פורטל:מדעי החברה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

P Society.png

מדעי החברה הם קבוצת מדעים העוסקים בחקר תחומי החברה האנושית. מדעי החברה עוסקים ביחס בין ההתנהגות האנושית, לגורמים שונים הקשורים באדם. המדעים העיקריים שמקובל לשייכם למדעי החברה הם : סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, מדע המדינה, פסיכולוגיה, כלכלה, ותקשורת.


סוציולוגיה היא תחום המחקר העוסק בחברה ובהתנהגות החברתית של האדם.

מאז שחר האנושות, האדם תהה על מאפייניה של החברה. כבר ביוון העתיקה, הפילוסוף סוקרטס תהה על אופיה של החברה האנושית וניסח מספר אבחנות לגביה.

שורשיה של הסוציולוגיה נטועים בעידן האורות. פילוסופים רבים – ביניהם תומאס הובס, ג'ון לוק וז'אן ז'אק רוסו – החלו לעסוק במבנה החברה, בסיבות צמיחתה ובאפשרות קיומה של חברה אחרת.

בעקבות המהפכה המדעית, הרעיון של מדע העוסק בחברה, כדיסציפלינה נפרדת מהפילוסופיה, היה נפוץ כבר במאה ה-19. אך הראשון שיישם רעיון זה בצורה מקיפה היה אוגוסט קומט, והוא אף טבע את השם סוציולוגיה. במקביל פעל באירופה קרל מרקס, שלא הגדיר עצמו כסוציולוג אך אבחנותיו לגבי החברה האנושית השפיעו על רבים מהסוציולוגים שבאו בעקבותיו.

ההתפתחות המשמעותית של הסוציולוגיה הייתה בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, בעקבות פעולתם של שני סוציולוגים שחותמם נראה בסוציולוגיה עד ימינו – אמיל דורקהיים בצרפת ומקס ובר בגרמניה, שאף הקים, בעשור הראשון של המאה ה-20, את המכון הראשון למחקר סוציולוגי.


Inuit women 1907.jpg
אישה ממוצא אינואיטי, 1907 לערך.


חינוך:

גלידה

בשנת 350 לפנה"ס כתב אריסטו "העובדה שקודם לכן המים חוממו תורמת לקפיאתם המהירה". 2,000 שנה לאחר מכן ציין פרנסיס בייקון ש"מים מחוממים במקצת קופאים יותר בקלות מאשר מים קרירים". תצפיות אלו זכו להתעלמות מצד הקהילה המדעית המודרנית עקב עמידתן לכאורה בניגוד לפרדיגמה המקובלת. רק ב-1969, לאחר שתלמיד תיכון מטנזניה בשם ארסטו מפמבה התעקש לעמוד מאחורי תצפית דומה של קפיאה מהירה של תערובת גלידה חמה במהלך שיעור בישול בבית ספרו, פורסם מאמר מדעי המתאר את התופעה. חזרות נוספות על הניסוי העלו מספר גורמים אפשריים לקפיאה המהירה של הנוזל החם, הנראית מנוגדת לעקרונות תרמודינמיים. התופעה מכונה על שמו של התלמיד העקשן, אפקט מפמבה.

Lettera pastorale in occasione della Quaresima per l'anno 1830 (Morozzo della Rocca) - TypOrn.jpg

כלכלה:

דוד שמש

דודי השמש לחימום מים נכנסו לשימוש בישראל כבר בשנות ה-50. בשנת 1957 דיווח העיתון "דבר", שהשימוש בדודי שמש רווח בישראל. אולם הממשלה ושאר הממסד לא עודדו שימוש בדודי שמש. חברת החשמל סירבה להעניק מחיר נמוך לצרכני חשמל עבור חימום מים חשמלי, בדודי שמש, בימים מעוננים. זאת בניגוד לסבסוד שנתנה לבעלי דודים, המופעלים רק חשמל. חברת שיכון עובדים התנגדה לשימוש בדודי שמש, בטענה שהם מכערים את הנוף. החברה הסירה דודי שמש מדירותיה וספקה עם כל דירה שמכרה דוד חשמל. מחקר שנעשה בשנת 1973 מצא שהשימוש בדוד שמש יקר, כביכול, מהשימוש בדוד חשמל. אולם המחקר לא לקח בחשבון את הסובסידיה, שחברת החשמל נותנת רק לבעלי דודי חשמל. רק בעקבות משבר האנרגיה של אמצע שנות ה-70 נקבעה בחוק החובה להתקין דודי שמש בכל דירה הנבנית בישראל, מלבד לדירות בבתים גבוהים מאוד ומלבד שכונת הרובע היהודי בירושלים. כיום ברור שבית אב בעל דוד שמש לחימום מים חוסך בממוצע שמונה אחוז מצריכת החשמל.




סוציולוגיה היא תחום המחקר העוסק בחברה ובהתנהגות החברתית של האדם.


אנתרופולוגיה חוקרת את התנהגותו של המין האנושי בכללותו, ובעיקר מתמקדת בחקר התרבות על היבטיה השונים.


מדע המדינה הינו תחום החוקר את הפוליטיקה ועוסק במבנה של חברות גדולות, על בסיס ההגדרה המודרנית של מדינה.


פסיכולוגיה היא תחום במדעי החברה העוסק בחקר הנפש וההתנהגות.


כלכלה הינה תחום הקיום האנושי העוסק במשאבים הנתונים בידי האדם, שימושם, תנועתם וחלוקתם.




Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום מדעי החברה שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
  • ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".