האנה סגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האנה סגה
Szegő Hanna
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 18 ביוני 1925
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בדצמבר 2006 (בגיל 81)
בודפשט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת אטווש לוראנד (1949) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג פטר בוקור (19472006) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האנה סגה (במקור שטיינפלד, בהונגרית: Szegő Hanna; בודפשט, 18 ביוני 1925 – בודפשט, 19 בדצמבר 2006) הייתה עורכת דין ומשפטנית בינלאומית ניצולת השואה.

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנה שטיינפלד (סגה) נולדה במשפחה יהודית כבתם של ארנה סגה (1886–1944), משפטן, סופר כלכלי ופקיד, ושל שטפניה באלה (1901–1944). בעלה הראשון היה (1944–1945) יאנוש ואש. שלושתם ניספו בשואה (בעלה יחד עם הוריה). בעלה השני מ-1947 היה פטר בוקור (19242014), במאי קולנוע והיסטוריון. בנותיה: קלרה בוקור (1945) מבעלה הראשון, עורכת דין, ראש אגף במשרד המשפטים, ויודית בוקור (1949) מבעלה השני, כלכלנית, עמיתה מדעית של המכון להכשרה רפואית (OTI).

לימודיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנה סיימה את לימודיה בבית הספר התיכון לבנות ב-1943. לאחר ששרדה את שואת יהודי הונגריה היא הייתה ב-1949 אחת הסטודנטיות הראשונות באוניברסיטת פאזמאן פטר (כיום אוניברסיטת אטווש לוראנד) שקיבלה תואר דוקטור במדע המדינה ובמשפטים. בשנת 1955 סיימה את לימודיה גם במכללה לענייני חוץ ובשנת 1959 עברה את הבחינה במשפט בינלאומי. היא הפכה לדוקטורנטית במדע המדינה והמשפט ב-1960, ולדוקטור (PhD) ב-1973. בשנת 1962 היה לה מלגת לימודים של האקדמיה למשפטים בינלאומי בהאג.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 19441945 עבדה במפעל אריגה בבודפשט. בסוף 1944 נתפסה על ידי אנשי מפלגת צלב החץ בבודה כשהייתה בחודש השמיני להריונה. בעלה נרצח. היא נאלצה לראות את עינויי חבריה והוצאתם להורג. בתה קלרה נולדה ב-1945. לאחר השחרור עבדה במחלקה המשפטית של חברת הפקת הסרטים (MOKÉP). היא נישאה שוב ב-1947 לפטר בוקור ונולדה להם בת נוספת, יודית, בשנת 1949. לאחר שסיימה את לימודי המשפטים שלה, מ-1951 הפכה למרצה במחלקת המשפט הבינלאומי של משרד החוץ (1951–1956) ולאחר מכן המרצה הראשית במחלקה לארגונים בינלאומיים (1956–1960). משנת 1960 הייתה חוקרת בכירה במכון ללימודי מדע מדינה ומשפט של האקדמיה ההונגרית למדעים וראש המחלקה למשפט בינלאומי (1960–1997). משנת 1963, כיהנה כפרופסור חבר באוניברסיטת קרל מרקס לכלכלה, היא השתתפה בהשקת ההכשרה הדיפלומטית בהונגריה וביצירת המגמה ליחסים בינלאומיים. מאז 1974 כיהנה כפרופסור מן המנין באוניברסיטה, ומאז 1995 כפרופסור אמריטוס.

הפונקציות החברתיות שלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חברה במועצה המייעצת למשפט ציבורי של המפלגה הסוציאליסטית ההונגרית (1989–1990).
  • המייסדת והמנהלת המדעית של המרכז ההונגרי לזכויות אדם (מאז 1989; המרכז פועל מ-1996).
  • חברה בוועדה ללימודי מדע מדינה ומשפט של האקדמיה ההונגרית למדעים.
  • מומחית ליחסים בין ארגון העבודה הבינלאומי של האו"ם (ILO) והונגריה, ונשיאת הסניף ההונגרי של ILO.
  • החברה ההונגרייה בוועדת האו"ם למעמד האישה (CSW) (1976–1964), הנשיאה (1969).

