פורטל:היסטוריה/היסטוריון נבחר/91
_Alcal%C3%A1_de_Henares.png)
פדרו סרמיינטו דה גמבואה (Pedro Sarmiento de Gamboa; 1532 – 1592) היה חוקר, סופר, היסטוריון, מתמטיקאי, אסטרונום ומדען ספרדי. מקום הולדתו אינו ברור וייתכן שהיה פונטבדרה, או אלקלה דה אנארס בקסטיליה, שם נודע שמו. גיל 18 התגייס סרמיינטו דה גמבואה לצבא המלכותי בזמן המלחמות באירופה. בשנים 1550–1555 מי שיהיה בעתיד נווט ימי, נלחם בצבאותיו של קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, שהיה גם מלך ספרד (כקרלוס הראשון). בשנת 1555 החל את דרכו בחקירות העולם בהפלגה באוקיינוס האטלנטי. היעד הראשון שלו היה "ספרד החדשה" (מקסיקו), שם התגורר שנתיים. מעט ידוע על התקופה הזו בחייו, מלבד העובדה שהוא נתקל בקשיים עם האינקוויזיציה. לאחר מכן הפליג לפרו, שם התגורר למעלה מעשרים שנה, וזכה למוניטין כנווט ימי. שנת 1572 הוזמן על ידי פרנסיסקו דה טולדו, המשנה למלך בפרו, לכתוב את תולדות האינקה. טולדו קיווה שהיסטוריה כזו תצדיק התיישבות ספרדית על ידי חשיפת ההיסטוריה האלימה של האינקה. סרמיינטו אסף עדויות בעל פה ממקור ראשון מאנשי האינקה וכתב את היסטוריה של האינקה, שמתעדת את כיבושם האלים של האזור. ספרו המפורסם "תולדות האינקה" נכתב בקוסקו, בירת אימפריה האינקה, ארבעים שנה בלבד לאחר בואם של הספרדים הראשונים לעיר. היסטוריית האינקה של סרמינטו מכילה תיאורים מפורטים במיוחד של תולדות האינקה והמיתולוגיה שלהם. החסות המלכותית לעבודתו הבטיחה לסרמיינטו גישה ישירה לפקידים הספרדים הגבוהים ביותר בקוסקו. הדבר אפשר לו לזמֵן ילידים בעלי השפעה, כמו גם את אלה שהיו עדים לנפילת אימפריה האינקה, כך שיוכלו לספר את סיפוריהם. רמיינטו דה גמבואה נסע רבות וראיין מספר מנהיגים מקומיים, בהם בני משפחות האינקה המלכותיות, ואת מעט הכובשים הספרדים שנותרו שעדיין התגוררו בקוסקו. לאחר השלמת הטיוטה הראשונה של הספר, במאמץ חסר תקדים לבסס את האותנטיות הבלתי מעורערת של היצירה, הוא נתן את כתב היד שלו לארבעים ושניים אנשים ילידים לצורך פירושם ותיקונם. לאחר הקריאה, שהתקיימה ב־29 בפברואר וב־1 במרץ 1572, הופקד כתב היד בידי חבר המשמר האישי של המשנה למלך. הוא אמור היה לקחת את כתב היד לספרד ולמסור אותו לפליפה השני, מלך ספרד, יחד עם ארבעה בדים מצוירים המציגים את תולדות האינקה ומספר חפצים אחרים שטולדו אסף. עם זאת, בשל שורה של אירועים חריגים, המסמך הנדיר הזה של תולדות האינקה נעלם במשך מאות שנים.