הצופים העבריים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הצופים העבריים
Emblem of the Hebrew Scouts Movement in Israel.svg
שם מלא תנועת הצופים העבריים בישראל
כינוי הצופים
תאריך ייסוד 1919
ארגון גג התאחדות הצופים והצופות בישראל
ארגון הצופים העולמי
אגודת הצופות והמדריכות העולמית
השתייכות פוליטית נייטרלי
מספר חניכים (על פי התנועה) מעל ל85,000‏[1]
מספר חניכים (על פי משרד החינוך) 45,150‏[2]
אישים בולטים אריה כרוך
פנחס כהן
אמנון קלנר
צבי נשרי
דוד קליינמן-אלמגור
אילן זילכה
צבי יעקובוביץ
גדעון טילמן
מזכיר כללי קלי כהן
יושב ראש אלי בן יוסף
מרכז תל אביב (בית פיליפס)
תלבושת
תלבושת תנועת הצופים

מדי חאקי ועניבה צופית
אתר "צופים ברשת"

הצופים או בשמה המלא, "תנועת הצופים העבריים בישראל" היא תנועת נוער בלתי-מפלגתית, שהיא כיום תנועת הנוער הגדולה בישראל[3].

התנועה היא חלק מ"התאחדות הצופים והצופות בישראל", "ארגון הצופים העולמי" ו"אגודת המדריכות והצופות העולמית". התנועה מושתתת על ערכי הציונות ועל עקרונות תנועת הצופים הבסיסים (ערכי הליבה: מעורבות חברתית, זהות יהודית, דמוקרטיה ורב תרבותיות[4]) ומידות הצופה (עזרה לזולת, ערכי חברות ורעות, שוויון ועוד[5]).

תוכן עניינים

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת הצופים העולמית הוקמה ב-1907 בבריטניה על ידי באדן פאוול.

התנועה הוקמה בפסח שנת 1918 על ידי כמה אגודות נוער וספורט, ובהן אגודת המשוטטים ואגודת "הרצליה", שקיימו פעילויות על פי המתכונת של מייסד הצופים העולמיים (The Scouts) באדן פאואל. לראשות התנועה נבחר צבי נשרי. הקשר בין האגודות היה רופף אם בכלל ולא הייתה זו עדיין תנועה מגובשת לחלוטין במלוא מובן המילה.

סמל שבט משוטטי בכרמל כפי שמופיע על עניבת השבט

בשנת 1925 הוקם השבט הראשון, "משוטטי בכרמל" בשכונת הדר בחיפה, על ידי בית הספר הריאלי בחיפה ביוזמת אחד ממוריו - אריה כרוך (מי שעמד מאוחר יותר במשך שנים רבות בראש תנועת הצופים העבריים). כמו כן, הוא זה שטבע את שמו יוצא הדופן של השבט.

באמצע שנות ה-30 היו, בחיפה, בתל אביב בירושלים, בראשון לציון, חדרה ובפרדס חנה תשעה שבטים:

בשנת 1939 הצטרפה לצופים העבריים עדת הצופים (הדתיים) שבראשות אשר ריבלין.

בשנות ה-40 שלחה התנועה את מיטב בוגריה לפלמ"ח. בזמן זה מרכז התנועה עוד היה בצפון הארץ והמתגייסים לפלמ"ח התאמנו בשטח "הריאלי" לקראת צירופם לארגון. כמו כן שלחה התנועה את בוגריה לגרעינים ברחבי הארץ כדי ליצור התיישבות ועבודה עברית.[1]

התפלגות התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1951, בעת הפילוג של הקיבוץ המאוחד (ממנו פרש "איחוד הקיבוצים", שהקים יחד עם "חבר הקבוצות" את איחוד הקבוצות והקיבוצים) חל פילוג גם בתנועת הצופים העבריים. רוב חברי התנועה, רצו לשמור על ציביונה הדמוקרטי והבלתי מפלגתי.

במועצת התנועה, שהתכנסה באוקטובר 1950, הוחלט להוסיף לעקרונות תנועת הצופים העבריים את שלילת המשטרים הטוטליטריים (קומוניזם, פאשיזם). בעקבות החלטה זו פרשו מן התנועה תומכי מפ"ם, שצידדו בקומוניזם, והקימו במאי 1951 את תנועת הצופים החלוציים שהצטרפה לאחר תקופה קצרה לתנועת המחנות העולים, שהייתה מזוהה גם היא עם הקיבוץ המאוחד ועם מפ"ם.
תנועת הצופים העבריים נשארה בקשר עם איחוד הקבוצות והקיבוצים, שהיה מזוהה באופן בלתי פורמלי עם מפא"י, ולא עם הקיבוץ המאוחד שדגל באידאולוגיה הקומוניסטית.

תנועת הצופים כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום מונה תנועת הצופים העבריים למעלה מ-85,000 חניכים וחניכות ביותר מ-205 שבטים, והיא מוגדרת כתנועת הנוער הגדולה ביותר בישראל (נכון לפרסומים בשנת 2013).

במשך השנים השתנה מבנה ההנהגות בתנועה:

  • בשנת 2004, הנהגת מרכז פוצלה לשתי הנהגות נפרדות: הנהגת איילון והנהגת החוף.
  • בשנת 2005, הנהגת שרון פוצלה לשתי הנהגות נפרדות: הנהגת שרון-דרום והנהגת שרון-צפון.
  • בשנת 2010, הנהגת דן-רמת גן פוצלה לשתי הנהגות נפרדות: הנהגת דן והנהגת רמת-גן.
  • בשנת 2012, מספר שבטים בהנהגת החוף, איילון ודרום עברו להנהגה חדשה - הנהגת שורק.
  • בשנת 2015, הנהגת ירושלים פוצלה לשתי הנהגות נפרדות: הנהגת ירושלים והנהגת יהודה.
  • החל מאוגוסט 2015, הנהגת תל אביב-יפו פוצלה לשני אזורים, כאשר לכל אזור צוות משלו.

בשל גודלה, התנועה מחולקת ל-14 הנהגות אזוריות[7] שפועלות באופן אוטונומי יחסית, אך כפופות להוראות ונוהלי התנועה, בנוסף להנהגת "צבר" המפעילה ילדי ישראלים בארצות הברית, קנדה, הונג קונג, הולנד ואנגליה, להם הנהלות ופעילויות נפרדות, אך ערכים ועקרונות זהים.

  • הנהגת צפון
  • הנהגת חיפה
  • הנהגת שרון-צפון
  • הנהגת שרון-דרום
  • הנהגת דן
  • הנהגת רמת גן
  • הנהגת תל אביב-יפו (מחולקת לשני אזורים נפרדים)
  • הנהגת איילון
  • הנהגת החוף
  • הנהגת ירושלים
  • הנהגת יהודה
  • הנהגת דרום
  • הנהגת שורק

בכל הנהגה קיים מרכז הנהגה וצוות הנהגה אשר מנהלים את פעילות ההנהגה הן בהיבטים חינוכיים והן בהיבטים לוגיסטיים ניהוליים.

