פורטל:המורשת העולמית/נושא נבחר/1
עבדות וסחר בעבדים
אתרי מורשת עולמית רבים נוגעים בדרך זו או אחרת בנושא העבדות ובמיוחד בסחר העבדים. באפריקה ובאיים הקריביים כמעט כל עיר נמל ואזור מטעים הי קשורים בדרך זו או אחרת אל הנושא. על אלה ניתן למנות את סן-לואי בסנגל ואת אלמינה שבגאנה על שתי מצודותיה, באפריקה; ואת מטעי הקפה בדרום-מזרח קובה ואת וילמסטאד באנטילים ההולנדיים שבקריביים.
אולם מספר אתרים זכו להכרת ועדת המורשת העולמית רק או גם בשל נגיעתם הישירה בעבדות בעת החדשה. כך לדוגמה, שני אתרי המורשת העולמית במאוריציוס קשורים בקשר ישיר לנושא העבדות. אפרוואסי גהאט הוא שמה של קבוצת בניינים בפור לואי, בירת מאוריציוס, אשר נותרה ממספר מבנים. אלה שימשו כמחנה מעבר של עובדי כפיים בשכר נמוך שמוצאם מדרום מזרח אסיה והודו, ואשר כונו קולים. מהגרים אלה הגיעו לאי, לאחר ביטולה הרשמי של העבדות באימפריה הבריטית. ושוכנו במחנה המעבר עד ששובצו לעבודה, בעיקר במטעי קנה הסוכר. במשך תקופת פעולתו של המתקן, בין 1834 ל-1920, עברו דרכו כ-450,000 איש.
לה מורן הוא חצי אי קטן בצורת פטיש, השוכן בפינה הדרום-מערבית של האי מאוריציוס. במרכזו של חצי האי ניצב צוק בזלתי הנושא את השם לה מורן בראבאנט. חצי האי והצוק הם מנופיו המוכרים ביותר של האי, ובין המאה ה-17 ותחילת המאה ה-19 הם שימשו כמקום מקלט לעבדים נמלטים. העבדים התחבאו במערות על פסגתו של ההר המבודד; הוא היה להם למצודה טבעית וצוקיו המיוערים והבלתי נגישים שימשו להם כמגן.
בצידה האחר של אפריקה, לחופי האוקיינוס האטלנטי נמצא ג'יימס איילנד שבגמביה. זהו אי קטן בנהר גמביה, כ-30 ק"מ משפכו אל האוקיינוס סמוך לבירה בנג'ול. ב-1661 החל השלטון הבריטי באי, ובתחילה שימש המקום לסחר בזהב ובשנהב אך לאחר מכן החל לשמש לסחר עבדים. ב-1807 אסרו הבריטים על סחר עבדים, ואף יצאו למלחמה נגד סחר העבדים של מדינות אחרות. הם הקימו את "סוללת ששת התותחים" ב-1821 בפתח נהר גמביה, גם היא כלולה בהכרזת המקום בכאתר מורשת עולמית, וזאת כדי לעצור את סחר העבדים של סוחרים צרפתים, פורטוגזים ואחרים לאורך הנהר. בדקר בירת סנגל, שוכן האי גורה הממוקם במיקום אסטרטגי במפרץ דקר. בשל עובדה זו ובשל איכותו כמקלט טבעי לכלי שיט, קרץ האי מאז המאה ה-15 למעצמות אירופה ששלטו בו זו אחר זו, ואשר עשו בו שימוש כמרכז לסחר בעבדים.