לדלג לתוכן

פלסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פלסֶטאיטלקית: Falsetto (פלסטו), צורה מוקטנת של falso, מזויף; מכונה בקרב דוברי העברית גם "פלצט" או "פלצטו") הוא מונח המתייחס לרגיסטר (משלב) בתדירות מעט גבוהה מהרגיסטר המודאלי, וחופפת אליו באוקטבה אחת בקירוב. פלסט מתבצע על ידי רטט של קצוות מיתרי הקול, בחלקם או כולם. למרות שהמונח מתייחס, לרוב, להפקת קול בזמרה, הפלסט קיים גם בדיבור, ונחשב לאחד מארבעת תחומי הקול העיקריים בקלינאות תקשורת.

הקול האופייני לפלסט הוא נשימתי באופן טבעי, בדומה לחליל, עם מעט צליל הרמוני בנוסף. גברים ונשים, שניהם, יכולים להוציא קול בתחום הפלסט. השימוש במונח פלסט בזמרה מתייחס במקרים רבים לטכניקה קולית המאפשרת לזמר או הזמרת להפיק צלילים אשר מעבר לתחום הקול הנורמלי.

פיזיולוגיה של הפלסט

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תרשים של מיתר קול
תנועה מחזורית של סדק הקול בפלסט

ההבדל הפיזיולוגי העיקרי בין הרגיסטר המודאלי, או הנורמלי והפלסט קשור לכמות וסוג מיתרי הקול המעורבים בהפקת הצליל: בפלסט, רק קצוות המיתרים רוטטים, כאשר חלקו הגדול של המיתר פחות או יותר רפוי.

ברגיסטר המודאלי, תנועת הגל כוללת את המיתר כולו, וסדק הקול (גלוטיס) נפתח בחלקו התחתון בתחילה ואחר כך בחלקו העליון. במעבר מקול מודאלי לפלסט, שרירי הווקאליס משתחררים ומאפשרים לשרירים הקריקוטירואידים למתוח את מיתרי הקול אפילו מעבר למצב המתיחה המקסימלי שלהם. מתיחה זו יוצרת את אפקט הפלסט, ואף מאפשרת לקבוע את גובהו.

הפלסט אצל נשים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושא הפלסט אצל נשים עורר בעבר מחלוקת, בעיקר אצל מורים לפיתוח קול. ספרים רבים שעוסקים באמנות הזמרה מתעלמים לחלוטין מהנושא, נוגעים בו ברפרוף, או עומדים על כך שאין פלסט נשי. ויכוח זה אינו קיים, עם זאת, בקהילת קלינאי התקשורת, והטיעונים כנגד קיום הפלסט הנשי אינם תקפים לאור המחקר הפיזיולוגי העכשווי. סרטים וקטעי וידאו של הגרון בזמן דיבור מראים שנשים מסוגלות להפיק פלסט, עובדה הנתמכת גם במחקריהם של כמה קלינאי תקשורת, ומורים לפיתוח קול מובילים. אחד ההסברים לחוסר ההכרה בקיום הפלסט הנשי הוא שההבדל בגוון הקול ובדינאמיות שלו בין הרגיסטר המודאלי לפלסט אינו תמיד מורגש בקול הנשי לעומת הקול הגברי. זה שייך, בחלקו, להבדל באורך ובמסה של מיתרי הקול ובהבדל בטווחי התדירויות.

קיומו של רגיסטר הפלסט אצל נשים הוא עובדה מוכחת, וזמרות רבות משתמשות בפלסט במקום החלק העליון של הקול המודאלי.[דרוש מקור] מספר מורים לפיתוח קול טוענים שחוסר ההכרה בפלסט הנשי הביא לסיווג מוטעה של זמרות קונטראלטו ומצו-סופרן כסופרן, כיוון שבקולות נמוכים אלו קל לשיר סופרן על ידי שימוש בפלסט.

