פורטל:השפה העברית/מילה נבחרת/2
- הגדרה
- כינויו של האב בפי ילדיו.
- אטימולוגיה
- במקור מארמית. אל"ף בסוף מילה בארמית משמשת כה"א הידיעה בעברית. מכאן ארעא = הארץ, אורייתא = התורה, סייפא = הסוף, ואבא = האב. במקורה המילה היא בעלת בי"ת רפה (ava); דיגוש הבי"ת חל במהלך תקופת בית שני, ככל הנראה באנלוגיה לדגש במילה אִמָּא. המילה אב עצמה היא מילה עתיקה שקיימת בהטיות קלות בכל השפות השמיות.