תפקיד מרכז ההנהגה לנהל את כלל ענייני ההנהגה ופעילותה, קיום סדרי התנהלות, קיום נוהלי בטיחות, הכשרת מרכזי השבטים ורכזי ההדרכה, ניהול הכספים בהנהגה ופיקוח על ניהול תקין

בענייני הכספים בתוך שבטי ההנהגה, ניהול אירועים (״מפעלים״- בשפת הצופים) הנהגתיים בעיקר בחגים ובחופש הגדול.

מרכז ההנהגה מנהל את צוות ההנהגה ומדריך אותם, על מנת שאלו יכווינו ויחנכו את כלל מרכזי השבטים בדרך הנכונה ועם התמיכה הנכונה אשר תאפשר למרכזים למלא את תפקידם החינוכי בצורה הטובה ביותר.

חלק מההנהגות מתפרשות על שטח רב (הנהגת דרום - קריית גת עד ירוחם) וחלקן עירוניות וכוללות שבטים אך ורק בתוך המטרופולין (הנהגת תל אביב יפו). בנוסף להנהגות ישנם גם מגזרים שונים של שבטים, כגון צופי שב"א (עולים מאתיופיה), צופי ים, ו"עדת הצופים", חטיבה דתית שהייתה בעבר תנועה נפרדת ("הצופים הדתיים").

יושב ראש תנועת הצופים העבריים הוא אלי בן יוסף ומזכ"ל התנועה הוא קלי כהן[8][9]

ייעוד תנועת הצופים העבריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"תנועת הצופים העבריים בישראל" היא תנועת נוער ציונית, ממלכתית, שייעודה הוא להקים ולפתח, מסגרות חינוכיות-ערכיות, בהם יפעלו ילדים ובני נוער בכל רחבי הארץ במגוון פעילויות חברתיות חווייתיות המהוות עבורם מקור לפיתוח אישי, לבילוי ולהנאה.

התנועה תתנהל באופן מקצועי על ידי מערכת משולבת של מתנדבים ואנשי מקצוע, שיחנכו,ילוו, וישאפו לניהול עצמי, עצמאי ומרבי ככל האפשר, על ידי הנוער בשכבה הבוגרת.

העשייה החינוכית בתנועת הצופים תמוקד על ערכי חברות ורעות, על "נתינה" ומעורבות חברתית, טיפוח חיים קבוצתיים דמוקרטיים תוך דגש על יוזמה אישית, מנהיגות ומצוינות, הכרת הטבע, אהבת הארץ ושמירה על איכות הסביבה.

התנועה תעודד את חניכיה לעצב זהות יהודית-ישראלית משמעותית המשלבת בין המורשת הרבגונית של העם היהודי על מגזריו השונים, לבין התרבות וההוויה הישראלית המתגבשת במדינת ישראל.

תנועת הצופים תעודד את בוגריה לקחת חלק בפעילות תורמת לקהילה במסגרת שנת שירות-לפני הגיוס לצבא, להתגייס לשירות ביחידות ובתפקידים המביאים לידי מיצוי מרבי את כשרונותיהם ויכולתם לתרום לצה"ל ולפעול, אחרי השחרור מהצבא, באורח מאורגן, כגורם מרכזי ומשמעותי בעיצוב דמותה האיכותית של החברה בישראל.

התנועה היא חלק מתנועת הצופים העולמית ופועלת עם הסתדרויות הצופים האחרות במסגרת "התאחדות הצופים והצופות בישראל".

– יעוד תנועת הצופים לפי החלטת מועצת התנועה הנ"ג

המנון הצופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נכון למלא חובתך
נאמן לעמך ולארצך
בכל עת לזולת תעזור
חוקתך הצופה שמור תשמור
היה נכון, נכון תמיד
היה נכון, נכון תמיד
היה נכון את חוקתך לשמור

התפיסה הערכית של תנועת הצופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת הצופים מונחית בידי השקפת עולם המבוססת על ערכי הרוח והמורשת התרבותית של עם ישראל ולאור ערכיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל. מחויבת לערכי מוסר אינושיים וכן לקידום התפתחותם, רווחתם וכבודם של בני האדם. תנועת הצופים תקיים חיי תרבות ישראלית-יהודית-צופית יוצרת פתוחה ומשמעותית

מידות הצופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנועת הצופים קיימות מידות הצופה, מידות הצופים הן בעצם החוקים לפיהם אמור הצופה לחיות את חייו האישיים:

  1. הצופה דברו אמת.
  2. הצופה נאמן לעמו, לארצו, למדינתו ולשפתו.
  3. הצופה חבר מועיל בחברה, אוהב עבודה ועוזר לזולת.
  4. הצופה רֵע לכל אדם ואח לכל צופה.
  5. הצופה אדיב.
  6. הצופה חובב את החי והצומח ומגן עליהם.
  7. הצופה איש משמעת.
  8. הצופה אינו נופל ברוחו ובצר לו מצטחק.
  9. הצופה חסכן.
  10. הצופה טהור בדיבורו ובמעשיו.

דרגות הצופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכל שכבת גיל יש שם משלה בתנועת הצופים. במהלך השנה ישנו טקס חגיגי אשר בו חניכי כל שכבה עוברים מעין מבחן ("מעבר דרגה") בהתאם לשכבת הגיל בה הם נמצאים, ולאחר שעברו את המבחן הם מקבלים את הדרגה המיועדת להם(הדרגה היא עניבה בצבעים שונים).

דרגות הצופים הן:

דרגת ניצן - ניתנת לחניכי כיתות ד' (עניבה בצבע צהוב) על דרגת הניצן מופיע ציור העופר, שכן חניכי ד' הנם עופרים - צעירי השבט.

דרגה ג' - ניתנת לחניכי כיתות ה'(עניבה בצבע צהוב עם פס כחול) על הדרגה מופיע ציור עלי החבצלת ציור זה הוא החלק הראשון בסמל הסתדרות הצופים.

דרגה ב' - ניתנת לחניכי כיתות ו'(עניבה כחולה) על הדרגה מופיע ציור של מגן דוד ציור זה הוא חלק נוסף בסמל הסתדרות הצופים.

דרגה א' - ניתנת לחניכי כיתות ז'(עניבה כתומה) הסמל כולל בתוכו את דרגה ג' - עלי החבצלת, ודרגה ב' - מגן דוד.

דרגת צופה - ניתנת לחניכי כיתות ח'(עניבה כתומה עם פס ירוק) הדרגה היא הסמל המלא של הסתדרות הצופים,היא כוללת את הסיסמה "היה נכון", ומסמלת את השלמת רכישת הידע הצופי הבסיסי על ידי החניך, כפי שהסמל הושלם מחלקיו.

המבנה הארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה ארגונית, ניתן לחלק את תנועת הצופים בדרך הבאה:

  • ההנהגה הארצית (ע"ר), הינה הגוף העומד בראש התנועה. יו"ר ההנהגה הארצית הוא גם יו"ר תנועת הצופים העבריים בישראל, נכון לתקופה זו, הוא אלי בן יוסף. על ניהול התנועה אמון המזכיר הכללי (מזכ"ל), ונכון לתקופה זו מכהן בתפקיד קלי כהן. לאחר כהונה של 5 שנים בה כיהן גל בן-שימול המזכ"ל היוצא.

