לדלג לתוכן

קוסקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קוסקו
Cuzco
סמל קוסקו
סמל קוסקו
סמל קוסקו
דגל קוסקו
דגל קוסקו
הקוריקנצ'ה
הקוריקנצ'ה
הקוריקנצ'ה
מדינה / טריטוריה פרופרו פרו
ראש העיר Luis Pantoja Calvo
תאריך ייסוד 1100
שטח 385 קמ"ר
גובה 3,400 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 428,450 (2017)
קואורדינטות 13°32′S 71°57′W / 13.53°S 71.95°W / -13.53; -71.95
אזור זמן UTC -5
http://www.municusco.gob.pe
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1983, לפי קריטריונים 3, 4

קוסקוספרדית: Cusco או Cuzco, בקצ'ואה: Qusqu) היא אחת הערים המרכזיות בפרו. העיר הייתה בירת אימפריית האינקה והיא העיר העתיקה ביותר באמריקה הדרומית. ב-1983 הוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו. קוסקו שוכנת בגובה רב של כ-3,400 מטר, עובדה המשפיעה על האקלים הקריר של העיר.

כיכר פלאסה דה ארמאס בלילה, יוני 2009

שמה הילידי של העיר הוא קוסק. השם שימש במחוזות הדרומיים בהם דוברה שפת קצ'ואה, אך מקורו משפת האימארה. המילה נגזרת מהביטוי qusqu wanka ('סלע הינשוף'), הקשור למיתוס ייסוד עירם של האחים - אָיַיר.

על פי האגדה נוסדה קוסקו על ידי בן האינקה הראשון, מאנקו קאפאק, בראשית המאה ה-12, אך לפי עדויות ארכאולוגיות, העיר הייתה מיושבת מאות שנים לפני עליית האינקה, ושכנו בה תרבויות אחרות. היא נכבשה בידי אנשי האינקה רק בשנת 1438, בתקופת האינקה התשיעי פאצ'אקוטי. בתקופה זו כבשו אנשי האינקה את מרבית שטחם של האנדים המרכזיים.

פאצ'אקוטי פיתח את העיר ונתן לה צורה המזכירה פומה. הוא הקים בה רשת של תעלות מים, וכן טרסות ומקדשים מרהיבים לכל אורכה. מאז ועד הגיעם של הספרדים הייתה קוסקו בירה משגשגת של האימפריה.

ואיינה קאפאק הסאפה אינקה ה-11 היה האחרון שזכה לשלוט באימפריה המאוחדת. במותו הוא הוריש את האזור לשני בניו. את החלק הצפוני הוריש לאטוואלפה ואת החלק הדרומי, שבו שוכנת קוסקו, לוואסקאר. עד מהרה פרצה בין השניים מלחמת אחים שבה הביסו כוחותיו של אטוואלפה את כוחותיו של ואסקאר.

ב-1532 החלה משלחת ספרדית בפיקודו של פרנסיסקו פיסארו את כיבוש פרו. המשלחת פגשה את אטוואלפה, שסיים את כיבוש חלקה הדרומי של האימפריה, בעיירה קחאמרקה. אטוואלפה הגיע לפגישה בליווי משלחת גדולה, אך לא חמושה ולאחר שסירב לקבל עליו את הנצרות וזרק את ספר התנ"ך שהוגש לו לקרקע, הספרדים זינקו מהמארב, טבחו בלוחמי האינקה ולקחו את אטוואלפה עצמו בשבי.

כדי לקנות את חירותו, הציע אטוואלפה לתת את מרבית אוצרות האימפריה, וכך פורקו חצרות הזהב והכסף של האינקה. למרות זאת, בעקבות לחץ משאר מפקדי המשלחת ושמועה לא מבוססת שאטוואלפה פקד על צבאו להתקדם לעבר הספרדים ולתקוף אותם, הוציא פיסארו את אטוואלפה להורג.

במשך החודשים שלאחר מכן צעדו הספרדים בשביל ההררי הקשה, חצו את נהר האפורימק ולחמו בכוחותיו של אטוואלפה. נתיני האימפריה המקומיים שהיו נאמנים לוואסקאר וראו בצבאותיו של אטוואלפה צבא כובש, סייעו בידיהם של הספרדים ואף ראו בהם משחררים. עם סיום הקרבות וכיבוש העיר קוסקו הכתיר פיסארו את מאנקו אינקה יופאנקי כיורשו של ואסקאר ושליט האינקה תחת השלטון הספרדי. אולם הלה, שסבל מהתעללות של בני משפחת פיסארו, נמלט, גייס צבא גדול והטיל מצור על העיר במשך 10 חודשים עד שהגיעה משלחת חילוץ.

עד המאה ה-16 הפכה קוסקו לעיירה קולוניאלית ספרדית ומעט נותר ממורשת האינקה. רוב בנייניה הקודמים נהרסו ופינו את מקומם לכנסיות ובתים קולוניאליים בסגנון ספרדי. רעידת האדמה ב-1950 פגעה ברבים מהמבנים העתיקים בעיר. אולם, עד היום אפשר למצוא ברחובותיה יסודות וחומות מתקופה קדומה יותר, שהופכת את הביקור בעיר לחוויה בנבכי הזמן.

אוכלוסיית העיר צמחה במהירות, ומ-25,000 תושבים בלבד בשנת 1900 ו-80,000 ב-1960, היא צמחה לעיר בת 435,000 תושבים כיום.

בשל המבנים הקולוניאליים והעתיקים בעיר, קרבתה לעיר האינקה העתיקה מאצ'ו פיצ'ו (כ-70 ק"מ מהעיר), לעיר העתיקה צ'וקקיראו ובסיס יציאה לטרקים שונים (גיחות לטיולים כמו רפטינג בנהר אפורימק, טיולים בפסגות הרי האנדים או בחלק מיובליו וג'ונגל האמזונאס ועוד), קוסקו הפכה לאחת הערים המתוירות בדרום אמריקה. מרכזה של העיר קוסקו הוא כיכר פלאסה דה ארמאס (Plaza de Armas) בלב העיר, השוכן במקום בו עמד בעבר ארמונו של מלך האינקה. לצד הכיכר נמצאת הקתדרלה של קוסקו, אשר נבנתה במאות ה-15 וה-16 בסגנון בארוקי, וכנסייה נוספת בשם לה קומפניה (La Compania de Jesus). מקומות מרכזיים נוספים הם רובע האמנים סן בלאס (San Blas), מוזיאון האינקה (Museo Inka) והמוזיאון לאמנות פרה-קולומביאנית (Museo de Arte Precolombino). בעיר עובר הנהר ואטאניי הנשפך בהמשך לאורובמבה.

ערים תאומות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פלסה דה ארמאס
פלסה דה ארמאס