פטר בוקור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פטר בוקור
Bokor Péter
לידה 19 בספטמבר 1924
פץ', הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 באוקטובר 2014 (בגיל 90)
בודפשט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס בלה באלאז' (1964)
מסדר ההצטיינות של הרפובליקה ההונגרית (1994)
צלב האבירים של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה ההונגרית (2005)
אמן דגול של הונגריה (1985)
פרס SZOT (1969)
אמן מצטיין של הונגריה (1974)
בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג האנה סגה (19472006) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פטר בוקורהונגרית: Bokor Péter;‏ פץ', 19 בספטמבר 1924בודפשט, 7 באוקטובר 2014) היה במאי קולנוע, סופר, היסטוריון, דרמטורג יהודי-הונגרי עטור פרסים לרבות פרס בלה באלאז' (פרס הכבוד המקצועי הממלכתי ההונגרי הגבוה ביותר שניתן להעניק ליוצרי סרטי קולנוע ולמפיקי טלוויזיה), פרס האמן המצטיין ופרס האמן הדגול.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטר בוקור נולד במשפחה יהודית כבנם של פרנץ בוקור, רוקח ושל ארז'בט שפרינגארן. אמו נספתה באושוויץ ואחיו ניספה בחזית המזרחית במחנות שרות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי. ב-1947 התחתן עם האלמנה האנה סגה (במקור שטיינפלד) משפטנית שילדה שתי בנות (קלרה (מבעלה הראשון שנרצח בשואה ויודית) ב-1945 וב-1949 בהתאמה.

קורות חייו ועבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטר בוקור גדל בעיר קאפושוואר וסיים שם את בחינות הבגרות. הוא נאלץ להסתתר מבריוני מפלגת צלב החץ, אך אלה תפסו אותו והוא גורש למחנה ריכוז בגרמניה. הוא עבר תאונה בזמן שברח ואושפז בעיר שוורין. חזר הביתה ב-1946 ולמד רוקחות, בעקבות מקצועו של אביו. בין 1947 לבין 1958, הוא היה דרמטורג ומדובב בחברות סרטים שונות ולאחר מכן באולפן הסרטים פנוניה (Pannónia Filmstúdió). מ-1958 כתב וביים סרטים תיעודיים. משנת 1963, הוא היה עובד של הטלוויזיה ההונגרית. בין 1972 לבין 1973 היה ראש אולפן החדשות והתיעוד. בין 1972 לבין 1986 היה במאי ב-Mafilm. הוא פרש ב-1986. ב-1988, יחד עם גאבור האנאק הקים את ספריית הווידאו של הספרייה הלאומית על שם סצ'ני. משנת 1990 היה חבר ועד באיגוד ההונגרי של האיחוד הפאן-אירופי.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פטר בוקור–פטר טקנש: חוקרים וכובשים ; Móra, בודפשט, 1961 (ספרי צלילה)
  • תמונות של המאה שלנו (1968)
  • אימון ללא תחרות ; Táncsics, בודפשט, 1979 (העולם שלנו)
  • המשחק הסופי לאורך הדנובה. ראיונות לסדרת סרטים ; תמונה Miklós Molnár; RTV-Minerva–Kossuth, בודפשט, 1982
  • רחוב ללא מוצא. ראיונות מהסדרה "המאה שלנו ב Századunk ; RTV-Minerva, בודפשט, 1985
  • בחיפוש אחר דוקטור מנגלה (1987)
  • ברצון אלוהים. . . פגישות עם ד"ר אוטו הבסבורג. תמונות ומסמכים מהאלבום המשפחתי ; ראיון פטר בוקור, Gábor Hanák; Corvina, בודפשט, 1991
  • שנה עם אוטו הבסבורג. שיחות / Ignác Romsics: נגד הסחף. מסה ; Paginarum, בודפשט, 1999
  • הצורף, הבלונדינית והצולע. סיפור גרמני ; Noran Libro,, 2010 בודפשט

סרטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • היום הראשון של השנה הראשונה
  • גנבו את פרס נובל
  • שלושה גברים ליד הבאר
  • דיאלוג עם אישה מאושרת
  • חייו של פאל דמן
  • דרישת שלום לבבית (1959)
  • המטבח של המכשפה (1959)
  • עיקול המוות (1961)
  • שחר ללילה (1964)
  • המאה שלנו (1965–1989, 1999-)
  • זיוף הפרנק הצרפתי (1971)
  • רצח המלך (1984)
  • ברצון האל (1988)
  • העד של המאה שלנו: אוטו הבסבורג (1990)
  • שני ימי הולדת (1992)
  • יובלים (1992)
  • המסתור - שנה בחייו של אישטוואן בתלן (1994)
  • אדמה קשה (1998)
  • וידויים של בן מלך אזרח (2004)
  • איש תמים בכיסא קטיפה (2005)
  • הרקע ללוויה (2006)
  • האצולה מחויבת (2006)
  • המצור (2009)

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס בלה באלאז' (1964)
  • פרס SZOT (1969)
  • פרס האמן המצטיין (1974)
  • פרס האמן הדגול (1985)
  • קנדידט (דוקטורט קטן) למדעים היסטוריים (1988)
  • הצלב הקטן של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של הונגריה (1994)
  • פרס ביקורת סרטים על מפעל חיים (2005)
  • פרס האקדמי לעיתונות (2005)
  • צלב האבירים של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של הונגריה (2005)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פטר בוקור בוויקישיתוף
  • פטר בוקור, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)