מחלקות ואגפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחלקת כספים
  • מחלקת שיווק ויחסי ציבור
  • האגף לחינוך, אשר אליו כפופות ההנהגות האזוריות וכולל בתוכו גם את מרכז ההדרכה התנועתי, המחלקות לאחריות חברתית ואתר האינטרנט התנועתי.
  • חוות הצופים, האחראי על תפעולה של "חוות הצופים" על יד רמת יוחנן.
  • צופים צבר עולמי, עמותה נפרדת הכוללת את פעילות תנועת הצופים העבריים בעולם ואחראית על המחלקה לקשרים בינלאומיים (אזור ישראל)

מחלקות, לשכות ומגזרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לשכת המזכ"ל, בראשות המזכיר הכללי של התנועה.
  • מחלקת הדרכה
  • מחלקת הגשמה, (בעבר נקראה "המחלקה לאחריות חברתית ודרך המשך") האחראית על גיבושם, ניהולם ותחזוקם של עשרות גרעינים, גרעיני נח"ל, קומונות, שבטים בהקמה, פורומים ומועדונים במסגרת שנת שירות.
  • מחלקת בטיחות
  • המחלקה לקשרים בינלאומיים, המרכזת את נושא המשלחות והקשר עם ארגון הצופים העולמי ועם התנועות-האחיות בארצות הברית ובבריטניה ועם הנהגת צבר. אחראית על גרעין צבר.
  • מחלקת משאבי אנוש
  • מחלקת תפעול ורכש
  • מחלקת נוער וקהילה
  • מחלקת צמי"ד, לשילוב חניכים בעלי צרכים מיוחדים.
  • מחלקת צופי שב"א קליטת עליה
  • מחלקת פיתוח משאבים וקשרי קהילה
  • מגזר צופי ים, הכולל מספר שבטים העוסקים בצופיות ימית
  • מגזר עדת הצופים (הצופים הדתיים), האחראי על שבטי הצופים שחניכיהם תלמידי מערכת החינוך הממלכתית - דתית בישראל.
עדת הצופים היא חלק בלתי נפרד מתנועת הצופים, אך נקודת המוצא הבסיסית שלה היא המצוות וההלכה היהודית. כל עקרונות התנועה וההוויה הצופית נשענים על בסיס זה ויתאימו אליו בחזקת "וחי בהם" במטרה להשתלב ולא להתבדל. עדת הצופים מאפשרת לחניכיה שמירת מסורת יחד עם גישה פלורליסטית, סובלנית מתוך דיאלוג מתמיד עם כלל שבטי הצופים.
ערך מורחב - ראו עדת הצופים

הצוות הבוגר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצוות הבוגר בתנועת הצופים מורכב משני נדבכים המשתפים פעולה זה עם זה: דרג מתנדב ודרג שכיר. על כל משרה של דרג שכיר ישנו מתנדב מטעם התנועה (לרוב בוגר התנועה או אב לחניך שהחליט לתרום מזמנו) העוזר לו. הצוות הבוגר אחראי על הגופים השונים בתנועה (לדוגמה: מחלקת דרך ההמשך, האחראית על הכוונת שכבת י"ב לשנת שירות בגרעינים השונים), על השבטים וההנהגות.

בכל שבט ישנם בדרך כלל 2-3 תפקידים קבועים המאוישים על ידי צוות בוגר:

  • מרכז השבט (דרג שכיר)
  • מרכז ההדרכה (דרג שכיר)
  • ראש השבט (דרג מתנדב)

לעתים ישנם תפקידים נוספים שמאוישים על ידי הדרג השכיר כמו מדריכי שכבות, מפקדי קורס וכו', ותפקידים נוספים שמאוישים על ידי הדרג המתנדב כמו סגן ראש השבט, גזבר השבט, חבר ועד הורים וכו'.

בנוסף, לכל הנהגה יש את "צוות ההנהגה" (מרכז ההנהגה, מרכזי הדרכה הנהגתיים וכו'), שמורכב מהדרג השכיר, ותפקידים אחרים המאוישים על ידי הדרג המתנדב (ראש ההנהגה וכו').

חברי השכבה הבוגרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

או כמו שנקראים בשפת היום יום של חברי התנועה - שכב"ג, הם בני השכבות י-יב (בחלק מהשבטים גם חנכי כיתות ט הם חלק מהשכבה הבוגרת) והם האחראיים על הפעילות הביצועית, ההדרכתית, והארגונית בתוך השבט, ואם הם בוחרים זאת גם בפרויקטים גדולים יותר.

חברי השכבה הבוגרת מתחלקים בתפקידם לשלושה סוגים עיקריים:

  1. צוותי הדרכה - האחראים על הדרכת חניכים. כל צוות אחראי על גדוד מסוים (כיתות ד'-ט', צמי"ד), והוא מונה מספר מדריכים ורשג"ד (ראש גדוד), העומד בראש הצוות.
  2. ועדות פעילים - כל ועדה אחראית על תחום שונה בשבט, דוגמת תרומה לקהילה וצופיות. בכל ועדה חברים מספר פעילים, ובראשה עומד ראש צוות (לרוב מכונה רש"צ).
  3. מחסן- האחראים על הציוד בשבט, על חלוקתו לצוותי ההדרכה לפעולותיהם ועל הכנת הציוד לטיולים. בראש הצוות עומד ראש המחסן.
  4. אחר - תפקידים אחרים, כגון מרכזי הדרכה צעירים, מרכזי מפעלים ועוד.

בכל שבט ישנו צוות מרכזים צעירים המורכב מחברי שכבת י"ב, האחראי על התפקוד הביצועי של השבט.

בכל שבט ישנם צוותי הדרכה שונים, ועדות שונות ותפקידים שונים הייחודיים לו.

חניכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל קבוצת חניכים מודרכת נקראת קבוצה (או אחווה) וכל מספר קבוצות מהווה גדוד. על הגדוד ומדריכיו מופקד רשג"ד (ראש גדוד). כל 3 שכבות מאוגדות תחת כותרת אחת: שכבה צעירה (ד'-ו') , שכבת נעורים (ז'-ט') ושכבת בוגרת (שכבג) (ט'-יב'). החניכים עוברים פעולות במגוון נושאים עם דגש על מנהיגות, שיתוף פעולה, קבלת השונה, אחריות אישית, אחריות חברתית וכדומה. חלק מחניכי שכבת ט' עוברים במהלך שנת הפעילות קורס הדרכה, המכשיר אותם בצורה מקיפה ויסודית להדרכה בשנים הבאות.

בשבטים מסוימים בארץ, ישנם גדודים מיוחדים - גדוד הורי חניכי השבט, שבו מגיעים הורים המעוניינים לעבור פעילות בימי שישי\שבת. לגדוד זה מדריכים ונדרשת הכשרה מיוחדת. בנוסף, בשבטים גדולים מתקיים פרויקט ג' - פרויקט הדרכה מיוחד לילדי כיתות ג'.

המחלקה לקשרים בינלאומיים של תנועת הצופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר פעילותה של המחלקה לקשרים בינלאומיים הוא שמירה, העמקה וחיזוק הקשרים עם הקהילות היהודיות ברחבי העולם. המחלקה מצויה בשיתוף פעולה מתמיד עם תנועות, ארגונים וקהילות יהודיות מעבר לים. באמצעות פעילות המחלקה נוצרים מפגשים משמעותיים בין חניכי תנועת הצופים העבריים לבין בני נוער וקהילות בחו"ל, במטרה לתרום בעיצוב וגיבוש זהותם היהודית, הישראלית והציונית.[10]

המחלקה מהווה את אזור ישראל של עמותת "צבר עולמי", ומקיימת קשר משמעותי באמצעות תוכניות המחלקה, חילופי משלחות וסמינרים ברחבי העולם.

