פיליפ ז'רוסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Philippe Jaroussky
לידה 13 בפברואר 1978 (בן 46)
מזון-לאפיט, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • Conservatoire à rayonnement régional de Versailles
  • הקונסרבטוריון העירוני של פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1999 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס הנדל (2015)
  • Echo Klassik Male Singer of the Year (2008)
  • Echo Klassik Male Singer of the Year (2016) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
www.philippejaroussky.fr
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיליפ ז'רוסקיצרפתית: Philippe Jaroussky‏; נולד ב-13 בפברואר 1978) הוא זמר קונטרה-טנור צרפתי. החל את הקריירה המוזיקלית שלו בנגינה בכינור, זכה בפרס בקונסרבטוריון ורסאי, ולאחר מכן עבר לנגינה בפסנתר לפני שפנה לשירה אופראית.

באופן יוצא דופן עבור קונטרה-טנור, ז'רוסקי שר במנעד פלסט. לדבריו, קול השירה הטבעי שלו נמצא בטווח הבריטון.[1]

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'רוסקי נולד במזון-לאפיט.[2] סבא רבא שלו היה מהגר רוסי שברח מהמהפכה הבולשביקית.[3]

ז'רוסקי קיבל את ההשראה לשירה מזמר הקונטרה-טנור פבריס די פאלקו.[4] הוסמך על ידי הפקולטה למוזיקה מוקדמת בקונסרבטוריון של פריז. בשנת 1996 החל ללמוד שירה אצל ניקול פאליין.[5] הוא ייסד את האנסמבל ארטאסרס (איט') בשנת 2002,[6] והופיע לעיתים קרובות עם אנסמבל מתאוס בניהולו של ז'אן-כריסטוף ספינוזי ועם האנסמבל לארפגיאטה (איט') בניהולה של כריסטינה פלוהר.

ב-29 ביולי 2016 ביצע את שירו של דייוויד בואי "Always Crashing in the Same Car" בנשף דייוויד בואי, במחווה לזמר המנוח כחלק מסדרת הנשפים ברויאל אלברט הול שבלונדון.[7]

בספטמבר 2017, כחלק מהפתיחה של מרכז המוסיקה לה סיין מוזיקל (צר'), השיק ז'רוסקי את תוכנית החינוך שלו, האקדמיה המוסיקלית של פיליפ ז'רוסקי.[8] [9] [10]

הכרה ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי העיתון לה טראס (צר'), "הזמר הצעיר הזה עם הקול המלאכי והווירטואוזיות השטנית הגיח אל אור הזרקורים ותוך שנים ספורות הפך לכישרון הווקאלי הצרפתי החדש והגדול".[דרוש מקור] בשנת 2004 הוא קיבל את פרס ה-Revélation Artiste lyrique Victoires de la musique classique , וכמו כן זכה בתואר Artiste lyrique de l'année בשנים 2007 ו-2010.[11] [12] [13] ז'רוסקי זכה בפרס "הזמר הטוב ביותר של השנה" בטקס פרסי הד קלאסיק, 2008 ו-2016. הוא גם קיבל פרס אקו קלאסיק (בצרפתית: Echo Klassik) בשנת 2012 עבור האלבום דואטי (בצרפתית: Duetti), אותו הקליט יחד עם מקס עמנואל צ'צ'יץ'. בשנת 2020 זכה בתואר כבוד בטקס ה-Victoires de la musique classique.[14]

ז'רוסקי זכה בתואר אביר מסדר האמנויות והספרות ב-2009 והועלה בדרגה במסדר ב-2019 [15] [16]