היסטוריה מוזיקלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש בפלסט במוזיקה של המערב הוא עתיק יומין. קשה לעקוב אחרי מקורותיו בשל אי-בהירות של מונחים. בספרו של ג.ב. מנציני, "Pensieri e riflessioni", מ-1774, הפלסט מוגדר כ-'voce di testa' (בתרגום: קול הראש). כנראה שסופרים בני המאה ה-13 הבחינו בין רגיסטר חזה, גרון וראש (pectoris, guttoris, capitis), וקראו לרגיסטר הראש למה שיקרא בעתיד פלסט. עד המאה ה-16 המונח פלסט היה נפוץ באיטליה. הרופא ג'ובאני קמיליו מאפי, כתב ב-1562 שכאשר זמר בס שר בתחום הסופרן, קולו נקרא פלסט. זמרי טנור השתמשו בפלסט כדי לשיר בקול אלט ולעיתים בסופרן לפני שנשים שרו במקהלה. זמרי מוזיקה עתיקה משתמשים לעיתים בפלסט כדי לשיר בקול סופרן, ובקתדרלות בבריטניה משתמשים בו באופן קבוע במקהלות גברים השרים בקול אלט.

ניתן לצבוע או לשנות את הפלסט כדי שישמע בצורות שונות. ניתן לתת לו סגנון קלאסי, כמו זמרי טנור, או עכשווי יותר כמו במוזיקת R&B מודרנית. ניתן להפיק את הפלסט בצליליות שונה, כמו במקרה של הרוק המתקדם (לדוגמה: רוג'ר טיילור מלהקת קווין, מת'יו בלאמי מלהקת מיוז ותום יורק מלהקת רדיוהד), ההבי מטאל (לדוגמה: קינג דאיימונד מלהקת מרסיפול פייט) ובמיוחד הפאוור מטאל (לדוגמה: שחר לוי מלהקת PTR).

הפלסט בזמרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפלסט מוגבל יותר בדינמיות של הקול ואיכות הצליל מאשר הקול המודאלי. לרוב הזמרים המקצועיים יש לפחות תחום של אוקטבה בו הם יכולים לשיר בקול מודאלי או בפלסט. בתחום חופף זה, צליל בקול המודאלי ישמע תמיד חזק יותר מצליל באותו הגובה בפלסט. סוג התנודה של מיתרי הקול בפלסט מגבילה את עצמת הצליל, למעט בטונים הגבוהים ברגיסטר. גם גוון הקול מוגבל בשל הפשטות של גל התנודה הנוצר. בקול המודאלי ניתן להפיק גלי תנודה הרבה יותר מורכבים וכמות אינסופית של גוני קול. עם זאת, בפלסט נדרש פחות מאמץ מהזמרים לעומת הקול המודאלי, וכאשר משתמשים בו כראוי, ניתן להפיק בו אפקטים קוליים נפלאים.

ניתן למצוא שימושים רבים בפלסט בזמרה:

  • במקהלות גברים, כדי לאפשר לזמרי הטנור הראשונים לשמר את מרקם הצליל.
  • בשירת יודל.
  • לשימוש קומי באופרה ובמחזמר.
  • על ידי זמרי טנור ליריים, זמרי פולקלור וכו'.
  • בחזנות - בה הוא מוגדר בכינוי היידישאי "קאפ שטימע" - קול הראש.
  • על ידי פלסטיסטים (זמרי פלסט) וזמרי קונטרה-טנור.
  • בגבהי צליל מעבר לתחום המודאלי.
  • לצלילים בפיאניסימו, הקשים לביצוע ברגיסטר המודאלי.

הפלסט בדיבור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב הגברים והנשים יכולים לדבר בפלסט. עם זאת, השימוש בדיבור כזה איננו נפוץ, ובדרך כלל קשור להומור. יוצא מן הכלל ראוי לציון, עם זאת, קשור לתרבויות בהן הדיבור בפלסט, אם במודע ואם לאו, נעשה כצורה לבידול תרבותי בקרב נשים. דוגמה לכך היא הצרפתית הבורגנית מהאזורים האופנתיים בפאריס וערים אחרות במרכז צרפת.

אנשים מסוימים, עם זאת, מדברים באופן קבוע בפלסט. התנהגות זאת מוגדרת על ידי קלינאי תקשורת כסוג של הפרעת הגייה (דיספוניה). משתמשים במונח פלסט גם כדי לתאר עלייה מלאכותית בגובה הצליל, המופיעה לעיתים קרובות, להרף עין, אצל נערים בגיל ההתבגרות כאשר קולם משתנה.

דיבור בפלסט יכול לנבוע גם מדיספוריה מגדרית מצד אנשים או נשים שהוגדרו כזכרים בלידתן.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]