פיי אז'נברג סלוב
 | |
| לידה |
13 בפברואר 1926 ברלין, רפובליקת ויימאר  |
|---|---|
| פטירה |
8 באוגוסט 2012 (בגיל 86) הוורפורד, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה | |
| מעסיק |
אוניברסיטת בוסטון, אוניברסיטת פנסילבניה, מכללת סמית', אוניברסיטת אילינוי בשיקגו |
| השקפה דתית |
אתאיזם |
| בן או בת זוג |
Walter Selove |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
פיי אז'נברג סלוב (בגרמנית: Fay Ajzenberg-Selove; 13 בפברואר 1926 – 8 באוגוסט 2012) הייתה פיזיקאית אמריקאית שעקר מחקריה היו בפיזיקה הגרעינית. אז'נברג חקרה אנרגיה גרעינית באור, וזכתה במספר פרסים. ביניהם, המדליה הלאומית למדעים, בה זכתה בשנת 2007, ובכך הפכה לאחת מהנשים הפיזיקאיות היחידות שמחזיקות בה[1].
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיי אז'נברג סלוב נולדה בשנת 1926 להורים רוסים ויהודים, בעיר ברלין שבגרמניה לבית עם אחות נוספת, הגדולה ממנה ב-15 שנים. פיי ומשפחתה נדדו הרבה, ובשנת 1930, הם עברו לצרפת, ואחרי עשר שנים, מעט אחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, הם עזבו את צרפת ונדדו לספרד, לפורטוגל, לקובה, ולבסוף לעיר ניו יורק שבארצות הברית. אביה, המהנדס, שהגיע להיות מיליונר מספר פעמים בחייו, ניסה לשכנע את פיי להיות גם היא מהנדסת[1][2].
משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1954, חברתה הקרובה של אז'נברג מריטה בוהר אמרה לה שהיא מצאה מישהו שאולי ימצא חן בעיניה, פיזיקאי מאוניברסיטת הרווארד, ושמו וולטר וולי סלוב. זמן לא רב לאחר מכן, אז'נברג הלכה לשמוע הרצאה שלו והתיישבה בשורה הראשונה. היא מייד התאהבה בו. מעט לאחר מכן הם נפגשו, הכירו, ולבסוף התחתנו. כעבור כמה שנים היו להם חמישה ילדים: ארבעה בנים ובת אחת[1][2][3].
קריירה מחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1946, אז'נברג עשתה תואר ראשון בפיזיקה הנדסית מאוניברסיטת Michigan, ששם הייתה האישה היחידה בכיתה עם תשעים ותשעה גברים נוספים. לאחר מכן, המשיכה ועשתה תואר שני ושלישי (Master וPhD) באוניברסיטת Wisconsin. שנה אחרי שסיימה את הדוקטורט, היא קיבלה עבודה זמנית לשנה אחת במכללת סמית', ושם החלה בשיתוף פעולה משמעותי בינה לבין תומאס לריסטן מאוניברסיטת המכון הטכנולוגי שבקליפורניה. בתחילת 1951, יחד עם לריסטן, היא פיתחה והכינה מדריך חשוב מאוד "רמות האנרגיה של חלקיקי האור (בשפת המקור: Energy Levels of Light Nuclei)" שלאחר מספר עשורים הופיע במספר עיתונים מדעיים חשובים, ביניהם העיתון המוכר "Nuclear Physics". פיי הוציאה בסך הכל עשרים ושישה מאמרים על הנושא, שלפעמים אפילו נקראו "התנ"ך של הפיזיקה הגרעינית"[3][2][1].
פעילות מחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1952, אז'נברג חיפשה עבודה קבועה, וניסתה להתקבל כעוזרת פרופסור באוניברסיטת בוסטון, שם קיוותה לעבוד עם עוד קבוצה קטנה תוך כדי עבודה מדי פעם באוניברסיטת MIT. כשאז'נברג קיבלה את העבודה, מנהל העבודה ניסה להוריד לה חמישה עשר אחוזים מהמשכורת כשראה שהיא אישה. אז'נברג לא אהבה את הדבר, והיא שכנעה אותו לסכום עליו סיכמו מראש. לאחר מכן, אז'נברג התחילה את מסעה כחוקרת, שבו היא ושותפה למחקר, תומאס לריסטן, ניסו לסקר את כל הניסויים שנערכו על חלקיקי אור עם מספר מסה בין 5 ל-20. בשנת 1973, לאחר שתומס לריסטון מת, היא המשיכה לעבוד לבדה עד שנת 1990, שבה היא פרשה. במהלך התקופה שבה היא עבדה, היא פרסמה 26 סקירות. בנוסף, לאז'נברג היו מחקרים משלה, על מגוון חלקיקים שונים. אז'נברג דיברה ארבע שפות (רוסית, צרפתית, גרמנית, ואנגלית), ולכן היא היוותה חלק משמעותי מהקהילה הבין לאומית לפיזיקה גרעינית. בשנת 1966, אז'נברג כבר הייתה האישה הראשונה בקהילת הפיזיקה הגרעינית של ברית המועצות[1][2].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "פיי אז'נברג סלוב".