ב-13 בנובמבר 2019, לרגל ציון עשרים שנה להופעת הבכורה שלו, נחנכה דמות שעווה שלו שפוסלה על ידי אריק סן-שפרה במוזיאון גרוון, במהלך קונצרט שלו, בו קיבל את המדליה של מסדר האמנויות והספרות.[17] האסטרואיד 332183 ז'רוסקי נקרא על שמו.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירים שבוצעו על ידי ז'רוסקי שימשו בסרט מושב טורקי מאת במאי הקולנוע האוזבקי-רוסי יוסופ ראזיקוב, 2017.[18]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראיון ב-2011 אמר ז'רוסקי: "אני לא אוהב לדון בחיי האישיים. אני מרגיש כי במוזיקה קלאסית לא צריך לדבר על זה. יש לי הרבה סיבות".[19] הוא הומוסקסואל מוצהר ונמצא במערכת יחסים עם בן זוג [20] שאינו מוזיקאי[21] מאז 2007.[22] [23] [24]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיליפ ז'רוסקי בוויקישיתוף

https://www.youtube.com/watch?v=Z8dIevs0VlU

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Philippe Jaroussky". ארכיון מ-2011-02-17. נבדק ב-2011-02-17.
  2. ^ Bertrand Dermoncourt (6 במאי 2009). "Philippe Jaroussky: 'Je cherche la magie originelle du baroque'". L'Express (בצרפתית). נבדק ב-9 בינואר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "Who Can Resist a Man Who Sings Like a Woman?". The New York Times. 19 בנובמבר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ "Angelic presence". Stevedow.com. נבדק ב-6 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Philippe Jaroussky – Anaclase". Anaclase.com. נבדק ב-18 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Philippe Jaroussky and Ensemble Artaserse at the Wigmore Hall operatoday.com
  7. ^ "Prom 19: David Bowie Prom". BBC Music Events. נבדק ב-18 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Académie musicale Philippe Jaroussky
  9. ^ Campion, Alexis (2017-05-23). "Musique : l'académie du maître Philippe Jaroussky va ouvrir ses portes". Le Journal du Dimanche.
  10. ^ Peltier, Elian (2018-01-18). "Philippe Jaroussky réussira-t-il à ouvrir la musique classique à la diversité ?". The New York Times (בצרפתית).
  11. ^ "Palmarès 2004". France Télévisions. נבדק ב-2020-04-19.
  12. ^ "Le palmarès complet des Victoires de la musique classique". Le Monde. 2007-03-01.
  13. ^ Dermoncourt, Bertrand (2010-02-09). "Les Victoires de la musique classique commentées". L'Express.
  14. ^ Garat, Jean-Baptiste (2020-02-21). "Kantorow, Bernheim et Deshayes sacrés aux Victoires de la musique classique". Le Figaro.
  15. ^ "Donovan et Philippe Jaroussky décorés dans l'ordre des Arts et Lettres". La Dépêche du Midi. AFP. 2009-01-12.
  16. ^ "Nomination dans l'ordre des Arts et des Lettres – été 2019" (Press release). Ministère de la Culture. 2019-10-31. נבדק ב-2020-04-23.
  17. ^ "Philippe Jaroussky, un contre-ténor au musée Grévin". France Musique. 2019-11-15.
  18. ^ Elena Stishova, "Диагноз. 'Турецкое седло'" (Diagnosis. Turkish Seat) – a critical review of the film with Russian titles of two pieces sung by Jaroussky, Iskusstvo Kino magazine, May–June 2017, no 5/6, accessed 03 March 2018.
  19. ^ hometheaterhifi
  20. ^ "A Natural High – with No Surgical Intervention". Sydney Morning Herald. 16 בפברואר 2010. נבדק ב-12 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Dow, Steve (7 בפברואר 2010). "Angelic presence". The Sun Herald (republished at SteveDow.com.au and archive.brandenburg.com.au). נבדק ב-12 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Botha, Jacques (1 בדצמבר 2017). "The Divine Philippe Jaroussky". Gay Pages. נבדק ב-12 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ Rupp, Christian (בפברואר 2015). "Abstandhalter zur Hysterie der Oper (Keeping a Distance from Opera's Hysteria)". נבדק ב-12 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Cascales, Agustin (21 באוקטובר 2016). "No entiendo que Ricky Martin sea un icono gay". Shangay. נבדק ב-12 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)