow, דִּיבָבָא, באתר www.sefaria.org
  35. ^ Strong's Hebrew: 772. אַרְעָא (ara) -- the earth, באתר biblehub.com
  36. ^ Jastrow, עָאן, באתר www.sefaria.org
  37. ^ Jastrow, עֲלַע, באתר www.sefaria.org
  38. ^ Strong's Hebrew: 6015. עֲמַר (amar) -- wool, באתר biblehub.com
  39. ^ Jastrow, רְעֵי ², באתר www.sefaria.org
  40. ^ Klein Dictionary, יצא, באתר www.sefaria.org
  41. ^ The Comprehensive Aramaic Lexicon, cal.huc.edu
  42. ^ The Comprehensive Aramaic Lexicon, cal.huc.edu
  43. ^ Jastrow, קִמְעָא 1, באתר www.sefaria.org
  44. ^ Strong's Hebrew: 7007. קַ֫יִט (qayit) -- summer, באתר biblehub.com
  45. ^ The Comprehensive Aramaic Lexicon, cal.huc.edu
  46. ^ Jastrow, טוּר II, באתר www.sefaria.org
  47. ^ Jastrow, טוּפְרָנָא, באתר www.sefaria.org
  48. ^ Jastrow, טְלַל III, באתר www.sefaria.org
  49. ^ Jastrow, טַבְיָא, באתר www.sefaria.org
  50. ^ Klein Dictionary, צָהֳרַֽיִם, באתר www.sefaria.org
  51. ^ Jastrow, רָהַט 1, באתר www.sefaria.org
  52. ^ Jastrow, עֵיטָא 1, באתר www.sefaria.org
  53. ^ حسب - Wiktionary, en.wiktionary.org
  54. ^ حد חיד חוד חדד, באתר slovar-axaz.org
  55. ^ ܚܪܝ حر חרה שחרר חור, באתר slovar-axaz.org
  56. ^ حي - Wiktionary, en.wiktionary.org
  57. ^ خمس - Wiktionary, en.wiktionary.org
  58. ^ مطبخ - Wiktionary, en.wiktionary.org
  59. ^ صغير - Wiktionary, en.wiktionary.org
  60. ^ غزة - Wiktionary, en.wiktionary.org
  61. ^ عالم - Wiktionary, en.wiktionary.org
  62. ^ לשנא - Wiktionary, באתר en.wiktionary.org
  63. ^ Introduction to the Semitic Languages: Text Specimens and Grammatical Sketches By Gotthelf Bergsträsser עמוד 14 – 15
  64. ^ The Origin and Development of Nonconcatenative Morphology by Andrew Kingsbury Simpson
  65. ^ אורן הוברמן, למה אין כחול בתנ"ך?, באתר כלכליסט, 14 ביולי 2011
  66. ^ Anthropology of Color: Interdisciplinary Multilevel Modeling edited by Robert E. MacLaury, Galina V. Paramei, Don Dedrick p 257
  67. ^ van Zinderen-Bakker E. M. (1962-04-14). "A Late-Glacial and Post-Glacial Climatic Correlation between East Africa and Europe". Nature 194 (4824): 201–203.