הצופים העבריים מחוץ לישראל - "צבר עולמי"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב - צופי צבר

לתנועת הצופים העבריים פעילות ענפה מחוץ לגבולות מדינת ישראל. מעבר למשלחות השונות, פועלות הנהגות "צבר" השונות. ראשית, "הנהגת צבר צפון-אמריקה" הוותיקה בה קיימים 21 שבטים אשר נפגשים על בסיס שבועי. בנוסף, נמצאת בתהליכי הקמה "הנהגת צבר מערב-אירופה" אשר מרכז פעילותה כעת בלונדון, בו פועל "שבט חלוץ" ובנוסף "שבט שבשבת" באמסטרדם. שתי הנהגות צופי צבר נוספות הוקמו החל משנת 2009 במדינות חבר העמים: "הנהגת אוקראינה-מולדובה" עם 14 שבטים ו"הנהגת אסיה-קפקז" עם 8 שבטים. החל משנת 2010 פועל גם "שבט קדם" בהונג-קונג. מטרת הנהגות צבר היא לטפח ציונות ואהבת הארץ בקרב יהודים ממוצא ישראלי שגרים בארצות הברית. הפעולות מתקיימות בעברית, והם עוברים קורסים וסמינרים מיוחדים בנושאים כמו זהות ותרבות ישראלית.

תוכנית חץ וקשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית חץ וקשת מיועדת לבני-נוער אמריקאים-יהודים אשר מגיעים למסע בישראל לתקופה של חודש כל שנה במהלך חודש יולי, בשיתוף חניכי צופים ישראליים. במהלך המסע המשתתפים עוברים פעילויות משותפות, לומדים להכיר זה את זה ולהכיר את הארץ. המשלחת מיועדת לבני-נוער מכיתה ט' עד י"ב[11].

משלחת הצופים לארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

משלחת הצופים לארצות הברית כוללת מדי שנה כ-80 חניכים בכיתה י"א (גילאי 17) אשר יוצאים לשני פרויקטים מקבילים: קראוון הידידות ומשלחת הדרכה במחנות קיץ[12].

קרוואן הידידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קראוון הידידות הוא פרויקט המורכב משלוש להקות נוער הכוללות כל אחת 10 חניכי צופים בכיתה י"א אשר נבחרים מבין כלל חניכי התנועה בישראל, עוברים הכשרה משמעותית של 6 חודשים, מתאמנים במשחק, ריקוד ושירה ונשלחים למשלחת בת שלושה חודשים, בה הם עושים סיבוב הופעות בכל רחבי ארצות הברית. בנוסף, להקת הקראוון מעבירה פעולות העוסקות בזהות יהודית וישראלית בקהילות שונות בארצות הברית.

משלחת הדרכה במחנות קיץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

משלחת חניכי צופים בכיתה י"א הכוללת כ- 40 חניכים ועוד כ-10 מדריכים בוגרים, היוצאים לשלושה חודשים לארצות הברית, ומדריכים במחנות קיץ של בני-נוער יהודים.

המסע לפולין[עריכת קוד מקור | עריכה]

משלחת הצופים לפולין הינה משלחת תנועתית אשר מאחדת בין חברי השכבה הבוגרת מהשבטים השונים בארץ ובחו"ל (הנהגת צבר). משלחת הצופים לפולין מהווה מסע קולקטיבי אל ההיסטוריה, השורשים והתרבות היהודית ומזמנת התבוננות המאמתת את החניכים עם זהותם היהודית, הלאומית והאישית דרך תהליך ההכנה והמסע עצמו. תנועת הצופים בונה את המסע לפולין כך שיהוה חלק מהתהליך החינוכי אותו עובר חניך בצופים מתוך מטרה להטמעת התובנות והערכים הנרכשים דרך המסע ביום יום של החניך החל מהבית והשכונה ועד שבט הצופים אליו הוא שייך. המסע שם את החניך במרכז תהליך הלמידה – הלומד אקטיבי, שואל את השאלות, חוקר ומסיק מסקנות. תוך עיסוק במקומו של הנוער בתקופת השואה כיום ובעתיד, כנוער חושב, מרגיש ופועל[13].

משלחות קצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משלחת תנועת הצופים לפינלנד - קיץ 2015
משלחת תנועת הצופים לדנמרק - קיץ 2014

תחום המשלחות הקצרות של תנועת הצופים מאגד בתוכו עשרות משלחות של חניכים ובוגרים ליעדים שונים בעולם ומשלחות נכנסות לישראל במטרה לחזק קשרי חברות עם ארגוני צופים שונים ועם קהילות יהודיות במדינות שונות. המשלחות מיועדות לחניכי תנועת הצופים החל מרמת הגדוד והשכבה ועד למשלחות ברמה תנועתית. המשלחות היוצאות מאפשרות לחניכים לפגוש בני נוער ממדינות שונות ובדרך זו לעבור מסע ערכי לבחינה של נושאים כגון: זהות, ציונות, ערכים, תרבות ופלורליזם, בנוסף לנושא הייחודי של כל משלחת. המשלחות הנכנסות מאפשרות לתנועות נוער וארגונים שונים להגיע לישראל ולפגוש בני-נוער וצעירים מתנועת הצופים דרך השתלבות בטיולים, מחנות קיץ וקורסים בישראל[14].

משלחות לצופי ה-VCP בגרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך השנים מתקיים קשר הדוק עם ארגון ה-VCP של צופי גרמניה ובכל שנה יוצאות מספר משלחות המחברות בין "שבטים אחים" מצופי ישראל לצופי גרמניה ולהפך. רוב המשלחות כוללות אירוח אצל משפחות של חניכי הצופים והשתתפות במחנה קיץ של הצופים הגרמנים[15].

משלחת צופי נתניה לסינסינטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2002 יוצאת בכל קיץ משלחת של חניכי כיתות ח' משבט "בזק" בנתניה למחנה קיץ של צופי ארצות הברית בסינסינטי, אוהיו[16]. המשלחת יוצאת במסגרת תוכנית "שותפות ביחד" של הסוכנות היהודית. התוכנית מקשרת בין קהילות סינסינטי ונתניה ובמסגרת זו מתקיימים שיתופי פעולה רבים.

משלחת שבט רמת גן לבריטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2012 יוצאת משלחת של חניכי כיתות ח' משבט רמת גן למחנה קיץ של תנועת ה-FZY הבריטית בצפון וויילס[17]. בשנת 2015 יצאה לראשונה משלחת למחנה הקיץ של צופי צבר בלונדון[18] - שבטי צופים המיועדים לילדי ישראלים דוברי עברית.

משלחות צופי שוהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2013 יוצאת מדי שנה משלחת של חניכי כיתות ח' משבט "עמית" צופי שוהם, ביחד עם מדריכי כיתות ח' (חניכי צופים בעצמם) למחנות קיץ במדינות שונות: בשנת 2013 יצאה המשלחת למחנה בינלאומי בבלגיה, בשנת 2014 יצאה המשלחת למחנה של צופי שוודיה[19] ובשנת 2015 יצאה שוב משלחת לבלגיה[20].

