כישור (טווייה)
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: מעט מאוד מהערך עוסק בכישור עצמו, אלא במלאכת הטווייה ככלל.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: מעט מאוד מהערך עוסק בכישור עצמו, אלא במלאכת הטווייה ככלל. | |
כישור הוא מכשיר ששימש לטווייה כבר בעת העתיקה ואחר כך בתקופת ימי הביניים, ביחד עם פלך או עם גלגל טווייה. טוויית הצמר, שהייתה אחת מהמלאכות העיקריות שניצבו בפני הנשים בתקופה זו, נעשתה על ידי סיבוב הפלך ופיתול סיבי הצמר סביבו, דבר שגרם להם להתלפף לכדי חוט אחיד. הכישור עוזר לשמור ולאחסן את הסיבים שעדיין לא נטוו, כך שלא יסתבכו ושיהיו קלים לטווייה. השימוש בכישור חשוב במיוחד כאשר טווים פשתן, שכן סיביו ארוכים ונוטים יותר מסיבים קצרים יותר להסתבך אחד בשני.
כישור פשוט הוא מקל ארוך, אך במהלך ההיסטוריה פותח הכישור ובאזורים שונים בעולם נפוצו צורות שונות של כישור, כדוגמת כישור בצורך קלשון בעל שיניים שעזרו להחזיק את הסיב הנטווה, או כישור בצורת מחתה, בעל ראש רחב ושטוח.
בחלק מגלגלי הטוויה, ניתן למצוא כישור מובנה עליו יכולה הטווה לקשור את סיביה בזמן הטוויה.
מיומנות הטוויה הייתה מיומנות נדרשת ביותר במהלך, ולכן כל אדם למד לטוות, ונדרש לעשות זאת על מנת לעזור בנטל הכנת הבגדים לבני הבית[1], וכן להגדלת ההכנסה המשפחתית ממכירת החוטים המוכנים. עם המהפכה התעשייתית והמצאת מנוע הקיטור, הוחלפו הכישור והפלך, שהיו עד אז הדרך היחידה לטוויית חוטים לבגדים, על ידי המכונות, והטוויה במכשירים אלו כיום הוא בעיקר כתחביב.
הכישור והטוויה כסמל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכישור והפלך מסמלים מלאכה נשית, מאחר שבעבר כמעט כל אישה ידעה לטוות (להבדיל מאריגה שהייתה מסובכת יותר).
במעשייה "היפהפייה הנרדמת", מטילה המכשפה הרעה קללה על הנסיכה, ואומרת שתידקר על ידי פלך. למעשה, בפלך אין חלק חד שיכול לדקור, והוא מופיע כאלמנט הדקירה רק בעיבוד מאוחר של האגדה. באגדה המקורית הנסיכה אכן נדקרת במהלך הטוויה, אך לא מפלך, אלא מסיבי פשתן שחודרים תחת ציפורנה. במהלך שנתה, מגיע הנסיך ואונס אותה.[2] הנסיכה מתעוררת רק כאשר התאומים שילדה יונקים את אצבעה ומוציאים את הסיבים.[3] פשתן הוא סיב חזק שפוצע בקלות את היד, ונהוג להרטיבו לפני הטווייה.
אגדה נוספת שבה מוזכרים הכישור והפלך היא "עוץ לי גוץ לי", שבה הייתה צריכה בת הטוחן לטוות זהב מקש. בעיבוד המחזה לעברית שכתב אברהם שלונסקי נכתב: "(בת הטוחן): מה זאת נטפל עליי המלך?/ שוב עליי לטוות בפלך/לטוות מקש זהב טהור/ואיזה לילה, איזה קור."
הכישור מוזכר במקרא פעם אחת בלבד (מילה יחידאית), בשיר המפורסם הפותח במילים "אשת חיל מי ימצא" (משלי פרק לא) שבו נאמר (פסוק יט): "יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶך".
גלגל טוויה הוא גם סמלה של הודו. עד לשנת 1947 הוצג במרכזו של דגל הודו ה"צ'רקהה" (Charkha) שסימל את גלגל טווייה של מהאטמה גנדי. לאחר מכן הוחלף לגלגל אחר בשם "אשוקה צ'קרה".
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כישור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ במקרא נזכרות הנשים כמי שעוסקות במלאכת הטווייה: ”וכל אשה חכמת לב בידיה טוו” (ספר שמות, פרק ל"ה, פסוק כ"ה), ”וכל הנשים בחכמה [...] טוו את העזים” (ספר שמות, פרק ל"ה, פסוק כ"ו) וכן: ”ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך” (ספר משלי, פרק ל"א, פסוק י"ט).
- ^ Sleeping Beauty is Based on a Story Where a Married King Finds a Girl Asleep and Can't Wake Her, So Rapes Her Instead, Today I Found Out, 2012-10-30 (באנגלית אמריקאית)
- ^ By Steven Ford, Original story of Sleeping Beauty would have terrified even Maleficent, orlandosentinel.com
