פורטל:מדעי החברה/הידעת?/213
תקשורת:
במדינת ישראל נפוץ מאוד המיתוג הזר בעולם הפרסום. בשנים האחרונות המיתוג הזר הפך לנורמה, במיוחד בשדה התקשורת. המדובר לא רק בשימוש בשמות לועזיים, שהיה נפוץ גם בעבר, כי אם באמריקניזציה בולטת, עד כדי מחיקת כל זכר לישראליות של המוצר. דוגמאות בולטות בתחום האינטרנט הן:
- חברת "אינטרנט זהב" מיתגה עצמה ב-2004 כ"smile". מאוחר יותר, כשהתאחדה עם חברת "קווי זהב", הפך סמייל לשם החברה המאוחדת.
- לשלושת העיתונים הגדולים בישראל שמות עבריים שנקבעו עם היווסדם, לפני עשרות שנים. לאתרי האינטרנט שלהם, שהוקמו בתחילת המאה ה-21, שמות בעלי נטייה אמריקנית ברורה: ynet, nrg, ו-TheMarker. הגדיל לעשות "הארץ", שבעקבות אתר האינטרנט שלו שינה גם את שמו של מוסף הכלכלה ל-TheMarker.
_-_TypOrn.jpg)
סוציולוגיה:
הטפיל המיקרוסקופי דמודקס פוליקולרום (Demodex folliculorum) מתת-מחלקת האקריות מתקבץ בבסיס שערות הפנים וניזון מתאי אפיתל. הוא מדבק כמעט ורק ב"ירושה" מההורים לילדיהם, ימים ספורים לאחר הלידה. ומאחר ובני האדם נדבקים כמעט באופן בלעדי מההורים שלהם, קיימת חפיפה אבולוציונית בין שושלת בני האדם לזו של הדמודקס פוליקולרום. מחקרים שדגמו את ה-DNA של הדמודקס פוליקולרום גילו, שניתן לדעת את מוצאו של אדם ספציפי, לפי דגימת הדמודקס פוליקולרום שעל עורו. למשל, אנשים ממוצא אסיאתי, החיים כבר דורות רבים בארצות הברית, עדיין יוטפלו בדמודקס פוליקולרום בעלת חומר תורשתי, המאפיין את תושבי אסיה. מאחר שדמודקס פוליקולרום מלווה אותנו משחר ימי האדם, עוד מהתקופה שבני האדם החלו לנדוד מאפריקה ניתן להשתמש בחקר הדמודקס פוליקולרום כדי למפות את נדידות העמים