משלחות בוגרים לשווייץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 2012-2013 יצאו בקיץ ובחורף משלחות של בוגרי תנועת הצופים לפעילות במרכז הבינלאומי לצופיות בהרי האלפים השווייצריים בעיירה קנדרסטג[21].

משלחת מרכזים לגרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל שנה שולחת התאחדות הצופים משלחת של מרכזי שבטים בוגרים למפגש עם מרכזי שבטים בצופי גרמניה.

משלחת ג'מבורי הצופים העולמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעם בארבע שנים מתקיים במקום אחר בעולם כנס הצופים העולמי. ישראל שולחת נציגות גדולה של שישיסטים ושביעיסטים (כיתות י' - י"א). במהלך הכנס הילדים הנשלחים מייצגים את תנועת הצופים הישראלית בעולם. ב-2007 הכנס התקיים בלונדון, ב-2011 הכנס התקיים בשוודיה וב-2015 הכנס יתקיים ביפן. המשלחת הישראלית לג'מבורי הצופים העולמי מאורגנת על ידי התאחדות הצופים והצופות בישראל וכוללת חניכים מכלל ארגוני הצופים במדינה.

צופים גרעין צבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב - גרעין צבר

חברי גרעין צבר - מחזור קיץ 2015, טקס פתיחה, תנועת הצופים בישראל

“צופים גרעין צבר" הינו פרויקט ייחודי אשר נועד להוות מעטפת חברתית תומכת לחיילים בודדים באמצעות הבניית גרעין ומתן ליווי צמוד. חברי הגרעין הם יהודים ובני ישראלים בגילאים 18-23 השוהים בחו"ל ובוחרים לחזור/לעבור לחיות בישראל ולצאת לשירות מלא ומשמעותי בצה"ל. תוכנית צופים גרעין צבר יוצרת מסגרת קבוצתית של תמיכה וליווי של אותם צעירים על ידי תהליך הכנה משמעותי וארוך עוד במדינות המקור, וממשיך בהגיעם ארצה וקליטתם בקיבוץ או ביישוב הקולט, לחברה הישראלית ודרך התהליכים הצבאיים המקדימים לגיוסם. ליבת התוכנית מתבצעת במהלך שירותם הצבאי בו הם ממשיכים לחיות כקבוצה ולקבל ממנה ליווי ותמיכה[22].

צופי שב"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנהגת צופי שב"א (שילוב בני אתיופיה) הוקמה ב־1998 על מנת לתת מענה מטעם תנועת הצופים לצעירי קהילת ביתא ישראל הנקלטים ברחבי הארץ. בשנת 2005 התקבלה החלטה כי הנהגת שב"א תוגדר מחדש כמחלקת שב"א שתפקידה כעת יהיה לתת מענה לכל ההנהגות בהן שבטים הפועלים בקרב בני הקהילה. המעבר מהנהגה למחלקה היה על מנת לוודא כי אכן שילוב בני הקהילה בתנועה מתקיים. כיום ישנם מספר שבטים בארץ המשותפים לבני הקהילה ולאלו שאינם בני הקהילה.

צופי צמי"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצות צמי"ד - צרכים מיוחדים הם קבוצות מיוחדות שמופעלות בשבטים ומטרתם לתת מענה לילדים בעלי צרכים מיוחדים. קבוצות הצופים מתחלקות לקבוצות צמי"ד של צעירים בעלי פיגור מסוים או הפרעת תקשורת (אוטיזם) ועד קבוצות שמטרתם לתת מענה לילדים בעלי מוגבלויות כמו עיוורון. הקבוצות מודרכות על ידי צוות מדריכים וראשג"ד שעברו הכשרה מיוחדת לבניית פעולות שיתאמו לצורכי החניכים. בחופש הגדול יוצאים צוותי ההדרכה לקורס מדריכי\ראשג"די צמי"ד מיוחד.

הפעילות החלה כיוזמה שבטית של שבט "היובל" בהנהגת ירושלים בשנת 1984. כמעט 20 שנה אחרי, מטה התנועה "מרים את הכפפה" וכיום התוכנית נמצאת ב- 76 שבטים ופועלות 102 קבוצות. בישראל ישנם 65,000 אנשים בעלי צרכים מיוחדים, 45,683 מתוכם הנם ילדים ובני נוער הלומדים במסגרת החינוך המיוחד והממלכתי. מאחורי חזון צמי"ד התנועתי, ישנם סיפורי הצלחה מרגשים במקומות שמערכת החינוך כשלה.

צופי וראייטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט "צופי וראייטי", המשותף לתנועת הצופים ולעמותת וראייטי, מיועד לילדים ובני-נוער הלוקים ב-CP ואין ביכולתם להגיע באופן סדור לשבט הצופים הקרוב לביתם. הפעילות היא למעשה פעילות חברתית של תנועת הצופים בשעות אחר הצהריים, בעיקר במרחב הווירטואלי.[23]

החניכים חווים פעילות צופית המותאמות למדיום הממוחשב על פי ערכי התנועה: אחריות חברתית, זהות יהודית, קבלת השונה, חיי קבוצה ועוד. כאשר המטרה היא להקנות לילדים חוויה של תנועת נוער ותחושת שייכות לשבט הצופים ולקהילה.

קבוצת הילדים נפגשת במרחב הווירטואלי מדי שבוע ביום ושעה קבועים. המדריכים נמצאים בשבט הצופים, כל חניך נמצא בביתו ויושב מול מחשב ונעזר במיקרופון, רמקול ומצלמה על מנת שיוכל לראות ולדבר עם יתר חברי הקבוצה. החניכים מגיעים מספר פעמים בשנה לפעילויות בשבט ולפעילויות שיא כדוגמה- הפנינג פורים, מחנה קיץ וכדומה (הגעה בליווי הורה).

גרעיני שנת השירות בצופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרעינים השונים נמצאים כולם תחת חסותה של המחלקה לאחריות חברתית ודרך המשך, ובהם נמצאים ש"ש, בני נוער בשנת שירות שדחו את גיוסם בשנה בשביל שנת השירות, או הצטרפו לנח"ל.

גרעין רעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרעין רעים הוא גרעין מתנדבים במסגרת שנת שירות של תנועת הצופים העבריים.

זהו הגרעין הוותיק והגדול ביותר בתנועה והוא מונה כיום כ- 280 מתנדבי שנת-שירות (ש"שינים). מטרת חברי הגרעין היא לקדם: שוויון הזדמנויות בחינוך, ליצור מפגש משמעותי עם אנשים בקהילה, העצמת מנהיגות מקומית של ילדים ונוער והקמת מסגרות שימשיכו את הפעילות הצופית, מבלי שיהיה צורך בעתיד במתנדבים מבחוץ.

