פייר ז'נסן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פייר ז'נסן
Pierre Jules César Janssen
Jules Janssen 3.jpg
לידה 22 בפברואר 1824
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בדצמבר 1907 (בגיל 83)
מודון, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אסטרונומיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פר לשז עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות Paris Observatory
פרסים והנצחה שבלייה בלגיון הכבוד
מדליית רמפורד (1876)
פרס לאלנד (1868)
עמית כבוד של החברה המלכותית של אדינבורו
חבר זר של החברה המלכותית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פייר ז'יל סזאר ז'נסןצרפתית: Pierre Jules César Janssen;‏ 22 בפברואר 1824 - 23 בדצמבר 1907), אסטרונום צרפתי בן המאה ה-19. גילה את הגז הליום ואת ההרכב הגזי של השכבה החיצונית של השמש, יחד עם המדען האנגלי ג'וזף נורמן לוקייר (אנ').

מהלך חייו ועבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'נסן נולד בפריז ולמד מתמטיקה ופיזיקה. במקביל למחקריו לימד מדעים בתיכון שארלמאן ב-1853 ומאוחר יותר במכללה לארכיטקטורה בשנים 1865–1871.

במסגרת מחקריו, נסע לפרו בשנת 1857 כדי לחקור את קו המשווה המגנטי של כדור הארץ. בשנים 1861–1864 חקר את בליעת הקרינה האלקטרומגנטית בספקטרום הסולארי של כוכבי הלכת באיטליה ובשווייץ. בשנים הבאות הוא נסע לאיים האזוריים כדי לחקור ולבצע ניסויים הקשורים למגנטיות ולקרינת כוכבים. במהלך מחקרו זה נסע ליפן ב-1874 ולאלג'יריה ב-1882 לחקור את מעבר נוגה על פני השמש. ז'נסן התעניין מאוד בליקויי המאורות ונסע מסביב לעולם כדי לצפות בהם ולחקור אותם. ב-1870 אף נמלט מהמצור על פריז על כדור פורח כדי לצפות בליקוי חמה.

בשנת 1875 מונה למנהל מצפה הכוכבים החדש שהקימה ממשלת צרפת במדון שליד פריז. במצפה החדש ביצע אינספור צילומים מרהיבים אשר יוקרם לא יסולא בפז לסוף המאה ה-19. הוא הוציא לאור אוסף של התצלומים הללו בספרו משנת 1896 Annales de l'obsevatoire de Maeudon. גרסתו האחרונה של הספר ראתה אור בשנת 1904.

גילוי ההליום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1868 גילה כיצד ניתן להבחין ולעקוב אחר הילת החמה מבלי לחכות לליקוי. בעת שחקר את הליקוי של ה-18 באוגוסט 1868 בעיר גונטור שבהודו, הוא שם לב לפסים בוהקים בספקטרום של הילת החמה, דבר המוכיח כי ההילה היא גאזית. חלק מאותם פסי הספקטרום הבוהקים היו צהובים (מאוחר יותר אורך הגל של הפס נמדד כ-587.49 ננו-מטר). זו הייתה הפעם הראשונה שבה התגלה פס זה על פני הספקטרום, דבר שהעיד על גילוי יסוד חדש שלא היה ידוע עד אז למדע.

ב-20 באוקטובר של אותה השנה, המדען הבריטי ג'וזף נורמן לוקייר בנה ספקטרוסקופ מדויק וחזק במיוחד, שבעזרתו הצליח אף הוא לעקוב אחרי אותו פס הנפלט מהשמש. חשוב לציין כי זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה בה התגלה יסוד כימי חדש שלא על פני כדור הארץ. את שמו של היסוד גזרו לוקייר ועמיתו הכימאי אדוארד פרנקלנד (Edward Frankland) מהמילה היוונית לשמש, הליוס (ἥλιος).

מותו ומורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברו של ז'נסן

ז'נסן נפטר במדון (Meudon) ב-23 בדצמבר 1907, ונטמן בבית הקברות פר לשז שבפריז. במהלך חייו הוא מונה לאביר לגיון הכבוד הצרפתי ולחבר החברה המלכותית של לונדון עקב פועלו ותרומתו הרבה בתחומי האסטרופיזיקה והכימיה.

על שמו נקראו שני מכתשים על הירח ועל מאדים. הכיכר המרכזית בכניסה למצפה הכוכבים שניהל אף היא נקראת על שמו.

ז'נסן קרא לאסטרואיד 225 Henrietta (אנ') שהתגלה על ידי יוהאן פאליזה, על שם אשתו, הנריטה.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פייר ז'נסן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Schmadel, Lutz D. (2007). Dictionary of Minor Planet Names – (225) Henrietta. Springer Berlin Heidelberg. עמ' 35. ISBN 978-3-540-00238-3. בדיקה אחרונה ב-20 בדצמבר 2018.