תחומי המחקר שלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת המשפט הבינלאומי עסקה בעיקר בדיני ארגונים בינלאומיים, ביחסים בינלאומיים, בהיבטים המשפטיים של מצבי מלחמה ובסוגיית שבויי המלחמה. היא השיגה תוצאות רציניות בתחום הבהרת היחסים בין הונגריה לארגונים בינלאומיים שונים, וכן בבחינה השוואתית של המצב המשפטי של המדינות העצמאיות החדשות.

פרסים והכרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עיטר מסדר העמל דרג זהב (1964, 1975)[1]
  • מדליית יובל השחרור (1970)
  • פרס האקדמיה (1967)
  • פרס הצטיינות אקדמית (1972)
  • פרס Szent-Györgyi Albert (1995)
  • הצלב האמצעי של מסדר הכבוד של הרפובליקה (1995, 2005)[2]

עבודת עריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • העורכת הראשית של מגזין אקטה הומנה (Acta Humana) (2006–1990).
  • שאלות של המשפט הבינלאומי. עורכת סדרת ספרים (משנת 1986).

עבודותיה העיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנה סגה פרסמה עשרות מחקרים מדעיים חשובים בכתבי עת הונגריים וזרים. היא גם ביצעה פעולות תרגום מדעיות משמעותיות.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסתייגויות המצורפות להסכמים בינלאומיים. בודפשט, Közgazdasági és Jogi Kiadó, 1961. 311 עמודים.
  • חוק בינלאומי. בודפשט, הוצאת ספרי לימוד, 1965.
  • המשפט הבינלאומי II. בודפשט, הוצאת ספרי לימוד, 1966.
  • New States and International Law (מדינות חדשות ומשפט בינלאומי). בודפשט, הוצאה לאור אקדמית, 1970.
  • מדינות חדשות ומשפט בינלאומי. בודפשט, Közgazdasági és Jogi Kiadó, 1971.
  • מקומו של האו"ם בחקיקה הבינלאומית. בודפשט, הוצאה לאור אקדמית, 1976.
  • תפקיד האו"ם בחקיקה בינלאומית. הוצאה לאור אקדמית – צפון הולנד, 1978.
  • זהות מדינתית – לרשת מדינה. הוצאה לאור אקדמית, בודפשט, 1984.
  • היבטים משפטיים בינלאומיים של זכויות אדם ופיתוח חוקתי. משרד MTA למחקר מדעי המדינה. בודפשט, 1988.
  • חוק בינלאומי. בודפשט, אולה, 1997.
  • מילון בסיסי ליחסים בינלאומיים. בודפשט, הוצאת אולה, 2003.

לקסיקונים, אנציקלופדיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגה כתבה מאמרים במספר אנציקלופדיות מתמחות:

  • לקסיקון דיפלומטי ומשפט בינלאומי. בודפשט, הוצאה לאור אקדמית, 1967
  • לקסיקון של מדינות מתפתחות. בודפשט, הוצאה לאור אקדמית, 1973
  • אנציקלופדיה קטנה של פוליטיקה עולמית. בודפשט, בודפשט, הוצאת קושוט, 1974
  • אנציקלופדיה למדע המדינה והמשפט. בודפשט, הוצאה לאור אקדמית, 1980

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ההספד של Grotius.hu על האנה סגה
  • נקודת שם: פטר קוזאק על האנה סגה
  • אנדרטה לרוצחים: סרט דוקטמנטרי עם האנה סגה דניאל אץ' (במאי)
  • Ars Boni et aequi. מחקרים על המערכת הבינלאומית בסוף המילניום. ליום הולדתה ה-75 של גברת האנה סגה. נערך על ידי ז'ולט רושטובאני. (בודפשט, 2000)
  • חדשות פטירה; פרנץ קונדורושי: לזכרה של האנה סגה (נפסבה, 22 בדצמבר 2006)
  • גזה הרצג: לזכרה של האנה סגה (Acta Humana, 2006)
  • האנה סגה. (נשים במדע ההונגרי. עורכת מרגיט באלוג ומריה פלאשיק. בודפשט, 2010)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Magyar Közlöny 1964/15., 1975/17. szám.
  2. ^ Magyar Közlöny 1995/74., 2005/125. szám.