פורטל:תולדות עם ישראל/היום בתולדות עם ישראל/7 באוגוסט

7 באוגוסט 1946, ממשלת בריטניה החליטה להפנות מכאן ואילך את כל העולים היהודים הבלתי ליגאלים, שרובם הגיעו לארץ באוניות מעפילים, אל מחנות מעצר שיוקמו באי קפריסין. עד אותה העת, נקטו הבריטים בשיטות דחיה אחרות כלפי העלייה, כחלק ממדיניותם בארץ ישראל בשלהי תקופת המנדט. הם סירבו להעניק אשרות כניסה למבקשים, החזירו בכוח אוניות מעפילים לנמלי אירופה, למשל, האונייה "אקסודוס"; ולאחר מכן, עצרו את המעפילים במחנות בארץ, למשל במחנה המעצר בעתלית. יישומה של ההחלטה החל ב-13 באוגוסט 1946, עד יציאת הבריטים מהארץ, שהסתיימה רשמית ב-14 במאי 1948, ה' באייר תש"ח, יום הקמת המדינה. כ-52 אלף פליטים ומעפילים יהודים שוכנו ב-12 מחנות המעצר בקפריסין, עד יציאתו של האחרון בהם אל מדינת ישראל ב-10 בפברואר 1949.