פורטל:מדעי החברה/הידעת?/193

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תקשורת:

את רוחו של היישוב בשנות המאבק ביטא היטב טורו של נתן אלתרמן המכונה הטור השביעי שפורסם בעיתון דבר. לטור זה קדם טור בשם "סקיצות תל אביביות" שפורסם במשך ארבעה חודשים מיולי 1934 עליו חתם אלתרמן בשם העט "אלוף נון". לאחר מכן כתב אלתרמן במשך שמונה שנים טור בשם "רגעים" בעיתון הארץ, עליו חתם בכינוי "אגב". רק בשנת 1943 החל לפרסם בעיתון "דבר" את "הטור השביעי" עליו חתם בשמו המלא.

סוציולוגיה:

דימוי מאויר של מתפלל תוקע בשופר, אחת ממצוות החג, באיגרת מאמצע המאה ה-20
דימוי מאויר של מתפלל תוקע בשופר, אחת ממצוות החג, באיגרת מאמצע המאה ה-20

בגלויות וכרטיסי הברכה היהודיים יש בהם חומר בעל ערך המאיר היבטים מגוונים בתרבות בהיסטוריה היהודית. לאספן ז'ראר סילון מפריז יש יותר מ־40 אלף גלויות כאלו. איורי גלויות אלו משקפים את חיי החברה שיצרה וצרכה אותן, הדימוי העצמי אשר ביקשה להציג לציבור הרחב, ואת האידאולוגיה שלה: חזותם ולבושם, כליהם ותשמישי הקדושה שלהם, הריהוט בבתים ובבתי הכנסת, חגיהם ("שנות טובות") ועוד. הן גם הכילו סמלים מסורתיים כמו הכותל המערבי, קבר רחל, המנורה, מגן הדוד, עבודה חקלאית ודימוי החייל הישראלי, אישים ציוניים כמו בנימין זאב הרצל ומקס נורדאו, וכן איורים שציינו אירועים שפקדו את העם היהודי כמו פרשת דרייפוס. מנגד היו גם גלויות עם סממנים אנטישמיים.