חברי הגרעין גרים בקומונות, מקיימים חיי שיתוף ועצמאות, משתלבים בקהילה, מתנדבים בבתי-ספר, בשבטי צופים ובמסגרות נוספות של חינוך בלתי פורמלי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 1967 החליטה קבוצת נח"לאים מגרעין "דגן" מקיבוץ חצרים, שזה עתה סיימו שירותם הצבאי בנח"ל, לצאת לשנת פעילות בעיירת פיתוח. משרד החינוך תמך, מימן ואף הפנה את הקבוצה לירוחם. תחילה יצאו 5 חברים ולאחר כחצי שנה הם הוחלפו על ידי 6 חברי גרעין אחרים. הקבוצה הקפידה על פעילות אוטונומית ובלתי תלויה בגופים השונים שהיו בעירייה. לאחר לימוד מעמיק של המצב בירוחם התחילה הקבוצה לעבוד בהתנדבות בסיוע לאוכלוסיית מצוקה ובתחום חינוך בלתי פורמלי והקהילתי – משחקיות, חונכות, מועדוני נוער, מפעלי קיץ, ערבי תרבות, לימוד עברית וכו'. משנסתיימה השנה הצליחו חברי הגרעין לגייס קבוצה נוספת, חברים מגרעין "יעל" מקיבוץ מגל (קיבוץ), שתמשיך את הפעילות בירוחם. לאחר שנתיים של פעילות בהיעדר מתנדבים נוספים נפסקה הפעילות בירוחם.

בשנת 1972, ניסו חברי "דגן" להפיץ את הרעיון בקרב צופים מירושלים ואכן המשימה הצליחה ולפרויקט נרתמו מספר שמיניסטים משבט "מודיעין" ומספר שמיניסטים קיבוצניקים. הם חברו יחד ויצאו לשנת שירות בירוחם ובבית שמש כשהם דוחים את גיוסם הצבאי בשנה. לגרעין קראו על שם גדודם "רעים". שנתיים אחר כך יצאה קבוצה שלישית למצפה רמון ושנה לאחר מכן יצאה קבוצה לקריית מלאכי. הקבוצות שיצאו מנו 4-9 חברים, אשר הגדירו עצמם כקומונה אשר מקבלת החלטות יחד, עובדת יחד ומסתפקת מדמי מחייה שניתנו על ידי תנועת הצופים העבריים.

מטרותיהם הראשונות היו לקיים מפגש בין-אישי ובלתי אמצעי בינם לבין תושבי העיירות וכן לסייע בתחום הקהילתי והחינוכי ככל שניתן. בשנים הראשונות רציונאל העבודה היה פרטני-טיפולי: הקומונות מיקדו עבודתן בשכבות המצוקה בעיירות, אימוץ משפחות, הקמת משחקיות, סיוע בבית הספר וכדומה.

בתחילת שנות ה-80, כאשר נוספה קומונה חדשה בתל-מונד השתנו מעט מטרות הגרעין ודרכי פעולתו. חברי הגרעין ומלוויהם מהצופים הגיעו למסקנה שעבודה פרטנית–טיפולית כמו זו שהתקיימה בגרעינים הראשונים, מצריכה הכשרה מוקדמת וליווי צמוד. כמו כן חיפשו כיווני עבודה חדשים אשר בהם יש סיכוי רב יותר להצליח ומאפשרים לצעירים בעלי יוזמה ויכולת מקרב העיירות, להתפתח ולקבל על עצמם להוביל חברתית וחינוכית את יישובם. חברי הגרעינים סברו כי את מטרתם החדשה – העצמת מנהיגות מקומית – תיטיב לשרת עבודה המניחה תשתית לפעילות תנועתית. פרט לפעילות בשבטי הצופים עבדו חברי הגרעין בעבודה קהילתית – קבוצתית בבית הספר ובמתנ"ס.

במחצית שנות ה-80 נתרחב הגרעין ונפתחו קומונות חדשות בעתלית, גבעת המורה, רמת אליהו, דימונה ועוד.

בתחילת שנות ה-90 נפתחה קומונה דתית באליכין וקומונה שמסייעת בקליטת עלייה בחצרות יסף.

ב 1998, שנת ה-50 למדינת ישראל, זכה "גרעין רעים" בפרס הפעילות החברתית של קרן צ'ארלס קלור, וכן באות מיזם האיכות. מכאן הגרעין גדל והתרחב.

ב 2003 פרשו מתנדבים רבים במהלך השנה. הדבר גרר מספר צעדים דרמטיים שננקטו על ידי המחלקה לאחריות חברתית ודרך המשך, חברי הגרעין ומתנדבים בוגרים החברים בוועדה הציבורית המלווה את עבודת המחלקה. ביניהם: הוחלט שלא לפתוח יותר קומונות חדשות, להתמקד ולהעמיק את העשייה בקומונות הקיימות, לבחון ולרענן את מטרות הגרעין, לערוך מחקר מקיף על הגרעין.

ב 2004 פורסם על ידי ד"ר ליאורה גבעון המחקר: גרעין רעים - עמדות ותחושות של חברי הגרעין, מלוויהם המקצועיים והחברתיים. את המחקר המלא ואת תהליך יישום המסקנות ניתן לקרוא באתר האינטרנט של הגרעין‏[24].

כיום מונה הגרעין כ 280 מתנדבים הפועלים ב 40 קומונות ברחבי הארץ מקרית שמונה בצפון ועד ירוחם בדרום.

מטרות גרעין רעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. גרעין רעים ישתמש בכוחו כגרעין לעשייה רחבה ארצית (2).
  2. גרעין רעים יפעל לטיפוח המנהיגות הצעירה ביישוב שתוביל לשיפור לטווח הארוך (1).
  3. גרעין רעים יפעל לחיזוק גאוות היחידה של הקהילה (1).
  4. גרעין רעים יעודד את הנוער למעורבות חברתית בסביבתו תוך נתינה לזולת ועשייה חיובית (2+5).
  5. גרעין רעים יהא מעורב חברתית בסביבתו תוך נתינה לזולת ועשייה חיובית (2+5).
  6. גרעין רעים יפעל כנותן שירות לקהילה בהתאם לצרכיה (3).
  7. גרעין רעים יפעל להגיע לנוער נפלט בקהילה (4).

גרעין תמורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה משימתית במסלול חברה וקהילה המתיישבת בעיירת פיתוח כגרעין אוטונומי, וקובעת לעצמה אורח חיים אוטונומי ומשימות קבוצתיות ואישיות. הקבוצה דואגת למחייתה ולעצמאות כלכלית באופן שיאפשר לה את השגת המטרות. גרעין זה פועל על פי 5 מטרות מרכזיות- חיי קבוצה, עצמאות ואחריות, עשייה, פיתוח אישי, ומעורבות ונתינה.

גרעין מרל"צ (המרכז הארצי לצופיות)[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי הגרעין מפעילים מרכז צופיות ארצית בחווה, מדריכים שכב"ג בשבטים הסמוכים ומקיימים מסגרת של שיתוף רעיוני ומשימתי, תוך התמקדות בפעילות צופית מעשית המעודדת את החברה להתמודד באופן בלתי אמצעי עם אתגרים המקרבים אל הטבע. חברי הקבוצה עוברים הכשרה בתחומי הצופיות השונים בתקווה לתת שרות לכל התנועה, לתנועות נוער נוספות, לבתי ספר ולמתנ"סים.

מטרת הגרעין: שיווק שיטת החינוך הצופי ועדכונה בהתאם לשינויי הזמן כיאה לתנועה ששמה על שם השיטה.

