פור מדוק
 | |||||||
| "השער המלכותי" בכניסה למבצר | |||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| מידע כללי | |||||||
| סוג | מצד כוכב | ||||||
| מיקום | קוסק-פור מדוק, מחוז ז'ירונד, חבל אקיטן החדשה | ||||||
| מדינה |
 צרפת | ||||||
| הקמה ובנייה | |||||||
| תקופת הבנייה | ?–1689 | ||||||
| תאריך פתיחה רשמי |
1686  | ||||||
| אדריכל |
סבסטיאן דה וובאן | ||||||
| קואורדינטות | 45°06′41″N 0°42′08″W / 45.11138889°N 0.70222222°W | ||||||
|
www | |||||||
  | |||||||
פור מדוק (בצרפתית: fort Médoc) הוא מבצר מן המאה ה-17 על גדות שפך הנהר ז'ירונד, בשטח הקומונה "קוסק - פור מדוק", מערבית לעיר בורדו בצרפת. המבצר שוכן בגדה השמאלית (דרומית) של הנהר, ויחד עם פור פאטה שנמצא על אי במרכז הנהר, ומצודת בלאי שבגדה הימנית, הוא מהווה חלק מקומפלקס מבוצר שנועד להגן על בורדו מפני התקפה מכיוון הים. המבצר נבנה ביוזמתו ובניהולו של סבסטיאן דה וובאן, מהנדס ומתכנן צרפתי שפעל תחת שלטונו של המלך לואי הארבעה עשר וביצר ערים ומבצרים רבים בכל רחבי צרפת.
המבצר רשום בצרפת כאתר היסטורי משנת 1956. משנת 2008 מוגדר המבצר, יחד עם ביצורים במקומות נוספים ברחבי צרפת, כאתר מורשת עולמית כאחד מביצורי וובאן.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקמת המבצר[עריכת קוד מקור | עריכה]
שפך נהר הז'ירונד, הגדול מסוגו באירופה, שימש כנתיב תחבורה ימית והפך את בורדו לעיר נמל חשובה עוד בימי הביניים. אך הגישה הנוחה לפנים הארץ הובילה גם לפלישות ימיות דרך השפך, בין השאר פשיטות ויקינגיות וקרבות שנערכו במהלך מלחמת מאה השנים.
בסוף המאה ה-17, כחלק ממאמציו לשפר את הגנת גבולות הממלכה, קרא לואי הארבע עשר לסבסטיאן דה וובאן, אז מפקח כללי על הביצורים בממלכה, ובין השאר הטיל עליו לתכנן את ביצור המקום. וובאן החליט שכדי להגן על הנהר יש לשלוט היטב בכל רוחבו ולא להסתפק במבצר אחד על הגדה. לשם כך בוצרה והורחבה מצודת בלאי הקיימת בגדה הימנית, נבנה פור פאטה הקטן על אי במרכז הנהר, ואליהם נוסף פור מדוק על הגדה השמאלית.
העבודות בשטח וחפירת תעלות ההגנה החלו בשנת 1689, ובניית המבנים עצמם בשנת 1691.
המבנה והביצורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המבצר נבנה על שטח ביצות נמוך, צמוד, לנהר, לא רחוק מהכפר "קוסק", על שטח של 250 דונם. המבצר נועד להכיל עד כ-300 חיילים, אך מעולם לא הגיע למספר זה. צורתו צורת טרפז הניצב במאונך לנהר. הביצורים בנויים בשיטת ביצורי הכוכב ומכסים שטח של כ-250 דונם. ומורכבים מכמה אלמנטים:
ביצור היקפי[עריכת קוד מקור | עריכה]
צורת המבצר היא טרפז שווה-שוקיים, בארבע פינותיו בנויים באסטיונים (מגננים) מעוינים. סביבה המבצר סוללת עפר בגובה של כ-2 מטרים ובצמוד אליה תעלת מים היקפית צרה. בנוסף לתעלה הקטנה בנויה תעלה היקפית רחבה יותר במרחק כמה עשרות מטרים. התעלות מחוברות בסכר למי שפך הנהר. לפני הכניסה למבצר מתפתלת התעלה הרחבה ויוצרת אי קטן דרכו עוברת הדרך לכניסה למבצר, והגישה אליו היא באמצעות גשרים בלבד. סוג ביצור זה נקרא "חצי סהר".
בתי המשמר[עריכת קוד מקור | עריכה]
במבצר שני מבני שמירה חשובים. הראשון הוא בית השמירה המלכותי, המבנה המרכזי של המבצר. הוא ממוקם בכניסה למבצר, גובהו שלוש קומות והוא בנוי בסגנון נאו קלאסי. המבנה שימש גם למגורי הקצינים של המשמר. בחזית הכניסה החיצונית של המבנה שער גדול ומפואר. הכניסה למבצר מוגנת בדלתות עץ עבות, בגשר מתרומם ובחרכי ירי פנימיים המאפשרים למגינים היושבים במרתפים צדדיים לירות בפולשים אפשריים.
השני הוא בית השמירה של הנהר, מול בית המשמר המלכותי ובצמוד לנהר. בבית השמירה של הנהר הוקם מחסן הנשק של המבצר והונחו תותחי המבצר, שהגנו על הנהר ומילאו למעשה את משימתו העיקרית של המבצר. המבנה שוכן על במה מוגבהת בגובה של כשני מטרים, המאפשרת לו תצפית טובה יותר על הנהר. קומת המסד של המבנה אטומה ואילו הקומה השנייה, המוגבהת, כוללת ארקדה מפוארת וחרכי ירי לכיוון הנהר. הגישה לקומה השנייה היא בעזרת שני גרמי מדרגות רחבים וסימטריים המאפשרים גישה מהירה של הכוחות לעמדות הירי. סביב המבנה הוקמה סוללת עפר, למניעת הצפות בעת סערה או גאות.
שימוש נוסף למבנה בעתות שלום היה כנקודת מכס לאניות המפליגות לכיוון בורדו. על יד בית המשמר של הנהר הוקם מעגן קטן שאיפשר את הקשר עם שני המבצרים האחרים ואת עצירות התשלום של אניות הסוחר.
.JPG)
מבני מגורים ושירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרכז המבצר, בשני מבנים מוארכים ומקבילים, נמצאו מגורי החיילים. כל אחד מהם כלל כ-40 חדרים ובכל אחד מהם שלוש או ארבע מיטות. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם פורק חלקם הגדול של המבנים, שהיו רעועים, ואבניהם שימשו לבנייה, כך שכיום נותר רק חלק מהמבנה הדרומי על תילו. מלבד המגורים נבנו במרכז המבצר מאפייה הכוללת שני תנורים גדולים, קפלה, מגורי כומר ומגורי "כירורג" המשמר. במרוחק יותר ניצבים שני מבני אבן קטנים ששימשו כמחסן אבקת שרפה ומאגר מים.
המבצר כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר ההכרה במבצר כאתר היסטורי הוחל בשיפוץ הדרגתי של המבנים בו. המבנים הקיימים שופצו ושומרו - כולל בתי השמירה, בית הכומר, מחסן אבקת השריפה ומגדל המים. הקפלה שנחרבה נבנתה מחדש לחלוטין בשנת 1994. כיום האתר כולו פתוח למבקרים.
בקיץ 2013 אירח המבצר במשך שלושה ימים את חגיגות ה-90 שנה להקמת תנועת הצופים היהודיים בצרפת (E.E.I.F) בהשתתפות מעל 5,000 חניכים וותיקים, כולל משלחת ראשונה מטעם הצופים בישראל.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פור מדוק- ביצורי וובאן באתר אונסק"ו