גרעין המרל"צ שוכן בחוות הצופים ליד קיבוץ רמת יוחנן.

גרעין עתיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול המדגיש שירות קהילתי תוך חיים בקבוצה עם בני נוער יהודים מארצות הברית ואנגליה המגיעים לישראל לתוכנית שנתית.

גרעין עתיד פועל בקומונות משותפות לש"ש של הצופים וחניכי תנועת "יהודה הצעיר" האמריקאית ו-FZY הבריטית. במסגרת הפעילות עוסק הגרעין בפעילות קהילתית, בלימודים בתחומי זהות יהודית וקשר עם התפוצות ובקשר עם שבטי הצופים הקרובים. בשנים האחרונות מוציא גרעין עתיד קומונה של תשעה ש"ש ללונדון וקומונה של ארבעה ש"ש לאמסטרדם, במסגרת צופי צבר, אשר מתפעלים את שבטי הצופים במערב אירופה, ומתפקדים כשליחי הקהילה הישראלית והיהודית במדינות השונות.

גרעין פנימיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרעין פנימיות פועל בכפרי נוער, פנימיות חסות הנוער, פנימיות חינוכיות ומעונות האדם המפגר. מטרתו של הגרעין להתאים את הכלי הצופי באופן מעשי וערכי למסגרת הפנימייה ובכך לאפשר לילדים ובני נוער לחוות חוויה צופית. הגדרת תפקיד הש"ש, תחומי העיסוק ואוכלוסיית היעד עמה עובדים הש"ש משרתים מטרה זו. הקשרים הבלתי-פורמליים הנוצרים בין הש"ש, חניכי הפנימייה והצוות מאפשרים קרקע פורייה לפעילות חינוכית, צופית וערכית.

גרעין במדבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרעין קהילתי אשר ייחודו בשיתוף פעולה בין מתנדבים מהמגזר הבדואי (מטעם ארגון אג'יק)וש"ש מתנועת הצופים. המתנדבים פועלים יחדיו במסגרות חינוכיות במגזר הבדואי והיהודי ובשבטי צופים על מנת לקדם את דו-הקיום הערבי-יהודי באזור הנגב ולהעניק לילדים ערבים ויהודים באזור נקודת מבט התחלתית חיובית על בני המגזר השני. הגרעין מאמין כי בעזרת נתינת חוויה חיובית ראשונית לילד לגבי המגזר השני ניתן להגיע למצב בו לא קיימת דחייה אוטומטית בין שני המגזרים.

גרעין אתגר בהנהגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרעין מתגבש במסגרת ההנהגה ופועל כזרוע חינוכית של תנועת הצופים לקידום ההדרכה ופרויקטים חינוכיים בשבטי הצופים השונים, בקהילה וכן בשבטי צופי ים. הגרעין לוקח חלק משמעותי בפתיחת והקמת שבטים חדשים וחיזוק שבטים קיימים.

כפר הש"שינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון של כפר השינשינים הוא בשוני המבנה שלה משל מגזרים אחרים: במקום קומונה של 6-8 יהיו במגזר בין 10 ל-15 שינשינים, שיגורו בסמיכות אחד לשני קבוצת שינשינים גדולה ומשמעותית, הן עבור עצמה ועבור חבריה והן כלפי הקהילות איתן היא תעבוד, הגרעין פועל כיום בירושלים ותל אביב-יפו באופן חלקי ותפקידו העיקרי הוא חיזוק הקהילה ושבטי הצופים הקטנים בירושלים וסביבתה ובדרום תל אביב יפו.

נח"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול שמציעה התנועה לשכבות אורגניות או קבוצות שמיניסטים שמתהוות במהלך שנת י"ב המעוניינות לתרום יחד בקהילה, בתנועה ובצבא. סביב רעיונות משותפים מתוך תנועת הצופים יוצאת הקבוצה למסלול המשלב בתוכו שירות צבאי בחטיבת הנח"ל, התנדבות בקהילה ובחברה הישראלית. המסלול כולל בתוכו שילוב של התנדבות בקהילה, גיוס לצבא וחזרה לאותה קהילה כחיילים במהלך השירות הצבאי בפרק משימה תוך המשך קיום ערכי התנועה וקשר עימה. פרק הקהילה כולל בתוכו: ריכוז שבטי צופים, עבודה בבי"ס, מועדוניות, קידום נוער וכיד דמיונם של חברי הגרעין.

גרעין אנ"ת[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרעין אנ"ת הינו מסלול ייחודי המורכב מקבוצת בני נוער בעלי חזון משותף שהחליטו לחבור יחדיו לעשייה חינוכית משותפת, הרוצים לתרום שנה מחייהם לשילוב המופלא שבין אמנות וצופים. שנת השירות מאפשרת להם להתנדב בבתי הספר, להקים מסגרות חוגים אחה"צ (המשלבות חינוך ערכי בלתי פורמלי ופיתוח אומנויות), ארגון פרויקטים ייחודיים כלל ארציים ביחד עם חברי שנת שירות ועוד.

גרעין אנ"ת הינו מסלול ייחודי המורכב מקבוצת בני נוער בעלי חזון משותף שהחליטו לחבור יחדיו לעשייה חינוכית משותפת, הרוצים לתרום שנה מחייהם לשילוב המופלא שבין אמנות וצופים. שנת השירות מאפשרת להם להתנדב בבתי הספר, להקים מסגרות חוגים אחה"צ (המשלבות חינוך ערכי בלתי פורמלי ופיתוח אומנויות), ארגון פרויקטים ייחודיים כלל ארציים ביחד עם חברי שנת שירות ועוד.[25]

גרעין אנ"ת מאמין בתרבות ואמנות כאבן היסוד של החברה ומכיר בכוחה של האמנות לחצות גבולות, לאפשר תקשורת ולהוות נקודת מוצא אלטרנטיבית לחינוך חיובי. מכך, כי מקומו של האמן בחברה הינו מרכזי ומוביל ולכן אחת ממטרות הגרעין היא לאפשר לאמנים להמשיך ליצור יחד עם בסיס ידע רחב, תוך כדי הצטיינות במקצועם, מעורבות, תרומה לחברה ולקיחת אחריות על קידומה ועתידה של מדינת ישראל.

שנת השירות בגרעין אנ"ת מובלת על ידי ארבעה עקרונות מובילים:

  • קומונה - כל קומונה מורכבת משמונה חברי שנת שירות מכלל קשת האמנויות (אמנות חזותית ואמנויות הבמה) אשר מקיימים חיי קבוצה שיתופיים.
  • קהילה – על הקומונה לקחת חלק מוביל בקהילה על ידי שימוש באמנות ככלי החינוכי ובמטרה לפתח את נושא האמנות והתרבות בקהילה.
  • תנועת הצופים – הקומונה לוקחת חלק רציף, יוזם וייחודי בפעילות השנתית בכל הרמות בתנועת הצופים.
  • יצירה – הגרעין מפתח את חבריו למצוינות באמנות, הן במסגרות לימודים והן ביצירה אישית וקבוצתית רלוונטית.

ענת טל ז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענת טל הייתה צעירה בת 16 מחיפה אשר נפטרה מתקיפת חיידק אלים בשנת 2003. ענת הגתה את רעיון הגרעין כאשר הייתה רקדנית מצליחה במחול העכשווי. התמדתה העיקשת והראויה להערצה בבלט, בנוסף על עיסוקה בתחומי אמנות נוספים והיותה תלמידה מצטיינת ופעילה חברתית הפכו לחזונו של הגרעין.[26]

שמו של הגרעין: אנ"ת, מייצג גם את ראשי התיבות (אמנות נותנת תרומה) אך גם נבחר לזכר ענת טל.

נח"ל-ש"ש[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפשרות נוספת שקיימת בתנועה היא יציאה לגרעין נח"ל לאחר שנת שירות. במהלך שנת השירות בגרעינים השונים מתגבשת קבוצה של מתנדבים מכל מגזרי הש"ש השונים המחליטה ביחד לצאת לעוד חצי שנה של תרומה (בעיר או בקיבוץ) שלאחריה כולם יתגייסו יחד לנח"ל בתור גרעין, ייצאו לפרק משימה ביחד וכו'. מסלול הנח"ל-ש"ש שונה ממסלול הנח"ל הרגיל גם בפרק ההכנה (שאורכו חצי שנה ולא שנה) וגם בפרק השל"ת המתקיים כחלק מפרק ההכנה ולא בסוף המסלול.

קיבוצים שהוקמו על ידי הצופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצופים העבריים הקימו עד היום שבעה עשר קיבוצים, ובהם הקיבוצים הבאים:

להקת צופי תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת צופי תל אביב היא להקה הפועלת מאז שנת 1978 ומורכבת מחניכי תנועת הצופים. הלהקה מונה כ-20 זמרים מבין חניכי התנועה באזור תל אביב[27].

בראשית דרכה עסקו רוב תוכני הלהקה בעיר תל אביב ובהווי הצופים, אולם עם השנים הרחיבו את היריעה ועסקו בדמוקרטיה והגשמה, וניסו להעביר מסרים חברתיים ולאומיים בהופעותיהם.

מדי שנה משתתפת הלהקה בכ-70 אירועים ממלכתיים, אירועים עירוניים של תל אביב, פסטיבלים שונים ואירועים שונים של תנועת הצופים. בנוסף על התוכנית המוזיקלית הקבועה, המתחדשת מדי שנה, ללהקה רפרטואר עשיר של שירים ישראליים איתם היא מופיעה על הבמות באירועים שונים.

בין בוגרי הלהקה נמנים שרון חזיז, איילת זורר, דין דין אביב, תומר שרון, ירדן בר כוכבא, אביטל פסטרנק, אורי גוטליב, גלעד קלטר, מאיה שואף, עידן אשכנזי, ליאור אשכנזי, יהודה יצחקוב, אליאנה תדהר ואמנים אחרים בעולם הבידור הישראלי.

הלהקה נהגה להופיע בשנות השמונים בפינה שבועית קבועה בתוכנית זהו זה, וכן הופיעה בתוכנית הספיישל של המופע "זוהי דמוקרטיה" ובמיני-סדרה בת 5 פרקים "הכל הצגה" ברשת ועוד.

משנת 2004 הלהקה העלתה מחזות זמר רבים בעלי עלילה, כגון: "החיים לדוגמה", "ילדים של החיים"- על פי שיריו של שלום חנוך, "1976", "לא שולט בזה", "הלהקה", "על גגות תל אביב" ועוד..

מדי שנה יוצאת הלהקה להופעות בחו"ל, ומייצגת את תל אביב-יפו בפני קהילות יהודיות ולא יהודיות תוך יצוג העיר. בשנים האחרונות הופיעה הלהקה בסין, פרו, אקוודור, ארצות הברית, מקסיקו, קנדה, בריטניה, פוארטו ריקו, סינגפור, וייטנאם, תאילנד, אוסטרליה וספרד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עידן 13, תנועות הנוער 1920 - 1960, יד יצחק בן צבי, ירושלים. תנועת הצופים מראשיתה ועד 1960 מאת חמדה אלון
  • "היֵה נכון"- חמישים שנות צופיות עברית בארץ ישראל 1919 - 1969- חמדה אלון, הוצאת עם הספר בע"מ, תל אביב 1976
  • "70 שנה לכרמל" 2007-1937, יניר רובינשטיין. תנועת הצופים על רכס הכרמל ושבט כרמל בפרט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הצופים העבריים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תנועות הנוער בישראל, באתר לומדים ברשת
  2. ^ 25.8% מכלל חניכי תנועות הנוער (175 אלף) על פי מפקד תנועות הנוער 2006 (ראו כתבה). תנועת הצופים היא תנועת הנוער הגדולה ביותר.
  3. ^ מורן זליקוביץ', הצופים - תנועת הנוער הגדולה בישראל, באתר ynet‏, 6 בנובמבר 2005
  4. ^ התפיסה הערכית בתנועת הצופים, תנועת הצופים
  5. ^ מידות הצופה בתנועת הצופים, תנועת הצופים
  6. ^ קשישים היה הכינוי דאז לנערים בני 15 עד 18
  7. ^ מפת שבטי התנועה בתנועת הצופים, תנועת הצופים
  8. ^ אתר האינטרנט צופים ברשת - עדכון בנוגע לפעילות התנועה בימים אלה (מצב בטחוני), תנועת הצופים
  9. ^ News1 | מזכ"ל חדש לתנועת הצופים: קלי כהן, www.news1.co.il
  10. ^ מחלקת קשר עם התפוצות - מחלקת קשר עם התפוצות - מידע כללי, תנועת הצופים
  11. ^ אתר חץ וקשת - חץ וקשת 2015, תנועת הצופים
  12. ^ משלחת ארצות הברית - המשלחת לארהב- כל מה שרציתם לדעת, תנועת הצופים
  13. ^ משלחת פולין - המסע התנועתי לפולין, תנועת הצופים
  14. ^ תמונות מתשובות לשאלות נפוצות באתר משלחות קצרות, תנועת הצופים
  15. ^ תנועת הצופים העבריים בישראל - אתר ZOFIM - VCP Delegations, תנועת הצופים
  16. ^ תמונות ממשלחת צופי נתניה לסינסינטי 2014 באתר משלחות קצרות, תנועת הצופים
  17. ^ משלחת הנהגת רמת גן לבריטניה 2012, תנועת הצופים
  18. ^ משלחת צופי רמת גן לצופי צבר לונדון, תנועת הצופים
  19. ^ המשלחת לשוודיה – חוויה של פעם בחיים, תנועת הצופים
  20. ^ משלחת לבלגיה - קיץ 2015, תנועת הצופים
  21. ^ בדרך לקנדרסטג עוצרים בורשה, תנועת הצופים
  22. ^ Tzofim Garin Tzabar - Lone Soldier Program, Tzofim Garin Tzabar - Lone Soldier Program
  23. ^ צופי ווראייטי, תנועת הצופים
  24. ^ גרעין רעים, באתר תנועת הצופים העבריים בישראל
  25. ^ גרעין אנ"ת - אז מה זה בעצם גרעין אנת?, תנועת הצופים
  26. ^ גרעין אנ"ת - אמנות נותנת תרומה - לזכרה של ענת טל
  27. ^ להקת צופי תל-אביב, www.tel-aviv.gov.il